קטגוריה: אירוסין

ב"ה

ברכת מזל טוב ורב ברכות ושלום לכבוד ידידי אהוב נפשי הרב הגאון מורנו ורבנו נרו יאיר לעד שמו. אחרי דרישת שלומו הטוב ברב אהבה, הנני למלאת הבטחתי לכתב לכבוד ידידי מלים אחדות, אם כי טרוד גדול אנכי, אבל כאשר השגתי כעת מכתבך לא אוכל עוד להתאפק מרגשי לבבי מרב שמחתי, אשר תודה לה' הנחך בדרך אמת להצליח דרכך.

מצאנו בתורה נביאים וכתובים שזווגו של אדם מה': יש שהולך אצל זווגו ויש שזווגו הולכת אליו. וזה מסתרי השגחה, אף שכל העניינים מה', אבל היא כמו יצירה חדשה, אשר אין בשום נברא לעשותה, כי אם ביד הקב"ה בעצמו "קשה כקריעת ים סוף", שהוא היפך הטבע ממש. יסוד הזיווג אינו בטבע. וזהו שם ה': באיש י', וה' באשה.

ומבואר במהר"ל כי לכך נבראה חוה מגופו של אדם אחרי כי בששת ימי המעשה נבראה הטבע, וזיווג גופים נפרדים זהו היפך הטבע, ולא שייך באלו הימים כי אם אחרי הבריאה, אבל בששת ימי המעשה הייתה בריאת הטבע. זיווגם של בני האדם, אשר הם נפרדים ממש, הוא דווקא ביד ה', לא בשום טבע ולא ע"י אמצעי. נסיעתך לארץ ישראל לא היתה כי אם למטרה זו. כי עצם הנסיעה – עד כמה היתה רחוקה משכל האדם ולא ניצולה מביקורת, אבל מי יבא בסוד השם? כי לא היתה נסיעה כי אם זיווג אשר שם אין יד שכל האדם משגת. כמבואר בזוהר הקדוש: לד' הישועה – בחירת הישועה. לבחור בישועה יכול רק ה', כי האדם אין לו שום בחירה בישועה, כי אינו מבין מהו ישועה ובאיזה אופן הוא ישועתו. וברוך ה' אשר הנחך אצל זיווגך, אשר בטח היא בת זוגך מן השמים, בת פלוני לפלוני. וזהו סוד זיווג ראשון, כמבואר בזוהר הקדוש, זהו הצלחה גדולה לזכות לזיווג האמתי.

מצאנו באברהם אבינו, בעת אשר שלח לאליעזר לקח אשה בעד בנו, אמר "אלקי השמים וכו'", וכתב שם האבן עזרא, מן השמים. כמבואר בחז"ל בת פלוני לפלוני. יסוד גדול רמוז כאן הוא הזיווג הראשון, אשר הוא האמתי, ולא הכל זוכים לזה, ודי למבין.

וכאשר נסיעתך לארץ ישראל הייתה בהשגחה נפלאה, מובטחני שזכית בזיווג האמתי. וזה בעצמו היא ברכה גדולה עד מאד. אשריך שזכית לכך. ואברך אותך מעמקי לבבי שתהא ברית של קיימא ונצחית ותזכו לבנות בית נאמן לה', כמבואר בחז"ל, המשמח חתן וכלה כאלו בונה חורבה אחת מחורבות ירושלים. "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו", כי בנין ירושלים הוא בנין אלקי, לא בנין אדם, לא בנין טבע. לבנות בית פשוט צריך גם להיות בקדושה ובטהרה, כי בנין ירושלם הוא בנין אלקי, ויסוד הזיווג הוא גם כן בנין אלקי, בנין טבעי, וצריכים לראות שגם מצד מעשה האדם, שחס ושלום לא יהיה שם בנין טבעי, כי אם רק קדושה וענין אלקי. ואחרי אשר זכית לבנות ביתך – אשר הוא בנין האמתי, רבי יוסי לא קרא לאשתו כי אם ביתו – בארצנו הקדושה, אברך אותך ואת המעותדת להיות ביתך שתמלא חורבה אחת מחורבות ירושלם ותבנה בנין מפואר, בנין אלקי בקדושה, בשכל, במידות טובות ובכל הנהגה ישרה, שתמלא חורבה אחת בשלמותה, ותהיה תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, והחוט המשולש, זיווגך ובארץ ישראל והתמנותך לרב שם להפיץ מעיינותיך חוצה אשר רכשת, וכמה חורבות תוכל שם לבנות. ייתן ה' שיהיה ביתך ומקומך אשר נתמנית לרב, בנין אלקי ובכישרונותיך המצוינים ובכוחך הגדול, אשר הוא בחירתך, בטח ה' יהיה בעזרך ותזכה לבנות חורבות ירושלם בלא גבול, תזכו לרב אושר עושר וכבוד ולדור ישרים. כברכת ידידך ואוהבך לנצח.

ש.ה.

