הננו במצב עגום מאד, החוזק והנוחם היחידי לבטוח בה' הוא כשאנחנו צוללים בים התלמוד / הרב יעקב יהודה ראקאוו הי"ד
לדודי ולדודתי לבנם ולבנותיהם היקרים שיחיו שלום וכל טוב.
אחרי דרישת שלומם הטוב, אנו מאשרים את כרטיסך האחרונה מחודש תמוז וכמובן אין לנו מילים לבטא תודתינו העמוקה בצירוף עם ברכתנו הלבביים. וכעת אין לנו רק לקרא לך מלב ונפש ישלם ה' פעלך באשר גמלת חסד עמנו ועם הורינו שיחיו. אחי נתן נ"י כבר התחיל לבקש מהרשות רישיון נסיעה מהארץ הזאת, ועלינו להתפלל שייתן ה' לסלק את המניעות עדיין גדולות שהן קרובות לבא. גם דוד מרדכי קבל בימים האלה ממך מכתבים, ואיננו לא שקט ולא שלו, באשר משמע מתוך גלוייתך כי לא קבלת מהורינו כלום. גם אנו לא היה לנו מכתבים כמה חדשים, ב"ה כי בשבוע שעבר באו שני גיליונות מאבינו יח'י, וכבר חיכינו על זה בכיליון עניים. הם בריאים ב"ה והלואי שלא ירע המצב. הוא כותב כי עתה יש לו שני שעורים ביום, ואנו מקווים כי על ידי זה יהיה להם חיונה מספקת.
והנה בוודאי אתה יכול לצייר מה מאוד קשה עלי לבקשך בעניין דלקמן, אחרי אשר כבר היה לך טרחה ועמלה הרבה בעד אחי נתן. אבל מזה גופא תוכל למצא מה מר ואפל מצבנו הוא זה, בלי גוזמא, כבר באו מים עד נפש. יותר משנה כבר כתבתי על כל קצוי ארץ, באיזה מקום שנוכל למצא קרוב או גואל לעשות בעדינו בכל התוקף, כל זמן שלא תהיה השעה מאוחרת. ורמזתי כבר מהסכנה העצומה שהייתה כבר צפוי עלינו, והתחננתי, אבל אין קול ואין עונה. גם בעד הורינו עשו כלום, בטח שיודע אתה מזה. והנה אין להאריך בזה. תמחול לי שאני מפציר בך ומבקש אני ממך ומתחנן מלפניך שלא תחוס על כל טרחה ועמלה, ותוכל להיות בטוח שאעשה בעזרת ה' תיכף הכל אשר בידי לכתוב להורי ולקרובי באמעריקה ובאפריקה, ולעוד וכו', בכדי להקל מעליך המשא הכספי, שתוכל לגרום הוצאת רישיון עליה בעדינו.
עלינו להתפלל, לחכות ולצפות בעד הצלחה שנזכה במהרה להתראות בארצנו הקדושה בתוך גאולה וישועה כללית בעד עמינו. גם אני כבר ביקשתי מהרשות לתת לי רישיון נסיעה מהארץ, ונחוץ לי מטעם זה מאוד מקום לנוס שמה. ובזכות התורה וגמילות חסדים נזכה כולנו במהרה לאור גאולה אמיתית.
בן אחותך האהבך כנפשו, יעקב.
(ארחות ישרים, א, לונדון תשנ"א, עמו' מו-מז)
… כמו שתדע שהננו במצב עגום מאד, החוזק והנוחם היחידי לבטוח בה' הוא כשאנחנו צוללים בים התלמוד, אזי נעלים הננו על כל הדאגות, כי ד' אמות של הלכה אי אפשר למישהו ליקח מאתנו – אך אלו הרחוקים מתורה, מה יתן להם חוזק ובטחון. הישיבה בטעלז היא המקלט היחידי הנקייה מכל הנעשה מסביב, וכן נקוה שיהיה גם לעתיד…
(מכתב מתאריך סיון ת"ש אל הוריו ללונדון, מתורגם מגרמנית, שם, עמו' מח)
הרב יעקב יהודה ראקאוו הי"ד, 'יעק'ל בעל הקצות', נולד בוואלקערסהיים בשנת 1917, להוריו, הרב יום טוב ליפמן ראקאוו (רב בפרנקפורט דמיין ואחר כך בלונדון) ומרת חנה יהודית לבית רבינוביץ. הוא גדל בעיר פרנקפורט בגרמניה.
הרב יעקב יהודה היה תלמיד ישיבת טעלז, והוא נספה עם ראשי ישיבת טעלז ותלמידיהם, בכ' בתמוז תש"א.(1941).
אחיו, הרב נתן צבי הי"ד, נספה בב' בכסליו תש"ה (18.11.1944) במחנה הריכוז דכאו, כפי שעולה ממסמך שנמצא בארכיון בגרמניה.
בשנת תרצ"ט, לאחר ליל הבדולח, הצליחו הוריו, ואחיו, הרב בצלאל (לימים אב"ד גייטסהד) והרב בן ציון (לימים ראש ישיבת 'חיי עולם' ורב בית המדרש 'היכל התורה') להינצל ולהגר ללונדון.
שריד מחידושי תורתו, הודפס בספר 'ילקוט שיעורים' על מועדים א: אין איסור חל על איסור (סי' ל), מאמר אי אירוסין עושה או נישואין (סימן מד) וחליצה פסולה (סי' מה).
בתמונה: שחזור צילום של הרב יעקב יהודה ראקאוו הי"ד ובחבריו בישיבת טעלז, בשנת תרצ"ז.
