המצוה לבנות הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים / הרב שמואל מנחם לייב הי"ד, לודז'
ערב יום כיפור שנת תש"ב
אורח חיים סימן תרכ"ד סוף סעיף ה' ברמ"א, זה לשונו: והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה (מהרי"ל ומנהגים והגהות מיימוני).
ובסימן תרכ"ה מביא הרמ"א וזה לשונו: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כיפור, מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה (מהרי"ל). עד כאן לשונו.
ועל זה כתב המגן אברהם הפירוש לתקן, היינו לבנותה כולה, כן הוא במהרי"ל.
ובעטרת זקנים שם כתב על דברי הרמ"א, ומצוה לתקן הסוכה מיד אחר יום כיפור. והוסיף הוא ז"ל, ואפילו הוא ערב שבת. ופליאה לו דברי הרב שולחן ערוך (שו"ע הרב, או"ח סימן תרכ"ה סעיף א) שמביא דברי הרמ"א שמצוה לתקן הסוכה ודברי המגן אברהם מה שפירש ולבנותה כולה עם הוספה מיד למחרת יום הכיפורים אחר יציאתו מבית הכנסת, מה שלא כתוב בדברי רמ"א רק הלשון מצוה לתקן מיד לאחר יום כיפור משום מצוה הבאה לידך וכו', מזה הלשון משמע מיד בלילה כמו בסימן תרכ"ד.
רק נראה לי שהיה קשה להם להמגן אברהם ולהרב הקדוש כפילת הדין במהרי"ל בסימן תרכ"ד בהלכות יום כיפור ובהתחלת הדין בהלכות סוכה, על כן לזה פירש המגן אברהם דברי המהרי"ל בהלכות סוכה מה שכתוב מצוה לתקן הסוכה, כוונתו לבנותה כולה. ועל זה פירוש רבינו הרב בעל השולחן ערוך, כיהודא ועוד לקרא, למחרת, אחר יציאת בית הכנסת. ובזה יהיה מדוקדק דברי המהרי"ל שפיר, במוצאי יום כיפור כתב רק שהמדקדקים מתחילים משום ילכו מחיל אל חיל, ומה שכתב בהלכות סוכה מצוה לתקן הסוכה כוונתו לבנותה כולה.
ובהוספת העטרת זקנים ואפילו הוא ערב שבת, אפילו יש עוד יום או יומיים עד סוכות יעשה הסוכה מיד למחרת יום כיפור אפילו בערב שבת, כמו שביאר אדמו"ר מורי ורבי הקדוש בספרו אבני נזר הלכות סוכה בתשובה להרב הגאון ר' יואב יהושע ז"ל שכל היכי שיש זמן פטור שאינו ראוי לעשות המצוה הוי הפסק, ונקרא מעביר על המצוה, ואין מעבירין על המצוות דאורייתא, כמו במגילה דף ו' למאן דאמר שקורין המגילה באדר ראשון משום אין מעבירין, עיין שם הדק היטב באבני נזר. ועולה הכל בעזרת השם יתברך בכוונה מדוייקת.
יעזרני ה' יתברך עוד להגות בתורתו כמקדם ולחדש חידושי תורה, הלא כה דברי כאש בוער בעצמותי, מחלתי מתגבר עלי יום ויום ואני תפילה לאל חי, ערב יום כיפור שנת המלחמה הנוראה שנת תש"ב, הושיעה נא את עמך ישראל מכל צריהם. שמואל מנחם בן שרה.
—
לא מצאתי דבר על הרב שמואל מנחם לייב הי"ד, מלודז, תלמיד הרבי מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין זצ"ל, מעבר למה שמובא כאן בקובץ "נזר התורה". אשמח אם מישהו יוכל להוסיף על אודותיו.
בתמונה למעלה נראים יהודים מתפללים בהושענא רבה, סוכות תש"ב, 1941, בגיטו לודז.
מספר הצפיות במאמר: 376
