ביאור הסמיכות ברכת 'יוצר האדם' לברכת 'שהכל ברא לכבודו' / הרב יעקב צבי הלברשטאם הי"ד
'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך' (בראשית יב,א). איתא בחתם סופר לבאר הברכה 'שהכל ברא לכבודו', דהנה עיקר יחוד ה' שצריך האדם לכוון בקריאת שמע הוא שמייחד את כל מעשיו לעבודת ה' יתברך, ואפילו המעשים הגשמיים שעושה. וזהו 'שהכל ברא לכבודו', כל דבר שברא ה' יתברך בעולמו, אפילו הדברים הגשמיים, הם לכבודו, שעל ידם יתרבה כבוד שמים.
ובזה שמעתי מהרב מסוכא זצ"ל [הי"ד] לבאר הסמיכות של ברכת 'יוצר האדם' ל'שהכל ברא לכבודו', דהנה ידועה הקושיא האיך מברכים ברכת 'יוצר האדם', הלא אמרו חז"ל (עירובין י"ג ע"ב) נוח לאדם שלא נברא משנברא, ולפי דברי החתם סופר יתבאר היטב, דהנה איתא במהרש"א (שם) לבאר הטעם דנוח לאדם שלא נברא משנברא, משוס שהלא תעשה מרובין מהעשין, וממילא אין לו הכוח להתקיים בעולם, מה שאין כן האדם העובד את ה' יתברך בבחינת 'שהכל ברא לכבודו', שכל דבר שעושה בעולם, אפילו תנועה קלה הוא עבודת ה' יתברך, אם כן בכל תנועה ותנועה שעושה הוא עובד את ה' יתברך, אם כן יש לו יותר עשין מלא תעשה, וממילא נוח לו שנברא.
ובזה יש לבאר הכתוב (בראשית יד,יט) 'ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ', שמלכי צדק ראה אצל אברהם אבינו עליו השלום שעובד לאל עליון, הן בענייני שמים והן בענייני ארץ, שגם ענייני הגשמיות שהתעסק בהם היו כולם רוחניות.
ולכן מסמיכים ברכת 'שהכל ברא לכבודו' ל'יוצר האדם', כי על ידי זה שיודע האדם 'שהכל ברא לכבודו', ממילא אפשר לברך על יצירת האדם. ובזה אפשר לבאר הכתוב 'לך לך מארצך', והיינו שתלך מהארציות שלך, שהיא הגשמיות, כפי שמדמה האדם שהגשמיות אין לו שום קשר לרוחניות, 'אל הארץ אשר אראך', שיכניס האדם בקרבו שכל הענייני גשמיות הוא גם כן עבודת ה' יתברך, כי 'מלא כל הארץ כבודו', 'ומלכותו בכל משלה', וממילא בכל דבר ודבר יש בו תועלת לעבודת ה' יתברך. ועל ידי שיבין זאת האדם, 'והיה ברכה', יוכל האדם לברך ברכת 'יוצר האדם', כי יהיה לו ריבוי עשין, וממילא נוח לו שנברא.
(אמרי חן, א, עמו' מה)
הרב יעקב צבי הלברשטאם הי"ד, נולד בסביבות שנת תרנ"ו לאביו, האדמו"ר רבי (יצחק) ישעיהו הלברשטאם מטשחויב הי"ד (מזווג שני), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל ה'דברי חיים' מצאנז.
אמו, הרבנית אסתר מרים, הייתה בת הרב הקדוש רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב, מחבר הספר 'עטרה לראש צדיק', (חתן רבי שלמה הלפרין מפינטשוב, בנו של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מפרעמישלא) בן הרב הקדוש רבי יהושע אשר מזעליחוב, בן 'היהודי הקדוש' מפרשיסחא.
הרב יעקב צבי היה תלמידו של אביו. הוא נודע כגאון וצדיק, מתמיד גדול ולמדן מובהק וחריף, עסקן ציבורי שעמד בראש מפעלי חסד וחינוך, שקירב כל אדם בסבר פנים יפות וסייע לאביו בכל ענייני הרבנות. הוא הצטרף לקריאתו של אביו לרבני מערב גליציה להתאחד ולהצטרף לאספת רבנים שנערכה בקראקא בשנת תרפ"ח לייסוד 'ועד רבני מערב גאליציע'.
בחודש שבט תרע"ד התחתן הרב יעקב צבי עם בת דודו, מרת חיה שרה, בת האדמו"ר רבי אלעזר הלוי רוזנפלד זצוק"ל מאושפיצין, חתנו של ה'דברי חיים' מצאנז. הרב יעקב צבי ייסד וניהל ישיבות 'דברי חיים' לצעירים בקראקא, סוכא ובקשנוב, ואביו כיהן כנשיא הישיבות. בשנת תרפ"ג התקבל הרב יעקב צבי לכהן ברבנות העיירה סוכא, הסמוכה לוודוביצה. הרב תכנן להתקבל כדיין בקראקא וניבאו לו גדולות.
הרב יעקב צבי היה עם אביו בגטו בוכניא. בסוכות תש"ג הם הקימו במסירות נפש סוכה ביער, והרב יעקב צבי נתפס על ידי הרשעים בדרכו לסוכה או בחזרה ממנה והוכה מכות נמרצות.
הרב נהרג עקה"ש בשנת תש"ג עם שבעה מבני משפחתו. הי"ד. ע"פ דף עד במאגר 'יד ושם' הרב נספה בבוכניא בג' באלול תש"ג.
בנו חיים הי"ד, היה מאורס לבתו הבכורה של הרב חונה הלברשטאם הי"ד, אבל המשודכים נרצחו ולא הספיקו להינשא. הי"ד.
אחיו של הרב יעקב צבי, הרב יחזקאל שרגא הי"ד, היה חתן האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד מבאבוב, ונספה יחד עם חותנו הקדוש, ועם גיסיו הרב שלמה רובין והרב משה סטמפל. הי"ד.
אחיו, הרב חיים, היגר לארה"ב והוציא לאור שם בשנת תש"ז את המהדורה הרביעית של הספר 'דברי חיים', שהכנסותיו הוקדשו לפדות מאירופה את ארבעת אחייניו, היתומים של הרב יעקב צבי הי"ד.