קטגוריה: כסלו יג

אמר רבי יצחק מה דכתיב האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם, מה אומנתו של אדם בעולם הזה, ישים עצמו כאלם. יכול אף לדברי תורה, תלמוד לומר, צדק תדברון. יכול יגיס דעתו. תלמוד לומר, מישרים תשפטו בני אדם (חולין, פ"ט.). ופירש רש"י, מישרים, כמישור ארץ  חלקה שנוחה לדרוס.
ויש לדקדק דלמה מביא סיפא דקרא תשפטו בני אדם, הא מתיבת מישרים למדנו שלא יגיס דעתו שיעשה עצמו כמישור. והני שלש תיבות תשפטו בני אדם אין להם שום שייכות למה דכתוב לעיל מיניה:

ונראה על פי מה שכתבתי לפרש מקרא קודש ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. ואמרתי בדרך רמז על פי מה שאמרנו במקום אחר על הא דתנן מצוה גוררת מצוה, ולכאורה לפי זה מי שעשה פעם אחת מצוה אחת היה לו לעשות תמיד מצוות, ואנן חזינן דאינו כן. ואמרתי הטעם לזה על פי מה שאמר בחובת הלבבות דמי שעושה מצוה פוגע בשני יצרים, קודם עשיות המצוה ואחר עשייתה. קודם עשיות המצוה בא היצר הרע למנוע אותו מלעשות המצוה, ולאחר עשייתה בא היצר הרע אליו להסיתו להתנשאות לגאוה ולגודל לב, חס וחלילה, ואם חלילה נתפתה ובא לידי התפארות על עבודתו ושמירת המצוה גורם לו עוון החמור הזה שנפסק כח המצוה לגרור אחריה מצוה אחרת:

ותקנה לזה שלא יבוא לידי התנשאות לאחר עשיות המצוה שיעמוד הכן וישמור מחשבתו בשעת עשיות המצוה שיעשנה בלי שום פניה בלתי לה' לבדו, ואז מגינה ומצלת אותו מעין הרהור גאוה גם לאחר עשייתה. ואף על גב דאמרו ז"ל מצוה רק בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלת, מכל מקום זה דווקא להציל מעון אחר שלא בגרמא דמצוה, על עוון כזה אין המצוה מגינה רק בעידנא דעסיק בה,  אבל עוון שבא בגרמא דמצוה גופא, דהיינו הרהור גאוה על עשיות המצוה עצמה, על עוון כזה מגינה ומצלת אפילו שלא בעידנא דעסיק בה:

אמנם רק מצוה שנעשה לשם שמים בלי שום פניה מגינה ומצלת, אבל אם עושה בתערובת כוונות זרות אין בכח מצוה כזו להגן עליו שלא יבוא לידי גאוה אחר עשייתה, וממלא נפסק כח של מצוה גוררת מצוה. ולכן הזהיר הכתוב שישמור כוונתו ומחשבתו בעת עשיות המצוה זך ונקי בלי שום תערובת מחשבות זרות, ואז תגין עליו המצוה שלא יבוא לידי גאוה לאחר עשייתה, ולא יופסק כח המצוה גוררת מצוה ויזכה לעשות מצוות תמיד:

ואם כן הכי פירושו בקרא הנ"ל, ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. המנורה מרמז על התורה והמצוות, כמו שכתוב כי נר מצוה ותורה אור. והזהיר הכתוב שיהיה שמן זית זך נקי מכל שמץ תערובת מחשבה פסולה רק בלתי לה' לבדו, ואז יזכה להיות כתית למאור, כלומר בלי גאוה וגאון, רק מוכנע ומוכתת בלב נשבר ונדכה, וממילא יועיל לו להעלות נר תמיד, שלא יופסק הכח של מצוה גוררת מצוה:

ובזה פירשתי מקרא קודש בתהילים גיבורי כח עושין דברו לשמוע בקול דברו. גיבורי כח אותם המתגברים על ייצרם בשעה שעוסקים בתורה ומצות, שלא יבואו לידי הרהור מחשבה זרה ועושין הכל לשם שמים, וזה גורם להם שמצוה גוררת מצוה ויזכו לעשות עוד מצוות. והיינו דקאמר גיבורי כח עושין דברו באופן זה שיגרום להם לשמוע בקול דברו גם לעתיד, כי מצוה כזו גוררת עוד מצוה:

