המנון לחנוכת ישיבת חכמי לובלין / ר' אלימלך שטייאר הי"ד
הידד! לחנוכת הבית מזמור שיר!
בא היום לו קיווה כל העם:
עומד לתלפיות בלובלין העיר
בית לתורה נישא ורם.
.
עיר לובלין העתיקה – לה שם בישראל,
שמה חנו, הורו לקח כל גדולי הדורות,
שמה שפטו את העם, צפו לגאול ולהיגאל –
שמה נאספו אל כמם – ולקו המאורות…
.
הידד! כי רוחם קם לתחיה – ידובב בקבר,
חגם היום לאדנ-י – קראו עצרה,
מה שהיה הוא שיהיה – יש עתיד לעבר,
לאכסניא של תורה חזרה העטרה.
.
הבו כבוד ויקר לאיש דגול מרבבה –
גאה גאה רוחו להלביש [כ]סות
לרעיון תועה בחלל-עולם ומבקש דמות:
העמד לוחמים לתורה – לגיון אנשי צבא.
.
הידד! לחנוכת הבית…
.
לגיון אנשי צבא, כולם חמושי זין:
עוז התלהבות, מגן-חכמה ואמונה-מצודה,
דור גבורים שלא אוסרו ידיו בנחושתים,
לוחם מלחמות ד' לתורה ולתעודה.
.
הידד! לחנוכת הבית…
.
דור – התורה גאוותו, היא כוחו-איתנים,
בריא-הגו ובריא-הנפש וחדור-האורה;
על המוקד יעל קרבנו – חייו הרעננים
ללמוד, לשמור, לעשות – כי מלובלין תצא תורה!
.
הידד! לחנוכת הבית מזמור שיר!
בא היום לו קיווה כל העם:
עומד לתלפיות בלובלין העיר
בית לתורה נישא ורם.
(ספר היובל לכבוד יוצר ישיבת חכמי לובלין הרב מאיר שפירא, עמו' שנח)
הסופר והמשורר החרדי המפורסם ר' אלימלך שטייאר הי"ד, ממילץ, ניסח במילים אלו את ה"המנון לחנוכת ישיבת חכמי לובלין", שנחנכה ברוב עם, עם עשרת אלפים יהודים, בתאריך כ"ח סיוון תר"ץ (26.06.1930).
לתולדותיו של ר' אלימלך שטייאר (שטייער) ראה באידישע ווארט (ביידיש). בירחון "בית יעקב" (תשכ"ד) כותב הקורא שלמה פרנקל:
הסופר ר' אלימלך שטייאר נספה בבלזיץ. לכבוד מערכת "בית יעקב": שלום רב. בקשר לרשימה על אודות הסופר החרדי המפורסם ר' אלימלך שטייאר הי"ד ברצוני להעיר שהמנוח הצליח בימים החמורים, לצאת מגיטו וורשה לגיטו מעליץ, בגליציה המערבית, מקום הילדתו, ומשם נשלח אחר־כך למחנה־עבודה פוסטקוב, ליד דמביץ. בשנת תש"ג כשהגרמנים ימ"ש החליטו לחסל את מחנות־ההסגר של היהודים, נשלחו כל האסירים וביניהם ר' א. שטייער להשמדה לבלזיץ, ושמה כולם נספו על קידוש השם. את זה מסר לי עד ראיה, שהצליח להמלט ממש ברגע האחרון בעת משלוח הטרנספורט הנ"ל לבלזי'ץ.
יש שני דפי עד על ר' אלימלך שטייאר – ומהם עולה כי ייתכן ונספה כבר במחנה העבודה פסטקוב, בטרם נשלחו שארית העובדים בו למחנה ההשמדה בלזיץ.
התמונה המובאת כאן למעלה התגלתה בארכיון גטו ורשה, ובו רואים את ר' אלימלך שטייאר הי"ד בתפקיד מפקח במטבח לילדים עזובים. במוסד זה למדו הילדים בחשאי תורה ויהדות, בראש מפעל חינוכי מחתרתי זה עמד ר' אלימלך עד לחיסולו של מוסד הילדים. הי"ד.
על תולדות ישיבת חכמי לובלין – ראה מאמר בקול לובלין.
בין כתביו הרבים המפוזרים בעיקר בכתבי עת שונים (בעיקר ב"דרכנו", שנערך גם על ידו), ניתן לציין את: אובדים ונידחים, בין גל לגל (סיפור), נקמת דם (סיפור), אז כשנפתחו השערים, בליל סגריר (רשומה), הקדמה לחיבור דער וועג צו קדוש השם (יידיש), לשאלת הנוער, טרם התלבנו והתבררו הדברים, זאת התורה – אדם כי ימות באהל, מעשה באחד, רסיסים והתחזקתם.
