אני פונה אליכם מעומק לבבי שתתחשבו עם מצבינו הקשה והמסוכן, כאשר מי יודע מה יבוא למחר… הצילו בעוד שאפשר לעשות / הרב נתן צבי ראקאוו הי"ד
לדודי ולדודתי ולבניהם היקרים שלום וברכה!
את גלויתך קבלתי ואקוה שאתכם השלום. גם אקוה שקבלתם את מכתבי ששלחתי לכם עם התעודות להרב עמיאל. אולי ירחם ה' וישלח לנו הצלחה. בודאי אתם מכירים מצבנו, כל מה שנחוץ לעשות בודאי עשיתם ותעשו עוד. הנה אודות ההיכל התלמוד שמעתי בימים האלה שקיבלו 10 צרטאפקטים, ובחור אחד מכאן עומד לקבל ע"י הסכמה של הרב אליעזר יהודה פינקל הר"מ דמיר, היינו אם הוא יסכים לזה, והאיש שהוציא זאת לפועל הוא מר חיים ליב ברנשטיין איש יקר מאוד, ואפשר תדבר אתו למען ישתדל להשיג אפשר אחד הצרטיפיקטס במעות אשר הם תובעים.
והנה ידעתי שהמחיר גדול מאד, וגם כעת אין לי ממה לפרוע, אך הנני מוכן ומזומן לקבל עלי בארץ כל עבודת פרך וכן להתלמד שם בסמינר של מורים וכו' וכו' אך ורק למען נוכל לעלות שמה, כי הלא ידעת מצבינו כאן, בפרט בעת האחרונה וקצרתי כמובן. וגם אקוה שאבא שליט"א ישלח לך מידי חודש בחדשו ממה שיוכל לקמץ, ומלבד זה אקוה שאוכל להרויח ע"י הוצאת ספר קטן אחד שלי באופן שלדעתי הוצאתך אוכל להשיב במשך הימים.
והנה יש כעת עוד להתבונן בקושי אחרת והוא המצאת מסילה לא"י כי ע"י המלחמה אפשר שהדבר נתקשה, וזה לא אוכל לדבר כעת, אך אקוה שאתם תוכלו לברר הדבר שם. הוצאת הנסיעה אפשר אוכל לפרוע, אך ורק אני פונה אליכם מעומק לבבי שתתחשבו עם מצבינו הקשה והמסוכן, כאשר מי יודע מה יבוא למחר. הנני רוצה להעיר עוד, כי אף שנרשמנו ברשימת הישיבה של ה"ר אהרן קטלר כעת הישיבות לא קיבלו מהצרטפיקטים, והדבר בספק גדול עומדת אם בכלל תוכלו לעשות או להגיד בכלל, לכן הנני פונה אליכם בהקדם האפשרי הצילו בעוד שאפשר לעשות שום דבר בא"י.
בבקשה להשיב בהקדם האפשרי. גם הנני חושב, למען גודל נחיצות, לשלוח לכם טלוגרמה תיכף ומיד, אך לדעתי אנני יודע אם תקבלו, כאשר קשר הטלגרף אינו ברור כל כך. והנה אבקש מכם שתענו לי אחיכם בהקדם, אפשר ישלח ה' עזרתו מקודש.
כאן, הלא ידעתם מהשינויים הגדולים במצב המדיני שאירעו. יש לנו עכשיו חירות ושויון כמו בארץ רוסיה, וכבר הרגשנו מה טוב ומה נעים הוא שבת תחת ממשלת החירות. הנני מבקש אתכם בכל טוב, נתן צבי. [ישיבת 'בית תלמוד' קלם, ליטא].
(ארחות ישרים, א, לונדון תשנ"א, עמו' מג-מד)
הבחור, הרב נתן צבי ראקאוו הי"ד, נולד בוואלקערסהיים בשנת תרע"ה (12.11.1915) להוריו, הרב יום טוב ליפמן ראקאוו (רב בפרנקפורט דמיין ואחר כך בלונדון) ומרת חנה יהודית לבית רבינוביץ. הוא גדל בעיר פרנקפורט בגרמניה..
הרב נתן צבי למד תורה בהתמדה עצומה במשך שנה אצל אביו. בשנת תרצ"א החל ללמוד בישיבת טלז. הוא למד כל יום, שלוש פעמים בכל יום, במשך שש שעות רצופות בלא הפסק. בישיבת טלז היו קוראים לו בשם: 'בבא מציעא'. רבותיו בישיבת טלז העידו כי הוא לומד בהתמדה גדולה ואינו מאבד רגע לבטלה. בשנת תרצ"ז עבר ללמוד בתלמוד תורה בקלם.
