המשיח יבוא בהיסח הדעת / האדמו”ר מראצפרט רבי שלום אליעזר הלברשטאם הי”ד

תמונת שלום אליעזר הלברשטם הי"ד

ענין נחמד ששמעתי מכבוד קדושת דודי זקני הרב הקדוש המפרוסם בוצינא קדישא האדמו”ר רבי שלום אלעזר הלברשטאם זצל”ה בראצפערטה באאזמו”ר הגה”ק רשכבנה”ג בעלי  דברי חיים זצוקללה”ה זי”ע, בהיותו במרחץ אוזשוק (על יד אונגוואר) אני הק’ יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם בסטראפקוב-ירושלים.

שאלתי אותו על מאמר חז”ל, שלשה באים בהיסח הדעת, מציאה משיח ועקרב, הנה מציאה ועקרב מובן שיתכן שיבואו בהיסח הדעת אבל משיח איך יתכן שבני ישראל השרויים בגלות וסובלים צרות רבות ורעות כל כך ומצפים בכיליון עיניים לביאת המשיח ובכל הדיבורים והשיחות בין אדם לחברו תמיד מתחננים ומתפללים לד’ יתברך שישלח לנו את משיח צדקנו, ואיך זה אפשר היסח הדעת הזה?

השיב לי הרב הקדוש זצל”ה וזה תורף לשונו: הנה סגנון בקשת בני ישראל על ביאת המשיח הוא כולם שווה שמבטאים בפיהם בקשותיהם שיבוא המשיח במהרה, אבל המטרה על מה צריכים את המשיח, זה שונה. כי איש הפשוט מתפלל על המשיח כדי שיהיה לו טובות העולם הזה הגשמיות ויראה נקמה בשונאיו אשר הרעו לו. אבל איש הירא את ד’, אשר כל מגמתו הוא שיזכה לעבוד ד’ יתברך באמת ובלבב שלם ויוסרו כל המפריעים לו בעסק המצוות ושיזכה לגדל בניו ובנותיו על דרך התורה ומצוות, הנה דרך הזה הוא דרך האמתי כמו שכתב הרמב”ם  ז”ל בפרק י”ב מהלכות מלכים, וזה לשונו, לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו”ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים לתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה. עד כאן לשונו. והנה לזה צריכים “דעת”, ולאו כל אדם זוכה לזה, רק יחידי סגולה. והנה בעקבתא דמשיחא אשר הצרות מתחדשות ומתגברות בכל יום ויום ואין יום שאין קללתו מרובה מחברו, ובפרט תלמידי חכמים ויראי ד’ סובלים מאד מאד יותר מאנשים פשוטים, ממילא זה גורם להסיח גם של אנשי המעלה הנ”ל מלבקש רק ישועה רוחנית כי הצרות גורמים להם ביטול תורה ועבודת ד’ יתברך.

וכמו שאמר כבוד קדושת מרן אדמו”ר החוזה מלובלין כאשר פעם נסע על הדרך ונטו הסוסים מעל המסלה ונכנסו לתוך בוץ עמוק באין יוצא, והבעל עגלה צעק לרבינו שאינו יכול לצאת מהבוץ וביקש שהרבי יתפלל לד’ יתברך, אז נענה הרבי ואמר, ריבונו של עולם הנני יודע היטב כי כל כוונתך שאשוב בתשובה שלימה על עוונותי הרבים, אבל אני מבקשך להוציאני מקודם מן הבור היון הזה, כי איך אצמצם מוחי לתשובה בעודי עומד בתוך הבוץ. תיכף נענה ויצא מן הבוץ לשלום.

הנה כמו כן הוא העניין אפילו עם בעלי המדרגות הגבוהות, שבתוך צרותיהם אינם יכולים לצמצם מחשבותיהם לצורך גבוה על כן הם “מסיחים דעתם” מן ההרגש הרוחני הנ”ל ומבקשים את ביאת המשיח לצורך הגשמי שייוושעו מצרותיהם הגשמיות.

וזה כוונת חז”ל ש”המשיח יבוא בהיסח הדעת”. וקל להבין. ודברי פי חכם חן. ויעזור ד’ יתברך שנזכה במהרה לביאת משיח צדקנו בהיותנו בדעת נכונה ושלימה. אמן ואמן.

