מעלת סידור יחוס המשפחה / הרב אשר ישעיה רובין הי"ד
סדר היחס ממשפחתי – אתה תק'ום תרחם ציון' כי' עת' ל'ח'נ'נ'ה' כי בא מועד לפ"ק.
אמר המסדר כתבתי כאן סדר היחוס אחרי שראיתי בדברי זקני זצ"ל (אבי אבי מורי כו' שליט"א) בזה הלשון, הנה מה שדרך בני אדם לידון את מי שמייחס את עצמו ביחוס אבות הקדושים לגאוותן ולפי מה שכתוב בגמרא סנהדרין דף פ"א א' 'אל ההרים לא אכל', שלא אכל בזכות אבותיו. ופירש רש"י שלא נצטרך לזכות אבות מתוך שהוא חסיד, יעויין שם, אם כן כשמייחס את עצמו באבותיו יודע בעצמו שאין לו במה להתפאר רק בזה, אם כן הלא אדרבה ענוותן הוא ודו"ק. עד כאן לשונו. הרי שלמעלה יחשב סדר היחוס. ובפשט שכן כתב זקני בצוואת ר' שעפטיל ז"ל (שנדפס בספר ברית אברהם – ובספר יש נוחלין) שזכה לסדר עצמו סדר היחוס, על כן עשיתי וקיימתי מעשה אבות וסדרתי סדר היחוס.
וסדרתיו גם מצד אמי מורתי הרבנית הצדקת כו' שליט"א, כי עיין בעזר מקודש (על אבן העזר) סי' כ"א סעיף ט' כתב בזה הלשון, חז"ל אמרו (ירושלמי מועד קטן פרק ג' הלכה ז') נולד בן במשפחה נתרפא כל המשפחה, והגם דכתיב (במדבר א,ב) 'למשפחותם לבית אבותם', מכל מקום כתיב גם כן 'איש יהודי איש ימיני' ואמרו חז"ל (מגילה י"ב ב', ועיין רשב"ם בבא בתרא דף צ"א ב' ד"ה זה יושיע), עיין שם, דהיינו שהיה משני שבטים. ומדהוזכר כן לגבי חיוב המוטל בסיפור ישועות ה' יתברך, משמע שהיה זכות אבות גם מצד האם בדורותיה למעלה כו. עד כאן לשונו, עיין שם ודו"ק.
רשמתי בהרבה אותיות 'מקובל', על ידי שהיה לפני כתב יוחסין נכתב מכתב יד קודש זקני הגאון הצדיק מסאמשאויוואר זצ"ל מצדו ומזקני הגאון הצדיק מסעריד מצדו למעלה עד הבעש"ק זי"ע, ועל זה ציינתי 'מקובל' כי הוא קבלה אמיתית איש מפי איש.
החותם ביום ה' לסדר "זה תולדות אדם" תש"ג לפ"ק פה בודרוג-קערעסטיר. כן דברי המסדר הק' אשר ישעיה רובין בן הרב הצדיק כו' מוהר"ר יעקב ישראל וישורון שליט"א מוזכר בפנים אות א. לכבוד אחי הצעיר.
(הקדמת המחבר, זרע קודש מצבתה)
הרב אשר ישעיה רובין הי"ד, בנו של רבי יעקב ישראל וישורון רובין הי"ד אב"ד סוליצא ואדמו"ר בסארעגין (רומניה) (משושלת זידיטשוב, רופשיץ, דומברוב, אור לשמים, קאזניץ, ליז'נסק, פרימישלן ועוד) והרבנית אלטא נחמה מלכה הי"ד בת הרב חיים אב"ד בסערעט.
הרב אשר ישעיה נולד בערב פסח תרע"ט (1919) בסארעגין, ונתחנך בבית אביו הצדיק, ונודע לעילוי שקדן חריף ובקי. נשא לאשה את מרת חיה פעריא בתם של דודו רבי מאיר יוסף רובין הי"ד מקרעסטיר ומרת רבקה צירל, בת רבי אברהם שטיינר, בנו של רבי ישעיה'לה מקרעסטיר.
לרב אשר ישעיה היתה בקיאות רבה בספרי שו"ת ובסדרי הדורות הראשונים והאחרונים. הוא היה למדן גדול בתורה, פוסק, חריף ובקי והוסמך להוראה בשנת תרצ"ט על ידי גדולי הרבנים בהונגריה: הרב שלמה זלמן עהרנרייך הי"ד אב"ד שימלוי, הרב דוד דוב מייזליש הי"ד אב"ד אויהל והרב יונתן שטייף אב"ד בודפסט.
כשלמד ש"ס ופוסקים נהג לרשום את חידושיו בצידי הדפים, והשאיר אחריו למעלה מעשרה כרכים של חידושי בכל מקצועות התורה, שאבדו בשואה. שרד כתב היד של 'סדר היחס' שכתב בנעוריו, בהתבסס על רשימות קצרות שקיבל מאבותיו. בשנת תש"ג ליקט הרב וערך את כתב היד לצורך הדפסתו בספר. את כתב היד מסר לאחיו הצעיר, האדמו"ר מסארעגין-ברוקלין, שהוציא אותם לאור בסוף ספר 'אור ישע' (מהדורות משנת תשל"ג ותשמ"ו).
בשנת תרצ"ח סידר לדפוס את חידושי הסבא שלו והסבא של רעייתו, רבי ברוך רובין, אב"ד ברזדוביץ והאדמו"ר מסמאשאויוואר, והוסיף להם הערות ומקורות. חידושים אלו יצאו לאור בספר "שארית ברוך" (תשל"ג).
הרב אשר ישעיה התקבל לכהן ברבנות קהילת טאקאי (הונגריה), אך בתוך זמן קצר חרבה הקהילה בשואה. הרב גורש עם משפחתו ובני קהילתו למחנה ההשמדה אושוויץ. חותנו, רעייתו וארבעת בנותיו: חוה אסתר, הינדא, יוכבד ולאה, נספו בסמוך להגיעם למחנה בט"ו בסיון תש"ד. הרב נשלח למחנה עבודה, שם מסר את נפשו לקיים תורה ומצוות ולשמור על יחס אנושי בין אדם לחברו, על אף תנאי הרעב, המכות והאימה. הוא דרש בליל יום הכפורים תש"ב דברי חיזוק לחבריו, הוא נזהר ממאכלות אסורות ונפטר מאפיסת כוחות סמוך לשחרור בכ"ט בטבת תש"ה, בדרך למחנה עבודה הסמוך לוורוצלב.
(בספר תהלים עם הפירושים 'ברוך ישראל' 'ויחל משה' שהוציא לאור רבי מרדכי דוד רובין בשנת תשל"א, נכתב שאחיו, הרב אשר ישעיה נספה בכ"א בטבת).
תמונות חתימת הרב אשר ישעיה רובין הי"ד וחותמו, מובאים כאן באדיבות בית המכירות ברנד.
מספר הצפיות במאמר: 3