(מאמרי שלמה, חלק א עמ' רע"ו)

---

הרב שלמה הרכבי, "ר' שלמה גרודנער", מגדולי אישי המוסר המוסר בישיבות ליטא, נולד בסיבות שנת תר"ן, להורים עניים ויראי ה', נחום משה וחיה שיינא שרה. הוא למד בישיבת ראדין היה מהתלמידים המובהקים של רבי ירוחם הלו. הוא למד במסירות ובכוח רצון כביר, בשליטה עצמית ובכישרונות נדירים, תוך עבודה מתמדת לשיפר מידותיו הנעלות והתעמקות בתלמוד ובמוסר. כשעבר רבי ירוחם להיות המנהל הרוחני בישיבת מיר בראשות רבי אליעזר הודה פינקל, בשנת תרס"ח, עברו אתו גם תלמידי מישיבת ראדין ובכללם הרב שלמה. בישיבת מיר למד הרב שלמה בהתמדה גדולה, והיה מיחידי הסגולה בעמקות מחשבת יסודות התורה והמוסר. אחר כך נסע, בהמלצת רבו, לתלמוד תורה בקלם, ושמש שם את גדולי התורה והמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות רדיפות הדת ברוסיה, היה הרב שלמה בין תלמידי הישיבה שברחו לפולין, וחזר לעירו גרודנא כגדול בתורה, במוסר ובדעת. הוא נשא לאשה את מרת פרידא בילא, בתו הבכורה של רבי חיים בער גרינגרס, והרביץ תורה בקרמנצוג. היה במשך כעשרים שנה מנהלה הרוחני בגרודנה בישיבתו של רבי שמעון שקאפ, "שער התורה", והיה מסור לתלמידיו הרבים, ללמדם חכמה ודעת. מיום בו התמנה הרב שלמה למנהל הרוחני, הפסיק רבי שמעון שקאפ להשמיע שיחות בפני התלמידים. בשיעוריו היה הרב שלמה מלמד בפעמים רבות, בהסברה נפלאה, מתוך כתבי יד של הסבא מקלם וממאמרי מורו רבי ירוחם. ארבע פעמים בשבוע היה מוסר שיחות כלליות, והנהיג סדרים חדשים בישיבה תוך שהוא מחלק את תלמידי הישיבה למספר "וועדים", כאשר בכל וועד היו החברים פועלים לחזק זה את זה בתורה וביראת שמים, והרב שלמה היה מטפל בכל וועד ווועד לפי ערכו ועניינו, באמצעות פגישות שבועיות עם כל וועד להדריכם בעבודת המוסר, לרוממות והשלטת השכל. דרכי עבודתו היו צנועים, על אף תפקידו החשוב בישיבה. הוא דאג לתלמידיו והיו מהם שאכלו על שולחנו במשך שנים. הרב שלמה זכה להעמיד תלמידים רבים, גדולי תורה ודעת.

בתחילת שנת ת"ש נכבשה גרודנא בידי הצבא האדום, ולמחרת בואם הוציאו צו לסגירת הישיבה. הרב שלמה הרכבי ותלמידיו ברחו לווילנה, אך כוחו של רבי שמעון שקאפ לא עמד לו להצטרף לפליטי הישיבות שברחו, והוא נשאר בגרודנא. כחודש אחר כך, בט' במרחשוון ת"ש, כשעמד בתפילת מנחה, נדם ליבו של רבי שמעון. הצבא האדום כבש את ליטא בקיץ ת"ש וסיפח אותה לברית המועצות. הסובייטים הציקו ליהודים, רדפו את הישיבות ובייחוד את בני הישיבות שלא היו אזרחי ליטא. גם ימים הקשים המשיך הרב שלמה, במסירות נפש, לעודד את תלמידיו השבורים והרצוצים להמשיך בעבודת הקודש וללמוד בהתמדה, ולא נתן להם לשקוע בצרותיהם. עם פלישת הנאצים בקיץ תש"א כונסו היהודים לגטו ווילנה, ומשם נשלחו במספר אקציות לטבח. הרב שלמה וכל בני משפחתו נספו גם הם בימי השואה בווילנה, יחד עם רוב תלמידי ישיבת גרודנא. הי"ד.

הספר "מאמרי שלמה" המעובד מרשימות שכתבו תלמידיו העת שיחותיו, יצא לאור בשנת תשל"ז, ובמהדורה נוספת בשנת תשס"א. בין תלמידיו, ממשיכי דרכו, נמנו רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פונוביץ, רבי ברוך יצחק לוין ראש ישיבת מקור חיים ורבי ישראל זאב גוסטמן ראש ישיבת נצח ישראל ראמיילעס ווילנא-ירושלים.

תולדותיו של הרב שלמה הובאו בספר "ר' שמעון ותורתו", הוצאת נצח, דף ק"פ, וב"מאמרי שלמה" חלק א' שיצא לאור בשנת תשס"א.

אודות גטו וילנה וחורבן יהודי וילה – ראה: אנציקלופדיה של גלויות.

אודות ישיבת "שער התורה" בגרודנה, ראה באתר דעת, מאמר מאת הרב זליג עפשטיין, מתוך "מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם".