מדוע עשה אביי יום טוב לרבנן כשראה שסיימו מסכת / הרב אליהו רוזן הי"ד

תמונת הרב אליהו רוזן הי"ד

הנה במסכת שבת קי"ח: ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה, עבידנא יומא טבא לרבנן. מהו היום טוב, ומדוע לרבנן דווקא.

ולעניות דעתי יש לומר על פי דברי הילקוט משלי ח', להנחיל אוהבי יש בעולם הבא, ואוצרותיהם אמלא בעולם הזה. עיין שם. והיינו פירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. עיין פאה פרק א' משנה א', ושבת קכ"ז. וקדושין ל"ט: ופירש בספר ישמח משה על התורה פרשת בשלח דלכאורה קשה האיך נוטל פירות בעולם הזה, הלא שכר מצוות בהאי עלמא ליכא (קידושין ל"ט: וחולין קמ"ב. וכמו שאמרו עירובין כ"ב. ועבודה זרה ג. היום לעשותם ומחר לקבל שכרם), ועל ידי  שממתין על השכר, נוטל הפירות. אם כן הוי אגר נטר ואסור משום ריבית (עיין בבא מציעא ס"ג: ס"ה. ע"ג.), ותירץ דאין פוסקין בלא יצא השער דהוי ריבית דנתייקרה (בבא מציעא ס"ב: ע"ב: ויורה דעה קס"ב קס"ג). ורק באין לו למוכר אסור. מה שאין כן ביש לו, שרי, דנקנה מיד ללוקח והוי כנתייקר ברשותו. והכי נמי בנידון דידן, הלא כביכול יש לו השכר גם עתה. ואם כן נקנה תיכף להעושה מצוה. ולא הוי כאגר נטר. וזהו להנחיל אוהבי יש בעולם הזה, שכר עולם הבא יש לו לכביכול. ושפיר ואוצרותיהם אמלא בעולם הזה הפירות. עד כאן דבריו.

ונכדו הגאון הקדוש מסיגוט בספר ייטב לב פרשת תצא הקשה דהדין בחושן משפט דבאין מינו ידוע אין נקנה ללוקח, דלא סמכה דעתו, וכן במתנה. יעויין חושן משפט סימן רמ"א. ואם כן הלא כבר כתב הרמב"ם לענין עולם הבא, כמו שלא ישיג הסומא עין הצבע, כן לא ישיגו הגופות תענוגי הנפשות מעולם הבא. ואם כן שכר עולם הבא, הוי אין מינו ידוע ולא נקנה אף על גב דיש לו. ותירץ דמהו עולם הבא אין בו לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות (ברכות י"ז.), ואם כן כשיש שלום הוי כמו מינו ידוע. ופירש על פי זה בעוקצין, עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. ובאיזה כח. לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, דאז הוי מינו ידוע, ולא הוי אגר נטר. עיין שם.

ואנכי הוספתי דכל עולם הבא הוי שחיטת היצר, כבסוכה ס"ב. וידוע בבא בתרא ט"ז. הוא השטן הוא היצר הרע כו'. ועיין גיטין נ"ב בהנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן בכל ערב שבת, דקא מינצי, ורבי מאיר עביר שלמא והוציא משם השטן. עיין שם. ואם כן כשיש שלום, אין שטן ויצר הרע, והוי מעין עולם הבא. ויען כי שבת קודש מעין עולם הבא (ברכות נ"ז:) ואין בו פירוד, כמו שכתב הגאון הקדוש הרי"מ זי"ע מגור שעושין בשבת קודש עירובי חצירות, כי מחלוקת קרח נקרא וחצרות (רש"י ריש פרשת דברים) קרח עשה כל חצר וחצר בפני עצמה, כמו שכתוב בפרשתנו ויקח קרח, ותרגומו ואתפלג. ובשבת קודש מערבין כל חצרות לאחד. עד כאן דבריו. ומשום הכי איגרי בהו שטן בכל ערב שבת קודש דייקא לעשות פירוד, בכדי שלא יהיה יום השבת קודש בחינת ביטול היצר הרע על ידי השלום  ודו"ק.

