רבה של המבורג, הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך הי"ד
הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך הי"ד, נולד בלובק שבגרמניה כבן שמיני מתוך שנים עשר בני אביו הרב ד"ר שלמה קרליבך ואמו הרבנית אסתר, בתו של רבה הראשון של לובק – הרב אלכסנדר אדלר.
בשנת 1901 השלים את מבחני הבגרות ובשנת 1905 סיים בהצטיינות יתירה את לימודי הפיסיקה והמתמטיקה באוניברסיטת ברלין. תוך כדי לימודיו שם לימד תורה בבית הספר של קהילת עדת ישראל.
הרב קרליבך שהה בארץ מפסח תרס"ה (1905) ועד לראש השנה תרס"ח (1907) כמורה למתמטיקה ופיסיקה בבית המדרש למורים ע"ש למל בירושלים. במשך זמן זה למד אצל הראי"ה קוק, אצל הרב אליעזר גרינהוט ואצל הרב שמואל סלנט. בתום התקופה נאלץ לחזור לגרמניה.
בשנת 1909 סיים את חיבור הדוקטורט שלו, "לוי בן גרשון כמתמטיקאי".
בשנת 1914 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר. בשנות לימודיו עבד כמורה בכיר למדעי הטבע והאמנות בגימנסיה הממשלתית לבנות בברלין, וכמורה דת של קהילת "עדת ישראל".
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא גרמניה ושימש כקצין תרבות, וכך הגיע לקובנה שבליטא הכבושה וייסד בה גימנסיה עברית. הוא ניהל את "גימנסית קרליבך" בקובנה ולימד בה עד לשנת תרע"ט (1919).
זמן קצר לאחר נישואיו, נקרא למלא את מקומו של אביו בעיר מולדתו, ליבק. הוא נתמנה לרב המקום וייסד שם ישיבה. הוא התמנה למנהל בית הספר הריאלי "תלמוד תורה" של קהילת המבורג. עד מהרה הפך מוסד ישן זה למופת לכל בתי הספר בגרמניה. הרב קרליבך הצליח ליצור אווירת לימוד נעימה, השתדל לשלב באופן אידיאלי תורה עם דרך ארץ ומדעים ונטע בלב התלמידים אהבה לארץ ישראל. הוא הביא שיטת לימוד חדשות וספרי לימוד חדשים לבית הספר, התקין בו מעבדות מודרניות, והנהיג שם, לראשונה, את לימוד הלשון העברית כשפה חיה. ספר לימוד להוראת הלשון, שחיבר הרב קרליבך, הופץ בכל רחבי גרמניה.
בשנת 1926 נקרא לכס הרבנות באלטונה ושלזוויג-הולשטיין. בעשר שנות פעילותו במקום, התגלה כנואם ודרשן מצוין, כמומחה למדעי היהדות וכמנהיג שהיה מעורב בכל מה שקרה לבני קהילתו. עד מהרה יצאו לו מוניטין גם כידען גדול בתנ"ך, וספריו על קהלת, על שיר השירים ועל כמה מהנביאים שימשו עדות נאמנה לבקיאותו ולהבנתו העמוקה.
יחד עם פעילותו התורנית בקהילה, הקדיש זמן רב לפעילות ציבורית מחוץ לגרמניה. הוא התכתב עם רבנים בענייני הלכה וחינוך, כתב מאמרים בעיתונים והרצה בנושאים תורניים וחינוכיים בבמות רבות. וסייר, מטעם קרן התורה של אגודת ישראל, ב- 36 ישיבות בפולין, בליטא ובהונגריה בזו אחר זו.
בשנת 1935 ביקר שוב לזמן קצר בארץ.
בשנת תרצ"ו (1936) הכתירו יהודי המבורג את הרב קרליבך לרבם, וכך הפך למנהיג רוחני של אחת מהקהילות הגדולות באירופה. הוא הנהיג ועודד את הקהילה במסירות גם בימים הקשים ביותר תחת השלטון הנאצי, ביקר את היהודים הכלואים בבתי הסוהר, ביקר בבתי חולים, עזר לפליטים באכסון ובכסף, עזר לאסוף כסף שיועד להגירת הצלה לארה"ב או לארץ ישראל, תמך במשפחות בגרמניה שפשטו את הרגל ודאג לנכים וליושבי בתי הזקנים. בין השאר נעזר בכמה ארגוני עזרה יהודיים, כגון הג'וינט והמועצה למען יהודי גרמניה.
עם פעילותו הענפה לא הניח את ידו מהפצת התורה על כל תחומיה. בזמן כהונתו בקהילת המבורג פרסם ספר על קדושת חיי הנישואין בישראל (בגרמנית), והמשיך לפרסם מאמרים שכללו דברי חיזוק ליהודי גרמניה הסובלים.
בליל הבדולח, שמע הרב קרליבך שהנאצים מעלים באש את בית הכנסת הראשי של המבורג רץ מיד כדי להציל את ספרי התורה. הקלגסים היכו אותו ורק בנס הצליח להימלט מהם.
לאחר ליל הבדולח, היו כמעט כל רבני גרמניה עצורים במחנות ריכוז או מצויים מחוץ לתחום גרמניה. הרב קרליבך לא נעצר והמשיך להיות משענת ליהודים במצוקתם. למרות הסכנות הוא הרבה לנסוע לשאר הקהילות בגרמניה ועודד בדרשותיו את רוחם.
בשנת 1941 גורש יחד עם רעייתו, ארבעה מתשעת ילדיו ועוד אלפי יהודים מקהילות המבורג וליבק למסע ארוך שסופו היה במחנה הריכוז לוגפרנהוף סמוך לריגה, לטביה.
בארבעת החודשים בהם שהה במחנה הריכוז, לימד גמרא, משנה ותנ"ך. הוא קרא לאחיו שלא יעזבו את דרך התורה גם בזמנים הקשים, ושיהיו מוכנים לקדש את ה' בכל יום. הוא הצליח לשכנע את מפקדי המחנה שירשו לעצורים להדליק נרות חנוכה, בירך בעצמו על הנרות בקול רם, ונשא דרשה בענייני דיומא.
הרב, אשתו הרבנית וארבעה מילדיהם נספו, כנראה, בח' בניסן תש"ב (28. 02. 42), ומקום קבורתם לא נודע.
בתו, פרופסור מרים גיליס-קרליבך, הכינה רשימה הכוללת 347 ספרים, חוברות ומאמרים בגרמנית. חלק מהכתבים תורגמו לעברית.
מקורות:
הקדמת "מכתבים מירושלים"
מקורות נוספים:
הרב יוסף צבי קרליבך – מ"תורה עם דרך ארץ" עד מחנה הריכוז
הרב ד"ר יוסף צבי קרלבך – תמונות ואמירות – זרקורים, על העבר היהודי בהמבורג
במאמר הבאר נביא, בע"ה, מדברי הרב יוסף צבי קרליבך על הצורך בלימוד לימודים כלליים בירושלים בתקופתו.
מספר הצפיות במאמר: 450