(מתוך דברי ישכר דוב)


רבי שלום אליעזר הי”ד, מבני הזקונים של רבי חיים הלברשטאם זצ”ל בעל “דברי חיים” ומייסד שושלת חסידות צאנז, נולד בחול המועד פסח תרכ”ב (1862). בן שבעים היה רבי חיים כשנולד לו בנו שלום אליעזר, והוא נקרא שלום, על שם האדמו”ר מבלז רבי שלום רוקח, ואליער, על שם מחותנו רבי אליעזר הורוויץ האדמו”ר מדזיקוב, בנו של האדמו”ר רבי נפתלי צבי הורוויץ מרופשיץ. כשנפטר אביו (כ”ה ניסן תרל”ו, 1876) היה שלום אליעזר בן ארבע עשרה שנים. האדמו”ר רבי חיים הניח אחריו ארבע יתומים קטנים, ובהם גם שלום אליעזר, והם חונכו על ידי אחיהם שנעשו אדמו”רים מפורסמים ועל ידי אמם הרבנית מרת רעכיל ע”ה בת הצדיק רבי צבי מדאמבראווא בן הגאון הקדוש רבי מרדכי דוד אב”ד דאמבראווא שהיה מחשובי תלמידי החוזה מלובלין.
תמונת שלום אליעזר האלברשטאם הי"ד

באלול תרל”ו (1876), כחצי שנה לאחר הסתלקות אביו הקדוש, נשא את מרת שרה מרים ע”ה בת אחותו וגיסו האדמו”ר רבי מרדכי דוב טברסקי אב”ד הורנוסטייפולה שברוסיה, והיה סמוך על שולחן חותנו במשך כעשר שנים. בשנים אלו למד בהתמדה רבה מתלמיד חכם מפורסם שהיה מתלמידי הצמח צדק מליובאוויטש. בשל היותו אזרח אוסטריה,  גורש על ידי הממשלה הרוסית, יחד עם תושבים זרים אחרים, ועבר לגור ליד אחיו הגדול האדמו”ר רבי יחזקאל משיניוואה, שבגליציה המערבית. אחר כך התיישב בטרנוב (טארנא), שבאותו האזור, שהייתה מרכז חסידי צאנז.

בשנת תרנ”ח (1898) היגר להונגריה, החל לשמש כאדמו”ר ונעשה למנהיגם של חסידי צאנז בהונגריה. בהתחלה התגורר בטגלאש ובסוף קיץ תרנ”ח עבר לרצפרט, ונעשה שם אדמו”ר לוותיקי חסידי צאנז. בעיר זו נהג אדמו”רות במשך למעלה מארבעים שנה, ועל שמה הוא נקרא “הרבי מראצפירט”. לרבי היו שני בנים וארבע בנות אותן שידך עם משפחות גדולי האדמו”רים בדורו.
כל גאוני הונגריה וצדיקיה חלקו לו כבוד רב, וגם פקידים הונגרים רבים חלקו לו כבוד והשתתפו בחתונת בתו. הוא נודע כאיש מופת ואלפי יהודים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו בראצפרט ונושעו מברכותיו ומתפילותיו. הוא פעל בהתלהבות ובמסירות נפש לתת עזרה לאחיו היהודים. מידי שבת היה אומר דברי תורה על שולחנו, והיה יושב ליד השולחן כל הלילה. האדמו”ר נהג לספר סיפורי מעשיות על רבי אלימלך מליז’נסק והחוזה מלובלין, על אביו האדמו”ר מצאנז ועל חותנו האדמו”ר מהורנוסטייפולה. כן היה מספר על אדמו”רים שיום הזיכרון שלהם חל באותו השבוע. החסידים היו שותים משקה ורוקדים בהתלהבות עד עלות השחר.

תמונת רבי אליעזר שלום הלברשטם הי"דהאדמו”ר מראצפירט נהג ליסוע מידי פעם לערים שונות בהונגריה, וכמעט כל שנה היה מגיע לגאליציה ליום הזיכרון של אביו בלווית כל משפחתו ואלפי חסידים. אחת לכמה שנים היה בא לטרנסילבניה, וגם שם נהו אחריו חסידים רבים.

בשנת תרפ”ט כתב מכתב (המופיע בשפת אמת) ובו הוא קורא להשכנת שלום בקהילת סאטמר, להסרת המחלוקת ולשמירה על אחדות הקהילה.

שנת תרצ”ט (1939) השתדל לעלות לארץ וכתב אל אחד מהאנשים שעסקו בפעולות העליה לסדר לו את הרישיונות לעלות לארץ, אך הדבר לא עלה בידו. האדמו”ר מצאנז קלוזינבורג זצ”ל מביא מכתב זה בספרו שפע חיים, וכותב ששמע בעצמו מפי הצדיק רבי שלום אליעזר הי”ד שאמר “יודע אני שחורבן גדול בא לעולם, ויודע אני שבארץ ישראל יכולים לפעול ישועות”. (וכן הביאו דבריו בעלון בית יעקב).

וזה לשון מכתבו (שהובא גם בעלון קול תורה):

ב״ה ד’ וחמושים עלו בני ישראל (תרצ”ט)

להרב הגאון עושה צדקה בכל עת וחסיד מפורסם כש”ת מו”ה שמואל אהרן וועבער נ”י.