וגם רבי יצחק בא ללמדנו תקנה להינצל מן הגאווה, כשזוכה לדבר צדק, דהיינו תורה ברבים, והיינו שיבין ויכיר שלא גילו לו מן השמים דברי ופירושי תורה הללו אלא כדי לזכות בהם את הרבים, וזכות הרבים תלוי בו והם גרמו לו שזכה לפירושים הללו, ולא בזכותיה דידיה תלי מלתא. ואם כן גאוה וגודל לב מניין לו. והיינו דקאמר, יכול יגיס דעתו תלמוד לומר מישרים, שיעשה עצמו כמישור, והטעם לזה משום תשפטו בני אדם, כלומר ואין זה זכות שלו אלא זכותא דרבים כי היכא דישפוט בני אדם שיגיעו לאהבת התורה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ואם כן אין מקום לגאוה:

ואפילו אם דברי התורה שאומר ברבים אינם אלא לפלפולא בעלמא, אפילו הכי יש בזה זכות רבים, כמבואר בספרים הקדושים דפלפול התורה גורם לעבודת השם יתברך. כי מוסיף קדושה וטהרה על כל העוסקים בו. וזה סוד מה שאמרו רז"ל במסכת במסכת תמורה דף ט"ז ע"א שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה והחזירם עתניאל בן קנז בפלפולו דשכחה בא מיניקת הקליפות מתוך הקדושה ועל ידי פלפול התורה מוציא הקליפות מתוך הקדושה ועבר השכחה על ידי התגברות הקדושה, ולכן החזירם עתניאל בן קנז בפלפולו:

ובזה אמרתי לפרש מקרא קודש תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, אישמעינן הכתוב דתורה צריכה להיות אצלינו כירושה, שאמרו ז"ל במסכת בבא בתרא אין לה הפסק, כך התורה לא יופסק ולא ימישו מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו. כמו שאמר הפסוק דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ארץ נקראת התורה כמבואר בתרגום יונתן על פסוק גבור בארן יהיה זרעו, ומתרגם גבור באורייתא יהיה זרעו. ואף כאן פירושו של תיבת ארץ, היינו התורה, לאישמעינן דהתורה לא יופסק ממנו, דור הולך ודור בא אבל הארץ, היינו התורה, לעולם עומדת, כי צריכין אנו להשתדל לגדל בנינו על ברכי התורה והיראה וגם שיהיו מוצלחים לתורה, ולזה ׳סייע לנו פלפול התורה, כי על ידי פלפולא של תורה יתרבה הקדושה והטהרה:

 (תחילת הקדמת המחבר לספרו נחלת יוסף)

---

הרב מרדכי אליעזר אהרנגרובר (עהרנגרובר) הי"ד, נולד בסביבות שנת תרל"ה (1875), בפאקש הונגריה, לאביו הצדיק הרב יוסף הלוי ולאמו מרת שרה פיגא, שהיתה מצד אמה נכדת הגאון מחבר שו"ת שערי חיים אב"ד ק"ק העליש, ומצד אביה היתה נכדת הגאון רבי יואב מחבר שערי בינה וחן טוב, אב"ד באנטוב.

הרב מרדכי אליעזר נשא לאשה את מרת צפורה פראדל בת הרב פנחס הכהן שטיינר אב"ד אילאק ורעייתו מרת חיה שרה. לאחר נישואיו היה מתגורר ליד חמיו. הרב אליעזר מרדכי כותב על אשתו בהערכה רבה עד למאוד: "אשר תמיד היא לעזר ויש לה חלק גדול בספר הזה ואי אפשר לי לספר שבחה כי גודל צדקתה וכשרון מעשיה ומדותיה הטובים אין לספר". בנם הרב הלל מאיר משה, חתן הגאון הרב משה גרינוולד מחבר "ערוגת הבושם", נפטר בחיי הוריו, והם שגדלו את ילדיו, זיסל, אסתר לאה ופנחס.

למד אצל רבי משה הלוי פולק אב"ד באניהאד והיה תלמיד חביב הרב שמחה בונים סופר ה"שבט סופר". משנת תרס"א היה דיין ורב בית המדרש של רבי גרשון שטאדלר בשטיינמאנגער (סאמבאטהעלי ) שבמערב הונגריה, ובערך משנת תרס"ח רב דחברת ש"ס בפאפא ודיין שם. משנת תרע"ב היה אב"ד ווראנוב והגליל.

