כי קולך ערב ומראיך נאווה – אם מראיך צנוע ונאווה, אז תפילתך ערבה ומתקבלת / הרב יונה תאומים הי”ד

צניעות בנות ישראל

ב”ה

וויעלקאטשי.

במדרש אמר רבי אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין, אוי לנו כיום התוכחה.

אתם בנות ישראל ההולכות בגילוי בשר הצואר והזרועות ומכשילים בני אדם לחטוא ע”י קציר המלבושים והנכם עוברות על דת, כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר [סימן קט”ו] דזרועות מגולות בשוק נקראים עוברים על דת. ושתים רעות אתנה עושות בבתיכן בזה, שמזכירים השם הנורא ומברכים ברכות נגדם, אשר אסור על פי דין, כמבואר בשולח ערוך אורח חיים [סימן עב], מה תענו ליום הדין בהגיע ימים הנוראים, אשר תעמדו לפני כס המשפט לפני יוצר כל יתברך. הלד’ תגמלו זאת. אשר גמל עלינו בכל שני המלחמה חסדיו המרובים. ובעינינו, ראינו כל הנסים והטובות. ועליכם תסוב האנחה הזאת: אוי מיום הדין. אוי מיום התוכחה! אחר טובות רבות שאין לשער שנעשו ביום התוכחה. אם לא תדע לך היפה בנשים – איזה דרך ישכון אור – צאי לך בעקבי הצאן. ושמעו נא מה שסופרו חז”ל בתענית (דף כ”ד) ברבי יוסי בן יוקרת שאמר לבתו שובי לעפרך ואל יכשלו בך בני אדם. על שאדם אחד אמר אם ללקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה כו’. איך יוכל להיות החינוך של בנותיכם אשר ילמדו דרכיכם להפיץ רעל וארס בבני ישראל על ידי הרהורי עבירה. ועליכם נשא המשל ידי נשים בשלו ילדיהן, בזה שהולכות ערומות. ועל זה אמר הכתוב וירא ד’ וינאץ מכעס בניו ובנותיו. וזאת ידוע לכל אשר בלעם הרשע היה שונאן של ישראל. וביקש, חס ושלום, לעקור שורשן. וכאשר ראה אשר הופר עצתו לקללם, שיכך חמתו בזה שהכשילם בעבירת הזנות עד שנהיה, לא עלינו, מגפה בישראל. ואך כאשר ראה פנחס גודל הצרה וקינא קנאת ד׳ צבאות ויקח רומח בידו והיתה לו מסירת נפש לבטל העוון הגדול אך אז המגפה נעצרה. והיה שכרו שזכה לברית כהונת עולם. וכעת אבקשכם אתם בני, האמהות הכשרות אשר הוטבע בקרבכם שורש הקדושה של אבותינו הקדושים. ראו לעשות כל העצות והתחבולות לבטל המנהג הרע הזה. בטוב, לבקש בנותיכם לחוס על נפשותיכם, ואם לא תוכלו לבטל בטוב עצת הסטרא אחרא, קחו הרומח, זאת היא מדת הגבורה, בכל תוקף ועוז ולמסור נפשותיכם להטיב לזרעיכם. וה’ יתברך יהיה בעוזריכם, לגדל בניכם לתורתו ועבודתו יתברך, ולראות בהרמת קרן ישראל והתורה הקדושה:

הכתוב אומר הראני את מראיך השמיעני את קולך. כי קולך ערב ומראך נאווה. כעת יבואו ימי הרצון אשר כל אחד ואחד ישפוך שיחו לפני ה’ יתברך לצאת זכאי בדינו ולקבל שנת טובה. וגם אתם בנות ישראל תתפללו עבורכם ובעליכם ויוצאי חלציכם. מה יאמר עליכם ה’ יתברך, הראיני את מראיך – אם תלכו בצניעות כדרך בנות ישראל – ואחרי זה – השמיעני את קולך, כי אך אז קולך ערב, אם מראך נאווה. חוסו עליכם ושמעו לעצתי והטו אזנכם לקול כל גדולי דורינו, אשר צועקים בקול התורה:

והנה אומר הפייטן: באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט כו’ האוחז ביד מדת המשפט. וכל מאמינים שהוא אל אמונה הבוחן ובודק גנזי נסתרות. המשך הדברים דהנה בדיני השומרים לענין שואל, דאם בעליו עמו פטור, ולחד מאן דאמר אף בפשיעה. והנה הנשמה שאולה היא לנו מה’ יתברך. ובימי הדין טענותינו אל ה’ יתברך, אם מעש וזכות אין בנו. תתנהג עמנו כד”ת לפטור אותנו מן הדין. מהטעם כי אתה המשגיח עלינו בכל רגע ורגע והוי כמו בעליו עמו. וה’ יתברך עושה רצונינו ואוחז ביד מדת המשפט. ופוטר אותנו מעונותינו מהטעם שאנחנו מאמינים שהוא אל אמונה, הבוחן ובודק גנזי נסתרות, ויודע מה בחשיכא וזכאים אנו מטעם שאולה בבעלים. וכל זה אם אין אנו גורמים במעשינו סילוק שכינה. אבל אם הנקבות הולכות מגילות בשר ושער שהיא ערות דבר. הלא אמרה תורה הקדושה ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, וחס וחלילה גורמות סילוק שכינה. הרי אז אי אפשר לנו לבוא בטענת שאולה בבעלים. ואיך תזכו בדין. לכן שמעו אלי והטו אזנכם בנות, ישראל שובו שובו מדרכיכך, וישוב מכם חרון אף ותזכו לראות דור ישרים עובדי ה’ יתברך עד ביאת ינון במהרה בימנו אמן:

יונה תאומים חופ”ק

(קובץ דרושים, שנת תרפ”ה, סימן יז)


הרב יונה תאומים, רבה של וילקאטש ( וויעלקאטשי), נולד לאביו הרב נפתלי הירץ (תרי”א-תרע”ט) אב”ד דעלעטין ווילקאטש שחי בסוף ימיו בלבוב, בשנת 1887, ונספה בשנות השואה. הי”ד.

הרב יונה תאומים נולד בשנת 1887 בוילקאטש לאביו הרב נפתלי הירץ תאומים מחבר ספר “שער נפתלי” המסופח לספרו של אביו, הרב משה תאומים, “אוריין תלתאי” (לבוב, תר”ס). הוא נשא לאשה את מרת חיה הי”ד בת הרה”ג מוהר”י אשכנזי מסערטט אבד״ק זלאטשוב, ובין ילדים היו הרב נפתלי הירץ הי”ד, ר’ יואל והבחור ישראל אריה הי”ד. מאמרו בקבוצי אפרים (תרל”ד) נכתב בעת ביקורו בירושלים.

בנו של הרב יונה, הבחור הרב נפתלי הירץ הי”ד, מחבר ספר בינת הלב (בילגורייא, תרצ”ח) נהרג בשואה בהיותו כבן עשרים. אביו כתב הסכמה לספר של בנו, הרב נפתלי, ופלפל בסוגיות שעליהם כתב הבן.

מאמריו נמצאים בקבוצי אפרים תרפ”ג, סימן ט, ובקובץ דרושים סימן ז, בירחון עטרת תפארת (תרצ”ב), בבית ועד לחכמים תרפ”ה סימן תתקס”ג, ועוד.

תשובה אליו נמצאת בחבצלת השרון חלק א, סימן יג.

שמו של הרב יונה הי”ד מופיע בקונטרס “ציון לקדושים” שבסוף ספר “עדות לישראל”, אח כלתו של הרב יונה תאומים, כתב עליו דף עד באתר יד ושם, ובהוצאה החדשה של “בינת הלב” הוקדש דף לזכרו.

מספר הצפיות במאמר: 6

צניעותה של רבקה ההולכת אחרי האיש / הרב חיים צבי שוטלנד הי"ד

מאמרים דומים