סעודה לחנוכת מושבה בארץ ישראל היא סעודת מצווה / הרב יהושע ווידרקר הי”ד
[שולחן ערוך, אוח חיים] סימן תקסח. מגן אברהם סעיף קטן ה’, דחנוכת הבית בארץ ישראל הוי סעודת מצוה [אבל לא בחוץ לארץ] וכו’. ועיין יד אפרים בזה.
וצריך עיון אי חנוכת קאלאניע בארץ ישראל הוי סעודת מצוה כמו חנוכת הבית.
ונראה דהוי סעודת מצוה כמו חנוכת הבית, וראיה מבבא מציעא (ק”א סוף עמו’ א’ וראש עמו’ ב’) [איתמר, היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו ואמר לו עציי ואבניי אני נוטל. רב נחמן אמר, שומעין לו. רב ששת אמר, אין שומעין לו…] מאי הוי עלה. א”ר יעקב אמר רבי יוחנן, בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו. בשדה מאי טעמא משום ישוב ארץ ישראל. ועיין רש”י שם. ומוכח דבית לא הווי ישוב ארץ ישראל, רק שדה בארץ ישראל. והכא דאמרינן דגם חנוכת הבית הוי סעודת מצוה, מכל שכן בקאלאניע משדות לבד דהוי סעודת מצווה, משום ישוב א”י. וזה ברור.
(חידושי מהרי”ו, דף מ”ה עמו’ ב’)
הרב הגאון המופלא החסיד ר’ יהושע ווידרקר, בן ר’ יעקב ורחא, נולד בשנת תרל”א בעיר ברז’אן. בהגיעו לגיל בר מצווה החל ללמוד אצל רבה של העיר, ר’ שלום מרדכי הכהן שבדרון, הגאון ה”מהרש”ם”. בהגיעו גיל חמש עשרה נבחן אצל ר’ יצחק שמלקיש, ה”בית יצחק”, שהתרשם מגודל בקיאותו.
לאחר שנשא לאשה את מרת אסתר ברינא בת הגאון הרב אליעזר ליפא מילשטאק דומ”צ נריוב, המשיך ללמוד בהתמדה לילות כימים. היה קם בשעה אחת בלילה ולומד בקלויז בטשורטקוב עד הבוקר. לפרנסתו פתח חנות קמח, וגם בעת שישב בחנות המשיך לעסוק בתלמוד תורה. אשתו היתה יושבת במקומו בחנות, כשהיה יוצא לדון עם רבו בדברי תורה, עד שנעשה ליד ימינו של רבו הגאון. לאחר פטירת המהרש”ם, נבחר הרב ווידרקר לרב בעיר ניי-שטאדט (עיר חדש). הוא היה מוזמן לשמש כדיין בבתי דין העוסקים בענייני חזקת רבנות בערים שונות. מידי יום היה נותן שני שיעורים בגפ”ת לבחורים שהתקבצו סביבו, ונודע כאחד מגדולי התורה, בעל שכל בהיר, ובקיאות בש”ס ופוסקים. במלחמת העולם הראשונה גלה לסמבור, שם התיידד עם רב העיר, ר’ אהרן לוין, נכדו של ה”בית יצחק”, ופעמים רבות הצטרף לבית דינו. גם בהיותו בסמבור מסר שיעורי גמרא לצעירים שהתקבצו בדירתו, אף שסבל אז מיסורים בשל מצב בריאותו. בתקופה הקשה של המלחמה התחזק ושמח בלימוד התורה, בהתקדמות בלימודה ובחידושי תורה. בשנת תרע”ט נבחר לכהן כרב וראב”ד בעיר פשמישל. שמו התפרסם כפוסק וגאון ורבים, ובהם רבנים פוסקים ואדמו”רים, היו פונים אליו עם שאלות חמורות. בשנת תרצ”ו יצא לאור ספרו “חידושי מהרי”ו” על שולחן ערוך אורח חיים, הכולל הערות לשולחן ערוך עם הערות קצרות בשילוב תשובות שלימות. הוא היה חסיד טשורטקוב נאמן, ובין המסכימים על ספרו היו שני אדמו”רי טשורטקוב. בנוסף, כתב הרב ווידרקר כתבי יד נוספים ובהם ספר “חלקת יהושע” על מסכת בבא מציעא.
בשנת 1939 ישבו בפשמישל כעשרים אלף יהודים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גלו לעיר אלפי פליטים יהודים ממערב פולין. ב-14.09.1939 כבשו הגרמנים את העיר ותוך מספר ימים הוציאו להורג כחמש מאות יהודים. מעל 500 יהודים מפשמישל והסביבה נרצחו בכפר הסמוך, קונקובצה. בתאריך 18.09.1939 הועברה העיר לידי ברית המועצות, על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. חיי הקהילה פסקו, ורבים אבדו את מקור פרנסתם. זמן קצר לאחר פתיחת “מבצע ברברוסה”, כבשו הגרמנים את העיר, בתאריך 28.06.1941 והורו על הקמת “יודנראט”. בשנת 1945 נשלחו יהודים למחנות. רובם נשלחו למחנה ההשמה בלז’ץ, ותוך חודשים אחדים נרצחו כאלפיים היהודים שנותרו בעיר.
בין הנספים בשואה היו גם הרב יהושע ווידרקר, שנהרג עקיה”ש בי”ז באב תש”ב, הרבנית אסתר ברינא, ובנותיהם: רחל ובעלה הרב חיים צבי, שרה גולדה ובעלה ר’ יעקב גודל, ורבקה עם בעלה ר’ דוב ברל – ובנם הרב אליעזר עם אשתו גיטל לבית פרידמן.
מכל ילדי הרב יהושע, שרד רק בנו הרב ישראל, שנפטר בשנת תשכ”ט.
מקורות: אור הצפון (בעלזא) – פז, עמו’ קכג, אלה אזכרה כרך ז עמ’ 9-12. פשימשל – באתר בית התפוצות.
מספר הצפיות במאמר: 158