הנה זה שנים רבות אשר חשקה נפשי לעלות ולדור בירושלים עיר קדשינו ואולם היו לי מניעות רבות, אבל כעת, עלה בדעתי חזקה לעלות לירושלים. והנה שמעתי לאמור כי כעת יש מקום עבור איזה רבנים ממדינתינו לקבל רשיון, על כן באתי לבקשו שאנכי אהיה מן העשרה הראשונים עם זוגתי הרבנית תחיה אשר כפי הנשמע כהדר”ג הוא קרוב מצדה, וגם משמש אחד לשרתינו. ואל ידחה אותי ח”ו, כי ידוע אדע כי יש בידו להיטיב ולראות הכתבים הנחוצים לזה. וגם כ”ק אאמו”ר הקדוש רשכבה”ג זלה”ה היה לו חשקות גדול ליסע לארה”ק ולא עלתה בידו, על כן אנכי רוצה אי”ה ליסע ונפשי בשאלתי לבל ידחה אותי בלך ושוב רק ישלח הכתבים הנחוצים. והשי”ת יתן לו חיים ארוכים ונחת ושפע רב וישועה בכלל כל ישראל והשי”ת בודאי יעזר שיקויים מאמר חכמז”ל בניסן עתידין להגאל ונעלה לציון ברנה עם גואלינו במהרה בימינו. ידידו הדוש”ת המצפה לישועה ולתשובתו במוקדם והשי”ת ירחם במהרה על כ”י עם הג”צ.

כ”ד הק׳ שלום אליעזר הלברשטאם בהרה”ק מצאנז זצלה”ה

 

בימי השואה לא עזב את קהילתו.

בניסיון להציל את חתנו, האדמו”ר מבאבוב רבי בן ציון הלברשטם הי”ד, הוא כתב מכתבים ליהודים בארה”ב שמופיעים ב”ילקוט אגרות קודש”. מכתב אחד מהם מצוטט באידישע וואלט, וזה לשונו:

ב״ה, ג׳ ואתה תחזה מכל העם.

ידידי היקר החסיד הנכבד לעמו מו”ה אלימלך אלעזר נ”י.

אתם ידעתם את נפש חתני הרב הצדיק מבאבאוו שיחיה והוא עם בניו בלעמבערג ובני ביתו כולם עם ר’ יחזקאל דוד נ”י בקראקא והם כולם בצרה גדולה. מה לי להאריך ולספר הלא אתם תדעו יותר בשם. והיום קבלתי מכתב מנכדתי רבקה תחיה, מכתב מרירות תסמר שערות כל נפש כל חי, ע”כ למען ה’ האספו בשם, הלא יש בשם חסידי באבאוו בלי עין הרע למאות ולאלפים, ועשו כל מה שביכלתכם אצל חשובים בשם וד”ל במסירת נפש ובזריזות יתירה להוציאם משם מדינה של גהינם כי הוא ממש בנפשם — הוא סכנת נפשות — הרחמנות עד לב השמים, האספו כולכם ועוצו עצה ותחבולה להביאם למדינתכם או לארה”ק. אבל לא בעצלות כי כל רגע ורגע יחשב לשנה וד”ל. ואקוה שיעשה זאת מיד למעני ולמען רבו שליט”א מבאבאוו וד”ל.

אלה דברי ידידו הדוש”ת המצפה לבשו”ט ולתשובה מיד מכל וכל כדי להחיות את נפשי בזה וא”ש כ”ד ידידו

הק’ שלום אליעזר הלברשטאם בהרה”ג

הרבי מראצפירט גורש לגיטו נירג’האז. משם נשלח עם מספר יהודים נכבדים למחנה ההסגר ווריו-לאפאש, ועונה שם קשות. משם נלקח עם הרבנית למחנה ההסגר שימו-פוסטו ושם נפתחה הרבנית בגיל שמונים וחמש. מספר ימים לפני שבועות גורש ברכבת לאושוויץ, בה נרצח בט”ז בסיון תש”ד. הי”ד.

יהושע רוזנבלום, היה נער שהועסק בזונדרקומאנדו באושוויץ, שם פגש את הרבי מראצפרט הי”ד, והוא העיד על כך:

תוך כדי עבודתי בזונדרקומאנדו עברו עלי חוויות אימים ומאורעות נוראים. באחת החוויות, אותה אזכור עד ליומי האחרון, נזדמנה לי פגישה עם הצדיק ר’ שלום אליעזר הי”ד מראצפרד. היה זה בראשית הקיץ, בזמן המשלוחים הגדולים של יהודי הונגריה אל כבשני אושוויץ. משלוחים רבים עברו בלי כל מיון, הישר אל הכבשנים…

יום אחד, בעודני עובד בתוך הכבשן, נעצר לידי יהודי זקן ושבע ימים ושנים. הישיש הסתכל עלי ושאל אותי; נערי מהיכן ספר על רבי שלום אליעזר הלברשטם הי"דאתה? מאיזה מקום?