בשנת תרצ"ג הוציא לאור את ספרו "נחלת יוסף. חלק א, אות א" גדוש בבירורים הלכתיים מתוך פלפול ומשא ומתן של הלכות, בחריפות  עצומה ובבקיאות נפלאה בש"ס ובפוסקים. את שאר הספר, עד לאות ת', כתב המחבר, אך לא זכה להוציאם לאור בשל מגבלות תקציב ושעת הדחק, כפי שכתב בפתיחת ספרו: אקוה בעזרת ה' יתברך שכל אוהבי תורה ודורשי תושיה יאמרו לכסף מוצא ויקנו את הספר הזה לעזרני ולתמכני למען יהיה ביכולתי להפיק זממי מכח אל הפועל הנרצה להוציא לאור שאר החלקים עד אות ת'. ואם כי ידעתי גם ידעתי שעת צרה היא ליעקב, שהשפע מתמעט והולכת והפרנסה מצומצם ובצוק העיתים הללו בעוונותינו הרבים גלגל החוסר חוזר בעולם, בכל זאת קוה קויתי שישראל קדושים מאמינים בני מאמינים יאמינו בדברי חז"ל שאמרו כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, וכתב בדרכי משה ריש הלכות שבת והוא הדין בכל המצות, והרי זה כמעט בכלל זה נהנה וזה לא חסר. וכל העוזרים יהיו בכלל הברכה אמן".

כתב הסכמה לספר טללי שנה ומספר שבועות לפני מותו כתב הסכמה לספר עולת תמיד, תשובות אליו נמצאות בשו"ת שבט סופר (חלק אורח חיים סימן מד, חלק אבן העזר סימן כג) ובשו"ת דעת סופר (חלק אבן העזר סימן ו).. גיסו, הרב יוסף מאיר משה הכהן שטיינר זצ"ל מביא דבר תורה ממנו בספרו "אפיקי מים" (פרשת וישלח).

חתנו, בעלה של זיסל הי"ד, האברך הגאון הגדול חסידא ופרישא מוה"ר משה גרינוואלד הי"ד, בן הגה"צ מוה"ר יקותיאל יהודא גרינוואלד זצ"ל אבד"ק יארע, נמלט עם משפחתו ממדינת סלאוואקי בשנות הצרות, והגיע לעיר נייפעסט, שם סייעו בידו משפחת הרבנים גשטטנר והושיבוהו בק"ק ראקוש פאלוטא הסמוכה לנייפעסט. ובהיותו שם הוציא לאור את הספר "עולת תמיד" מאת סבו, בעל ערוגת הבושם, והוסיף עליו את הפירוש "מנחת תמיד" (בודפסט תש"ג).

נסיבות פטירתו של הרב מרדכי אליעזר, מתבהרות מנוסח מצבתו בבית העלמין בקהילת ביארמאט (באלאשא-ג'ארמאט):

פ"נ הרב הגאון האמתי העמקן הנפלא בוצינא קדישא חסידא ופרישא צדיק תמים היה משים לילות כימים. עבד את קונו בכל כחו ואונו מוהר' מרדכי אליעזר זלל"ה ענגובער בעמח"ס נחלת יוסף ועוד הרבה חיבורים בכתב יד. הרביץ תורה ויראת שמים בק"ק סאמבאטהעלי ופאפא תע"א. ואחר כך שימש בכתר הרבנות בק"ק ווראנוב והגליל ל"ב שנים, ומחמת הגירוש הנורא עזב את קהלתו הקדושה בחול המועד סוכות בהאי שתא ועיף בצמא ויגע בדרך הגיע לפה ק"ק ביארמאט תע"א ונתקבל בכבוד ובאהבה. ולדאבוננו לא ארכו הימים ובמוצאי שבת קודש פרשת ויצא יצאה נשמתו בטהרה יג כסליו תש"ג תנצב"ה

בן המו"מ בתורה ויראת שמים יוסף עליו השלום מפאלש??א ולאמו הצדקת מרת שרה פיגא עליה השלום. מנוחתם כבוד בירושלים עיר הקודש תובב"א.

מקורות: נחלת יוסף, אתר עם כיתובי מצבות בקהילת ביארמאט, להורות נתן.
וראה חכמי הונגריה (תשנ"ז) עמ' 461, וכן ראה החתם סופר ותלמידיו.