שאו ידיכם קודש ותנו תודה לשוכן שמים, אשר לא עזב חסדו מאתנו, להיות אור תורתו הקדושה של הצדיק שנפטר זורחת עלינו להאיר עינינו ולמשיב נפשינו / האדמו"ר רבי חיים האגר מקוסוב הי"ד
ב"ה.
יתברך הבורא וישתבח היוצר, אשר שם דמות לאדם נברא בצלמו, הוא יתברך שמו חנן את עבדו לקיים מילי דאבות ולהוציא לאור עולם אור הגנוז להנות בו בני אדם, להורות להם הדרך זו ילכו בה, ולזכותם לחיי העולם הבא. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, אשר השאיר אחריו ברכה כ"ק אאמו"ר זצללה"ה אביהם של ישראל, צדיק יסוד עולם אור הגנוז ונעלם איש אלקים קדוש, אחרי עבור מ"ה שנים למלכותו. הנה לפניכם אמרות טהורות מים חיים נוזלים ממקור לב טהור, מלא על כל גדותיו רוח אלקים, אמרי נועם מלאים זיו ומפיקים נוגה מלאים חן וחסד ופחד י"י והדר גאונו גם יחד. הנה היא הצוואה הקדושה אשר כתבה כבר בהיותו בן נ"א שנה שהיה בבחינת ויסתר משה פניו, מכתב יד קודשו יצאה בקדושה וטהרה.
ועתה אחינו בית ישראל! שאו ידיכם קודש ותנו תודה לשוכן שמים, אשר לא עזב חסדו מאתנו, להיות גם אחרי האסף שמשו של כבוד קדושת אאמו"ר זצללה"ה נבג"מ בסתר עליון בין צבא מרום כאחד שרפי קודש, אור תורתו הקדושה זורחת עלינו להאיר עינינו ולמשיב נפשינו, כמאמר חז"ל סנהדרין ק"א ע"א כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו וגו', עיין שם ובמפרשים. ידובבו שפתיו ברוח חביון עזו ויעמוד לנו למלאך מליץ להחיש גאולתנו ופדות נפשינו, אמן כן יהי רצון.
וגם זכרה לו אלוקי לטובה לידיד נפשי הרב הגאון חו"ב כ"מ דוד שפערבער אבידק"ק בראשא שליט"א, אשר טרח ויגע הרבה בסידורה של הצוואה הקדושה, וגם טרח להסביר את דברי קדשו בפירושו 'לדוד להזכיר' כי בהרבה מקומות אמרותיו הקדושים סתומים המה. והרה"ג הנ"ל אשר תמיד היה דבוק לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה כתלמיד לרבו יש לו רגש הבנה ברמזי דחוכמתא של אמרותיו הקדושות, ועל פי רוב הוא מכוון את כוונת קדשו זצללה"ה. גם טרח בסידורם של הספרים הקדושים של כבוד קדושת אאמו"ר 'לקט עני' ו'אזור האמונה', שכבר יצאו לאור בלי שום קבלת פרס חס ושלום. ישלם י"י פעלו ותהי משכרתו שלמה והשוכן שמים יעזור לו להנות בתורת י"י תמימה בהרחבת הדעת והזמן ולסדר עוד את שאר כתבי קודש של כבוד קדושת אאמו"ר זצל"ה אשר עודם בכתובים, ויזכני מרן די בשמיא שאוכל להוציאם לאור עולם במהרה לזכות בהם את הרבים. וזכות תורתו הקדשוה יגן עלינו שנזכה לישועה שלימה, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן כן יהי רצון. ידידם הדורש שלום תורתם וחפץ הצלחתם המעתיר בעד הרמת קרן התורה וישראל.
יום ג' שלח כ"ד סיון תרפ"ח פה קאסוב יצ"ו.
חיים בהרב הצדיק מקאסוב לזכר עולם יהיה צדיק.
(ספר הצוואה מאת רבי משה מקוסוב עם ביאור לדוד להזכיר, הקדמת בן המחבר)
רבי חיים האגר, 'האדמו"ר הצעיר', אחרון האדמו"רים לבית קוסוב (קאסוב), נולד בסביבות שנת תר"ס (1900) לאמו מרת חנה רעכל לבית שטיינברג, ולאביו האדמו"ר רבי משה מקוסוב, מחבר הספרים 'לקט עני' ו'אזור אמונה', בנו יחידו של האדמו"ר רבי יעקב שמשון, בן האדמו"ר רבי חיים מקוסוב בעל 'תורת חיים' על התורה, בנו הבחור של מייסד השלשלת הרב הקדוש רבי מנחם מנדיל, בעל 'אהבת שלום'.
רבי חיים היה תלמידו של סבו, רבה של ברודי, הרב אברהם מנחם שטיינברג, שנתן לו היתר הוראה בשנת תר"פ (1920). הוא הוסמך גם על ידי הרב פייבל ווילינג אב"ד בוטשאטש והרב יעקב שוב אב"ד קיטוב. רבי חיים נשא לאשה את מרת העני-רבקה בת רבי משולם פייביש ווארמאן האדמו"ר מיאסי.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה (1925), מונה רבי חיים לרב ולאדמו"ר בקוסוב, והיו לו אלפי חסידים.