אני בא מסביבת קראקוב, השבתי לזקן.

קראקוב? מסביבת קראקוב? שאל הזקן
בהיסוס מה, ומיד הוסיף; הלא אחי, רבי ישעיה’לה טשכויבר, גר בקראקוב…

נרעדתי כל כולי. הבנתי שזקן מופלג זה, הינו הצדיק רבי שלום אליעזר מראצפרד. אולם, לא היה לי פנאי לנהל ‘שיחת רעים’ בשעה נוראה זו. עוד מעט תיסגרנה הדלתות, ואז…

רבי, אמרתי בבהילות לצדיק, אמור את ה’וידוי’ מהר… אלה הם הרגעים האחרונים… מהר! לבש משהו והתפלל עלינו. למען השם, עשה זאת מהר!

עזרתי לו ללבוש את ה’טלית קטן’, ואז אמר הרבי את ה’וידוי’ בהתייפחות ובהתלהבות גדולה.

משסיים – לחץ את שתי ידי ואמר לי בהתרגשות עצומה, במלים שלא מעלמא הדין;

– אתה, נערי, תזכה ותינצל. אתה תישאר בחיים. אולם בקשה לי אליך; אנא, זכור וספר לעולם כולו את אשר עוללו לנו הרשעים הארורים… ספר!

(משה פורת, באמונה בחסד וברחמים, תל אביב, תשמ”ח 1987, עמ’ 63-62)

 

הסכמותיו מצאתי לספרים הבאים: מדרש ריב”ש טובמלא העומר, חרש וחושב, בן נחום מאת הרב מנחם יוסף היימליך הי”ד, שמוש תהליםשו”ת בנין צבי, אור לישרים, דרשות בית היוצר, פרשת מרדכי, באר משה ובית אשר על התורה.

אומנם בבית עקד ספרים מוזכר ספר עמק החכמה, מאת רבי שלום אליעזר הלברשטם, פלפולים ולקוטים על התורה בדקדוקי המקראות באורח החסידים: לובלין תרמ”ד, 64 דף. אך לא מצאתי ספר זה, והוא אינו מוזכר בביבליוגרפיה של הספר העברי.

ובהקדמת שו”ת דברי שלום מאת הרב שלום קרויז כתב שהצדיק הקדוש רבן של ישראל מרן אדמו”ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם הי”ד זצ”ל הגיע, למרות ימות החורף והקור הגדול, להלווית אביו הרב שמואל דוד קרויז זצ”ל, ושם בירך אותו עם היבחרו לרב ואב בית דין. והוא מוסיף וכותב שם: “ועתה כי לקינו בכפליים כי גם לא הניח אחריו בכתב יד מחידושיו היקרים, כי לא העלה בכתב חידושיו רק הטמין ברמ”ז, ובמה אנחם! לזאת התאמצתי להביא בתוך ספרי הקדמות וחידושים שונים אשר שמעתי מפיו הקדוש, וגם איזה תשובות שמצאתי ממנו כדי שלא ישכח מפי זרעו וזרע זרעו עד עולם“.

דבר תורה נוסף מהאדמו”ר הי”ד הובאו גם בספר שרת”י במדינות על חומש דברים. תשובת האדמו”ר ממונקטש אליו מופיע בעלון אור תורה (חשון תרצ”ג). מכתביו החריפים והקצרים כנגד הציונות ואגודת ישראל מופיעים בספר תיקון עולם (מונקטש, תרצ”ו).

מקורות: ויקיפדיה, רבנים שנספו בשואהאנשי שם. אדמו”רים שנספו בשואה. אתר קדם בית מכירות. זכרונות המאור. אתר זכור ועוד מקורות שונים.

ראה גם: אלה אזכרה, ה. רבינו הקדוש מראצפערט, צבי בריננער (בני ברק, תשס”ז). סעודת יומא דהילולא להר”ק רש”א הי”ד מראצפערט – המאור. וראה מאמרים ביידיש באידישע ליכט (תשמ”ח) ובאידישע ווארט (תשנ”ד).

הערה: בשו”ת דברי שלום כתב שהרב אליעזר שלום הלבשרטם הי”ד נהרג עקה”ש ביום ט”ו בסיוון תש”ד.

מספר הצפיות במאמר: 100

על ידי התורה מרפה הקב"ה חוזק שונאינו / רבי ישכר דוב ליפשיץ הי"ד האדמו"ר מאוונגוואר
אחד מבני החבורה שמת, ידאגו כל החבורה להשלים חלקו / הרב יחיאל טייטלבוים הי"ד בהספדו על אביו

מאמרים דומים