ועלה בידי שנתייסד חברה תלמוד תורה שלמדו התלמידים בהתמדה רבה, וממש אור חדש ראיתי בעיני / רבי מרדכי זאב הלברשטאם הי"ד
ב"ה. גריבוב, בין כסא לעשור תרפ"א.
אלף שלומים וברכת טוב לכבוד הרבנים הגדולים היראים הנכבדים צנתרי דדהבא דורשי טוב לעמם ודורשי שלום לכל זרעם, ד' עליהם יחי' לאורך ימים טובים הנקרא בשם המוסד עזרת תורה.
אחרי דרישת שלומם הטוב יקרת מכתבכם עם הטשעק על סך וכו'… קבלתי, והנני להשיב לכם רב תודה מעמקי לבבי על כל הטוב אשר עשיתם לחזק ישיבתנו. מה טוב חלקכם ומה נעים גורלכם, ובפרט לעת כזאת אשר בעוונותינו הרבים שורר אצלינו רעב נורא. השם ירחם עלינו במהרה.
והנה ראיתי רצונכם לכתוב לכם ממצב התורה. שמחתי מאוד היות ברוב עמל ויגיעה רבה החזרתי בעיר זה אשר בעוונותינו הרבים היה נהרס לגמרי קרן התורה, ועלה בידי שנתייסד חברה תלמוד תורה שלמדו התלמידים בהתמדה רבה, וממש אור חדש ראיתי בעיני. אך מאוד מאוד צר לי שמחמת שערורות הנורא שאנחנו הולכים ודלים רחמנא ליצלן, אי אפשר בשום אופן לשלם להמלמדים שכרם, ועוד כמה אלפים אני חייב להם ואין לי לעת עתה שום מבוא לנהל להלאה התלמוד תורה. ולא אוכל לתאר לפניכם מגודל דאבון לבבי על כן נא לרחם עלינו ועל ילדינו שנוכל לחזקם ולגדלם על ברכי התורה והיראה, ולא ילכו חס ושלום אורחת עקלקלות.
והנה שמעתי שהרב הגדול מבייטש נ"י נסע למדינתם. הוא יתאר לפניכם ויספר לכם מהמצב שלנו בכלל ובפרט. ואנחנו צריכים לישועה גדולה שאין לשער ואין לספר, כי אנחנו בספינה המטורפת בים הצרות בעוונותינו הרבים. ה' יתברך ירחם עלינו ועל כל עמו בית ישראל בכלל ובפרט, ונשמע ונתבשר בכל טוב.
ואסיים בברכת גמר חתימה טובה עם שנה טובה ומתוקה, שנת קיבוץ גלויותינו ויתרומם קרן ישראל והתורה, ותפלתנו ובקשתנו יעלו לרצון לפני אבינו שבשמים. ואשים קנצי למלי, ואני אתן לכם הודיה על שעבר ומבקש על להבא לזכור אותי לטובה, הדורש שלומם באהבה רבה ובכל לב ונפש חפיצה, המחכה לישועת ד' בקרוב.
הק' מרדכי זאב הלברשטאם
(תורת החסידות ג, עמו' 312)
רבי מרדכי זאב הלברשטאם (תרמ"א – כ"ו בסיון תש"ב, 1881-1942) – מהרמ"ז מצאנז, האדמו"ר השני בחסידות צאנז גריבוב ואב"ד צאנז וגריבוב (שבמערב גליציה), שנודע כלמדן מתמיד, חריף ובקי גדול בתורה, וכל הש"ס היה שגור על פיו בעל פה. חברו, רבי טעוועלא מדוקלא העיד עליו שהיה כל כך בקי בארבעת חלקי השלחן ערוך ובפרי מגדים, עד שאם היו תוחבים לו מחט בשלחן ערוך היה יודע מיד את המילה בה תחובה המחט בכל דפי הפרי מגדים.
אביו, רבי אריה לייבוש הלברשטאם היה אב"ד גריבוב וצאנז, ובנו של רבי אהרן הלברשטאם אב"ד צאנז בעל 'קדושת אהרן' הידוע בשם 'דער קרייזער רב', בנו של מרן רבי חיים הלברשטאם ה'דברי חיים', אב"ד צאנז.
רבי מרדכי זאב התחתן עם מרת דבורה בת האדמו"ר מניישטאט, רבי חיים מאיר (ב"ר קלונימוס קלמן) הלוי אפשטיין, ועבר להתגורר בעירו של חותנו.
רבי מרדכי זאב הוסמך להוראה על ידי הרב דוד מנחם מאניש באב"ד, שכתב כי הוא ”מלא וגדוש בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים, חריף ובקי, יראת ה' על פניו וראוי למלא מקום אבותיו ברבנות צאנז”.
בשנת תרס"ג מילא את מקום אביו ברבנות גריבוב, ייסד ישיבה ועמד בראשה. בשל מחלקתו של אביו, החל לכהן לצד אביו כרב בצאנז במקביל לרבנות בגריבוב, ולאחר מספר שנים, לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ה, מילא את מקומו ברבנות צאנז. שם המשיך לטפח את ישיבת 'בני תורה' שייסד אביו.
בשנת תרצ"ו כתב מכתב למנהלי כולל דראהביטש בדבר בקשת מחילה על קברו של נפטר.
יום אחד לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה שלח רבי מרדכי זאב מברק, מצאנז לגריבוב, לבנו רבי ברוך, וכתב לו שעליו לברוח. רבי ברוך הורה לאשתו לברוח מיד עם הילדים, ונשאר עוד לזמן קצר.