ובמדרש פרשת פנחס. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, בדין הוא שיטול שכרו. ופלא. ויש לומר על פי הנ"ל, יעויין בספר הקדוש אוהב ישראל ריש פרשת פנחס הקשה האיך נטל פנחס שכרו בהאי עלמא, עולם עובר, ולא הניח שכרו לעולם עומד. עיין שם. ובעל כורחך דרק הפירות נטל, וקשה דהוי אגר נטר. ובעל כרחך משום דיש לו. וקשה דאין מינו ידוע. ורק התירוץ על ידי שלום. והנה אהרן אוהב שלום ורודף שלום, באבות פרק א' משנה י"ב, ויעויין ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצ"ח, טבע האבות צפון בבנים. עיין שם. וכאן יחסה תורה הקדושה את פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן דייקא. ירצה אוהב שלום. ובעל כורחך גם פנחס כן, וכמו שנאמר שם הנני נותן לו את בריתי שלום. ומשום הכי בדין הוא שיטול את שכרו הפירות בעולם הזה. ודו"ק.

והנה על תורה שבעל פה מקבלין שכר בעולם הזה, כמו שכתוב (בבא מציעא ל"ג.), ואם כן כשלומדים דף גמרא יוכל כל אחד ואחד לתבוע שכרו תיכף. ואולם לא תמיד ישתוק המקטרג. כי יאמר, שכירות אין משתלמת אלא לבסוף (קידושין מ"ח: בבא מציעא ס"ה. ערכין ח"י.). ואולי בינתיים יעלה בידו לפתותו שלא יגמור. וכמן שכתב בספר מט"מ חלק ה' סימן תתקע"ו בשם מדרש חז"ל, עיין שם. אבל כאשר עושים סיום מסכת, ומה גם סיום הש"ס, אז בודאי אין לו לשטן מה לקטרג. ושפיר עלינו אז לתבוע שכרנו. ואולם מי הוא זה אשר ירצה ליטול שכרו בעולם הזה, ורק הפירות, דהוי אגר נטר, ורק על ידי השלום. וכלפי שאמרו ז"ל ברכות ס"ד תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ועל ידי מה, שנאמר וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך. ירצה על ידי שלומדים תורה ברבים, וכמו ברבי עקיבא (ברכות ס"א:) מקהיל קהלות ברבים. וזהו; תנו רבנן. רבנן לומדים רק ברבים. וזהו שאמר אביי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים  מסכתיה עבידנא יומא טבא, משום קיבול השכר אז, לרבנן דייקא, שלומדים ברבים, והוי שלום מעין עולם הבא, ושפיר נוטלין הפירות בעולם הזה, ולא הוי אגר נטר, ודו"ק.

(מתוך דרשה לסיום הש"ס של הדף היומי, סיון תרח"ץ)


הרב אליהו רוזן הי"דהרב אליהו רוזן הי"ד, נולד לאביו אברהם אריה ליב ולאמו מרת שרה במוסט בערך בשנת תר"ן (1890)  הוא היה למדן ומתמיד, עניו וצנוע ומסתפק במועט. הוא כיהן כרב בקהילות הסן בגרמניה ובאושפיצין בגאליציה.

בקבוצי אפרים (תרפ"ה, ושם) כתב מאמר על ארבעת המינים. בתרצ"א כתב בבית ועד לחכמים על פרשת תולדות. במליצי אש, מובא תורה ממנו בשם דודו זקנו הרב צבי הירש שטיקלר, ובשם זקנו הרב דוב בעריש מאלסק, בשם סבו הרב נחמן צבי מיגאלניצא, בשם הרי"צ מראזע, וכן מכתבשכתב. עוד הביא דברים בשם סבו הרב מ"א, בשם זקנו הרב שמריה שטיקלר, בשם דודו רש"א,ובשם דודו הרב ימ"א.

ספרו הראשון דברי אליהו כולל את חידושיו על מסכת ברכות. בשנת תרצ"ח (1938) פרסם בלובלין את ספרו פה אליהו, ובו הדרשה שדרש עם סיום הש"ס באותה שנה. כמו כן היו לו ספרים בכתב יד שלא פרסם בשל עניותו: שו"ת מנחת אליהו (ב' חלקים), זכרון אליהו על הלכות טריפות, פני אליהו על מסכתות הש"ס, קול אליהו דרושים (ד' חלקים), בית אליהו על התורה ותורת הצבא על התורה. מכל ספרים אלו שרד רק הספר "פה אליהו".

בשנת תש"ג (1943) נספה הרב בשואה עם משפחתו.

(ראה: מאורי גאליציה חלק ד' 756-759)

מספר הצפיות במאמר: 16

והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם / הרב דוד אייזיקוביץ הי"ד
למי ראוי לקרוא "מורנו" / הרב מנחם מנדיל קירשנבוים הי"ד

מאמרים דומים