יסוריי איוב והרמז מדפנות הסוכה / הרב שמחה בונם רוטהולץ הי"ד
ב"ה פראשקא
מדרש פליאה איוב היה קורא תגר על היסורין עד שהראהו הקב"ה דפנות הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. עד כאן (הובא בספר כסף נבחר).
ונראה לי לפרשו על פי מה שכתב בספר בני יששכר חודש תשרי מאמר ו אות י"ב נשם הרב הגאון חיד"א ז"ל שכתב בשם ספר קדמון כתיב וזה לשונו: 'סכה' – בתיבה עצמה רמוזים אופני המחיצות. יש מי שעושה למצוה מן המובחר ד' מחיצות, כמו אות ס', שיש לה ד' מחיצות. ויש מי שעושח ג' מחיצות, כמו אות כ', שיש לה ג' מחיצות. ויש מי שטובה ב' מחיצות והשלישית טפח, כמו אות ה', ב' מחיצות כהלכתן ושלישית טפח. עד כאן.
ולי נראה לרמ"ז בתיבת 'סכה' לאבותינו הקדושים, ואין קורין אבות אלא לשלשה, אברהם יצחק יעקב, וזהו ס' רמז ליעקב, כמו שאות ס' סתום מכל צד, כמו כן יעקב אבינו לא הייתה פסולת באחד מבניו. כ' רמז ליצחק, כמו שאות כ' פתוח מצד אחד, כמו כן יצחק אבינו יש פסולת מצד אחד, דהיינו עשו. ה' רמז לאברהם, כמו שאות ה' פתוח מב' צדדים, כמו כן אברהם אבינו יש פסולת מב' צדדים, דהיינו בני ישמעאל ובני קטורה, כדאיתא במדרש תנחומא פרשת בלק סוף אות ח'. עיין שם (ומפני שסוכות הוא נגד יעקב, כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר פרשה מ"ב, והובא בטור אורח חיים סי' תי"ז, כמו שכתוב 'ולמקנהו עשה סוכות', משום הכי נרמז יעקב ברישא דסכה באות ס' כי בעל הבית בוצע).
היוצא מדברינו שאות ה' רומז להכשר סוכה כנ"ל, ורמז לאברהם אבינו עליו השלום כנ"ל (ובזה יובן מה שאמר הכתוב (בראשית יז,ה) 'ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם', והוסיף לו הקב"ה אות ה', ורמז באות ה', ורמז לאברהם אבינו עליו השלום). ואיתא במדרש תנחומא פרשת וירא אות ה' אמר רבי לוי הוא הדבר שאמר לאברהם הוא הדבר שאמר איוב, אלא איוב אכלה פגה, אבל אברהם אכלה בשילה. איוב אמר 'אחת הוא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה (איוב ט,כב), אבל אברהם אמר 'האף תספה צדיק עם רשע' חזר ואמר 'חלילה לך מעשות כדבר הזה'. עד כאן. ועיין בעץ יוסף שפירש המדרש תנחומא בטוב טעם ודעת, עיין שם. והשתא יתבאר המדרש פליאה איוב היה קורא תגר על היסורין, תמה מדוע יבואו יסורין לצדיק, ומקרה אחד לצדיק ולרשע, עד שהראהו הקב"ה דפנות הסוכה, שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ובזה הורה לו שלא בחכמה שאל זאת, ופגה אכל, צא ולמד מדפנות הסוכה, שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, הרמז לאות ה' הפתוח מב' צדדין, הרמז לאברהם אבינו עליו השלום כנ"ל, שאברהם אבינו עליו השלום אכלה בשילה ולא קרא תגר על היסורין, שאמר בישוב הדעת 'האף תספה צדיק עם רשע', שידע שאין נזק הצדיק נמשך לו אלא מפני הרשע, שהמשחית לא יבחין, כמו שכתב בעץ יוסף, ובזה נתקררה דעתו של איוב, והבן.
שמחה בונם בן לאאמו"ר משה מיכאל הכהן הכ"מ ראטהאלץ
(אהל תורה, קראקא, טבת תרפ"ח, קונטרס א, סי' ח)
במדרש רבה פרשת נח אמר רבי אלעזר ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות. עד כאן לשונו. ובמכתב הנדפס בראש ספר עטרת צבי על הזוהר הקדוש כתב שם הרב הקדוש ר' סענדר ליפא מזידיטשוב בשם אביו הרב הקדוש א"א ר' יצחק אייזיק זצלה"ה שקאי על מי שמדפיס חידושי תורה של הצדיק. עיין שם.