בתחילת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהנאצים כבשו את צאנז, ידע הרבי שהנאצים מחפשים אחריו, ברח לטורנא (טארנוב) והתגורר שם בגטו, ובנו, רבי ברוך הצטרף אליו כעבור זמן קצר. בשנת תש"א (1941) הגיע רבי מרדכי זאב בחשאי לצאנז, כשהוא מחופש בבגדי איכרים, והחסידים גייסו כסף על מנת לסייע לרפאות את אשת הרבי שחלתה.
כאשר גירשו הנאצים את יהודי הגיטו ליער ליד טורנא, צעד לשם הרבי כשהוא מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין. על פי המסופר היה הרבי במחבוא, אך העדיף לצאת ולהצטרף לבני קהילתו. לפני שיצא אמר לבנו רבי ברוך: 'אתה רך בשנים, ויש לך ילדים רכים, ויש לך הרבה מה לעשות בעולם הזה, צא ובקש לך מקום להיטמן שם עד יעבור זעם'. בעקבות כך המשיך רבי ברוך להסתתר, עד שנתגלה מחבואו בערב ראש השנה תש"ג (1942).
רבי מרדכי זאב נרצח שם בכ"ו בסיון תש"ב, יחד עם אלפי יהודים, והם נקברו בקברי אחים ביער. "אכן לא זכה להיקבר בקברות אבותיו, כי כאשר עלה הצורר ימ"ש לא רצה להינצל בעת שבני קהלתו ועדת מרעיתו נעקה"ש, ויצא ממחבואו והערה נפשו למות ביחד עם עדתו, לערך עשרת אלפים איש למען קדושת שמו יתברך. ובבוקר של יום המר כ"ו סיון דשנת תש"ב ביער סמוך לעיר טורנא חשק במסירות נפש באהבת הבורא אשר אין מים לכבות ועלה בסערות השמימה כמלאכי אש מעוטר בטלית ותפילין כשרו וצדקו הניח לדורות למשמר ויושר יליצו בעדנו חיות אש ותמיד ייראה אפרו לפניך ביחד עם בני משפחתו שנעקה"ש" (צי"ץ אהרן, עמו' קנז-קנח).
על פי לעהער (א, עמו' 181) הרבי גורש לאושוויץ בסוך שנת תש"ג (1942).
בנו של רבי מרדכי זאב, רבי ברוך הלברשטאם, מילא את מקום אביו ברבנות גריבוב, היה רבה של זקליקוב ורב הצעיר בצאנז וניספה במחנה בלז'ץ. יש שכתבו שהובל לשם בערב ראש השנה תש"ג (1942) וקבעו את היארצייט לראש השנה, ויש שכתבו שניספה בג' בתשרי תש"ג (1942)..
בנו של רבי מרדכי זאב, רבי משה הלברשטאם, נספה עם משפחתו.
בתו של רבי מרדכי זאב, מרת פיגא בילא, ובעלה רבי דוד הורוויץ (בן האדמו"ר רבי אלעזר) מגרודז'יסק אשר מילא את מקום אביו כרבה של גרודז'יסק, נספו עם ילדיהם בבלזיץ בי"ז באייר תש"ג.
תשובות אל רבי מרדכי זאב הופיעו בשו"ת מהר"ש ענגל (ב: נד. ג: קח, קכד. ז: קסה. ח: רו), שו"ת מהרש"ם (ג: כה. ד: קמג, ה: רט) , אמרי יושר (א: קכג, ב: קסח), שו"ת הרי בשמים (ג: קסב), ובחבצלת השרון (תניינא, סד). בנוסף כתב חידושים באהל מועד (תרס"א), שנים ממכתביו פורסמו בתשובה כהלכה (עמ' 64 ודף לג), והוא הוזכר ב'הצעת תקנת רבים', מאת רבי אלטר עזריאל מאיר איגר מלובלין הי"ד.
לזכרו נכתב על מצבת קברו של אביו, באהל הצדיקים בצאנז:
בנו אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש וכו' מרן מרדכי זאב הלברשטאם זצללה"ה ממלא מקום אביו ושימש בכתר הרבנות בק"ק גריבוב ל"ב שנים, ואחר פטירת אביו זצללה"ה ממלא מקומו כאבד"ק צאנז עד השואה ונהרג על קידה"ש ע"י הנאצים ימ"ש תש"ב בעיר טרנוב תנצב"ה
בנוסף נקבע שם לוח לזכרו ובו נכתב::
האבן הזאת אשר שמנו מצבה תהיה לעד לזכר איתן אדונינו שר התורה גאון הגאונים סיני ועוקר הרים קדוש מרחם אמו מנורה הטהורה חו"פ צי"ע רבן של ישראל מרן הגאון הקדוש רבי מרדכי זאב הלברשסאם בן רבינו הק' רבי ארי' ליבוש זצוקללה"ה הי"ד שימש בכתר הרבנות פה ק"ק צאנז המעטירה משנת תרצ"א לפ"ק ואחר פטירת אביו ביום כ"א אדר א' שנת תרצ"ה הוכתר להנהיג עדת חסידי צאנז עד עלות בסערה השמימה ונעקד"ה ביום כ"ו סיון תש"ב לפ"ק ביחד עם מחברתו הטהורה הרבנית הצדיקת מרת דבורה ע"ה הי"ד בת אדמו"ר הגה"ק בוצינא קדישא מוהר"ר חיים מאיר עפשטיין מניישטאט זצוקללה"ה
תמונתו של רבי מרדכי זאב הי"ד מובאת מתוך 'הנה מלכך בא', מערכת בית צאנז, עמ' 25 ועמ' 39. התמונה צולמה ע"י צלם עיתונות אמריקאי בעת הליכתו של הרבי לציון הרמ"א בקרקוב בל"ג בעומר תרצ"ב, כשלצידו חתנו רבי דוד הורוויץ הי"ד.