בשנת תרצ"ט כתב הרב נתן צבי מכתב לרב איסר זלמן מלצר בבקשה שיפעל להשיג סרטיפיקאט עבור אביו, הרב יום טוב ליפמן, שנכלא במחנה הריכוז בוכנוואלד. הרב איסר זלמן מלצר השיב לו במכתב שלא הצליח להשיג כעת סרטפיקאט עבור אביו והתפלל לשחרורו מן המיצר:
ב"ה יום ה' לחדש טבת שנת התרצ"ט פעיה"ק ירושלים ת"ו
מע"כ הרב הנעלה מר נתן צבי רקוב נ"י שלום וברכה
מכתבו קבלתי והנה הרב הראשי הגאון הרצוג שי' קבל כן חמשה ועשרים סרטיפקיטים וכאשר קרובי הרבנים הנמצאים פה בארץ באו בדרישות על זה ונאספו יותר מחמישים בקשות, והרב ידע גם משם אביו הרב הגאון שי' וגם הוא נכתב ברשימה, אבל לא היה לי עצה ובאשר גם בלונדון נתקבל רשות להכנס שם ארבעים רבנים, לכן נשלחה כל הרשימה וגם שם אביו בתוך הרשימה להממשלה בלונדון והממשלה תשלח הרשימה להקונסול בברלין ששם על המקום יסודר איזה רבנים ללונדון ואיזה לאה"ק – כל זה הרי קודם שקבלתי מכתבו. אם הייתי יודע קודם אולי הייתי יכול לתקן, אבל עכשיו כבר נשלחה הרשימה להממשלה, ותלוי רק בהקונסול באשכנז. והנני כותב זה אליך אולי יש למשפחתו שם עצה להשתדל אצל הקונסול שיתנו לו הזכות לנסוע לאה"ק, שבאמת יש חשש שגם בלונדון יתוספו רשימות מהרבנים, ע"כ בודאי צריך השתדלות בזה. אבל פה כבר אי אפשר השתדלות שכבר נשלחה הרשימה ע"י הממשלה. והנני בזה המעתיר לד' בעוד שלום אביו שירחם עליו ה' ויחלצהו מן המיצר ויוציאהו למרחב.
איסר זלמן מלצר.
בצוק העיתים, בהיותו בקלם, שלח גלויה לדודו הרב יוסף רבינוביץ, שעבד כשו"ב בתל-אביב בה, כתב במרומז על המצוקות תחת הכיבוש סובייטי:
בהמשך מלחמת העולם השנייה עבר לגטו קובנה. חברו שהיה אתו בגטו כתב עליו כי הוא היה מסתפק במועט, ועובד בעמל רב להנות מיגיע כפיו ולא להזדקק לעזרה מהציבור, "עמל בעבודה קשה כדי להיות נהנה ביגיע כפיו ולא להטיל עצמו על הציבור. היה בעל מדות נעימות, הצנע לכת, מסוד בכל עניניו, בכל עתות הפנאי לא מנע עצמו מבית המדרש ועסק בתורה, השתתף בכל מיני חיזוקים כללים וקיים בעצמו חבר אני לכל אשר יראוך. תפילותיו היו נרגשות, עסק הרבה בחסד, הצליח על ידי כל מיני טצדקי לשמור השבת כהלכתו".
הרב אפרים אשרי, אשר כיהן כאחרון אבות בית הדין של קובנה, העיד שהרב נתן צבי הלך בכל יום כעשר מיל מקובנה למחנה העבודה באלעקסאט, וכחזר בלילה היה לומד עם שם עם הבחורים במשך כמה שעות.
על פי המובא בספר 'ארחות ישרים' (לונדון תשנ"א, עמו' מב) הרב נתן צבי נהרג בגטו קובנה על קידוש השם בי"ז בתמוז תש"ד (08.07.1944), כששהה בבונקר בגטו ונפגע מהפצצות הנאצים. אך על פי מסמך מארכיון בגרמניה הוא נספה בב' בכסליו תש"ה (18.11.1944) במחנה הריכוז דכאו.
מקצת מחידושיו יצאו לאור.
בספר 'ילקוט שיעורים' – מועדים א, עמו' שי-שיד: הודפס מאמרו על 'קלוטה כמי שהונחה'.
בספר 'נצר מטעי' (ירושלים-גייטסהד, תשנ"א), עמו' תרט"ו – הודפסו חידושיו בענין איסור סוטה.
בנוסף תכנן להוציא ספר לאחר שיזכה לעלות לארץ ישראל, ולממן, באמצעות ההכנסותיו ממכירת ספרו, את מחיר הוצאת הסרטיפיקט.
אחיו, הרב יעקב יהודה ראקאוו הי"ד, נספה עם ראשי ישיבת טעלז ותלמידיהם, בכ' בתמוז תש"א.
בשנת תרצ"ט, לאחר ליל הבדולח, הצליחו הוריו, ואחיו, הרב בצלאל (לימים אב"ד גייטסהד) והרב בן ציון (לימים ראש ישיבת 'חיי עולם' ורב בית המדרש 'היכל התורה') להינצל ולהגר ללונדון.