והנה זה רבות בשנים אשר היה טמון וגנוז אתי כתבים חידושי תורה מהרב המחבר זצ"ל כתב יד ישן נושן אשר כבר שלטה בהם עש, ורמה היתה בהם, מלאים בוצא, קרועים ובלויים, והנם מסודרים על סדר פרשיות התורה, ואמרתי אשימה עיני עליהם כדי להוציאם לאור עולם. והעתקתי אותם בעמל ויגיעה רבה ותקנתי בהם הרבה טעותים ושבושים אשר היו בו, והעליתים לדפוס בשמו אשר קרא עליו המחבר זצ"ל בעצמו, הרי הוא ס' 'שער בנימין'. ויגעתו ומצאתי בספר שם הגדולים החדש מביא יחוס אביו של הרב המחבר זצ"ל, עיין שם במערכת השי"ן אות נ"ו, וגם בספר הקדוש תפארת שלמה להרב הצדיק הקדוש והטהור זצללה"ה מרדאמסק מביא שם כל יחוסו ואעתיק למטה תמציתם, ואשפוך תחנה קדם דר מעונה, כמו שזיכני להוציא לאור עולם את החלק הזה מהספר הקדוש 'שער בנימין', כן יזכני להוציא לאור עולם את שאר חלקי 'שער בנימין', ואבקש מאת אחינו בני ישראל אולם ימצא באחד מהם איזה קוטרסים כתב יד מהרב המחבר זצ"ל מהספר 'שער בנימין' שישלח אותם לי, או על כל פנים יודיע לי מהם כי עוד נחסר ממנו איזה דפים.
כן דברי המדבר לכבוד התורה ולומדיה ולכבוד הרב המחבר זצ"ל זי"ע.
המו"ל שמחה בונם הכהן בלאאמ"ו משה מיכאל הכהן נ"י
(שער בנימין, הקדמת המוציא לאור)
הרב שמחה בונם הכהן רוטהולץ (ראטהאלץ) הי"ד, נולד בפרשקה (פראשקא) (שבמחוז ווילן, פולין) בשנת 1889 לאביו הרב משה מיכאל ולאימו גיטל. הוא התחתן עם שרה יוטה בת חיים ליב וולקוביץ, ונולדו להם חמישה ילדים. הוא היה תלמיד חכם מופלג וחסיד, מתלמידיו של הרב יעקב קאפיל ראטהבלום אב"ד פרשקה, בעל 'שארית יעקב' על עשרות מסוגיות הש"ס.
חידושיו הובאו בכתב העת 'אהל תורה' (קראקא), סי' ח' בביאור מדרש פליאה, ובסי' פ', בעניין מלך וצבור – מלך נכנס תחלה; בכתב העת 'יגדיל תורה' (ורשה-פרגה); ברשפי אש (סי' יב), ובכתב העת 'בית ועד לחכמים', ה, סי' סח. ושם, ו, סי' קטז.
בשנת תרע"ג (1913) הוציא לאור בוורשה, ביחד עם אחיו הרב שלמה צבי הכהן רוטהולץ, את הספר 'שער בנימין', דרושים ופלפולים על התורה סדר שמות, מאת הגאון רבי בנימין וואלף באכניר אב"ד לעלוב ופיעטרקוב. הספר זכה להסכמותיהם של האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ הי"ד, הרב יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ הי"ד אב"ד פלאוונא, הרב יעקב קאפיל ראטהבלום אב"ד פראשקא והגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד אב"ד פלונסק.
לקראת הוצאת הספר פנה אל האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן מראדומסק ואך הרב יצחק מרדכי הכהן אב"ד פלאוונא, וביקש מהם שישלחו לו מכתבי רבי בנימין וואלף להוציאם לאור. מכתבו של האדמו"ר מראדומסק וחלק ממכתבו של אב"ד פלאוונא, אל הרב שמחה בונם רוטהולץ הובאו בספר 'שבחי כהן על תורה ומועדים', במהדורה החדשה, תשע"ו, עמ' קיח-קיט, ובספר 'מלכות בית רדומסק' עמ' 409.
הרב שמחה בונם רוטהולץ התפרנס ממלאכת כפיו בעבודתו כשען.
אביו נפטר בכ"ג בטבת תרפ"ז.
במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה העבודה בלכהמר שבשלזיה עילית, ועקבותיו נעלמו.
בנו, ישראל דוד רוטהולץ (נולד בשנת 1912), היה שען ונעלם בשואה.
בנו, קלמן מנדל רוטהולץ (נולד בשנת 1914), עבד עם אביו כשען, ברח מפרשקה בשנת 1939, ונעלם בשואה.
אשתו הצליחה לברוח מפרשקה לצ'נסטוחובה, ביחד עם בתם מרגלית (שנולדה בשנת 1920), ועקבותיהן נעלמו.
בנו, יחיאל יששכר רוטהולץ, ניצל מהשואה, עלה לארץ ישראל, התגורר בתל אביב, ומילא דפי עד על בני משפחתו.