הרבי ביקר בארץ בשנת תרצ"ח (1938) [ע"פ האנציקלופדיה לחסידות, היה זה בשנת תרצ"ה], ותכנן לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בעיר חיפה. אך התנגדות החסידים לכך ופריצת מלחמת העולם השנייה מנעו זאת ממנו.
תשובה אליו מאת הרב קלונימוס קלמן צוקר אב"ד יאבלונוב, בעניין כשרות המקווה בעירו, מופיעה בשו"ת קומץ המנחה, סי' סז.
תשובה אליו מאת הרב דוד שפרבר, בעניין שינוי צוואת אב לטובת יורשיו, מופיעה בשו"ת אפרקסתא דעניא, ד, סי' שיא.
בשנת תרצ"ט כתב רבי חיים האגר הסכמה לספרו של הרב דוד שפרבר 'לקט עני', בה חתם: ה' יתברך יעזור לו שיזכה להדפיס כל החיבורים לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, ויזכה ללמוד תורת ה' תמימה מתוך הרחבה וכו', ובזה הנני ידידו דורש שלום תורתו הרמה, המברכו לקבל התורה מתוך הרחבת הדעת והזמן, המצפה לישועה. הק' חיים בהרב הצדיק מקאסוב לעי"צ [= לזכר עולם יהיה צדיק].
במכירות פומביות ניתן למצוא מכתב בכתב ידו וחתימתו של הרבי מקוסוב עם חידושי תורה שנשלח לרב דוד שפרבר, ומכתב אל הרב דוד שפרבר עם ברכות לנישואי בנו 'בברכת מזל טוב… יתן ד' שהנשואין תהיה בשעה טובה ומצלחת במלא חפנים נחת והזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ויזכה לראות מהם דור ישרים יבורך כאות נפשו ונפש ידידו הדורש שלומו הרמה וחפת הצלחתם ומצפה לישועת ד", כרטיס שנה טובה של הרבי 'בגמר חתימה טובה ובשנת גאולה וישועה' ומכתב מאת הרבי לרב אברהם זילברמן אב"ד צפת עם ברכות לגמר חתימה טובה ולשנה טובה ומבורכת.
הרבי תכנן להדפיס את שלשת ספריו בהלכה ובאגדה, 'חורבן בית המקדש', 'טהרת המשפחה' ו'הלכות מקוואות', אך לא הפסיק לעשות זאת. בספר 'מכתם לדוד', א, מאת אב"ד בראשא, הרב דוד שפרבר, מגדולי חסידיו של רבי משה האגער ובנו רבי חיים, בהקדמת חתן המחבר, נכתב כי כתבי היד של שלשת ספרי רבי חיים האגר מקוסוב נשארו טמונים הקוסוב ו'ה' יעזור שיצאו לאור עולם'.
בשנים 1940-1942 התגורר האדמו"ר בגטו קולומיאה. בתחילת 1942 נרצחו הרבנית עם בתם חוה, שהיתה הכלה המיועדת של רבי ברוך, בנו של רבי ישראל שלום יוסף האגר מאטניה. בניו הנותרים אלתר יעקב שמשון, משה, יוסף, ובתו שינצה, נספו גם הם בשואה. הי"ד.
על מנת לנסות לברוח להונגריה, הועברו האדמו"ר ומשפחתו בחזרה לקוסוב באוגוסט 1942. הרבי הוסתר במחבוא בבונקר תת קרקעי, וכך ניצל מה'אקציה' שערכו שם הגרמנים ביום 07.08.1942. השהיה הארוכה בבונקר פגעה בבריאותו של הרבי, והוא איבד את אימונו במבריחים שטרם הגיעו, ולכן חזר לקולומיאה. כעבור מספר ימים הגיעו המבריחים ההונגרים לקוסוב, על מנת לקחת את הרבי להונגריה, אך משנודע להם שהרבי לא שם, עזבו את המקום והבטיחו שישובו בתאריך 10.10.1942. החסידים הגיעו ביום שישי לקולומיאה, תוך כדי סיכון חייהם, על מנת להחזיר את הרבי לקוסוב. הם סיכמו עם הרבי שיבריחו אותו ואת משפחתו בלילה אור ליום ראשון, אך במוצאי שבת נערכה 'אקציה' בגטו קולומיאה, ועשרת אלפים יהודים, ובה הרבי ומשפחתו, נלכדו וגורשו ברכבת למחנה ההשמדה בלזץ. בנו הצעיר של האדמו"ר העדיף שלא להצטרף לחבריו שקפצו מקרונות המוות, על מנת שלא להשאיר את אביו לבד. האדמו"ר נפטר בקרון הרכבת, כשחנתה בלבוב, לאחר שסבל בה מצפיפות ומחנק, מרעב ומצמא, בליל א' בחשון תש"ג (12.10.1942).
בספר 'הצוואה' מאת רבי משה מקוסוב נכתב כי ההילולה נקבעה ליום ל' בתשרי, ערב ראש חודש תמוז, ו'אנ"ש חסידי קאסוב מבקשים שילמדו לט"נ כ"ק אדמו"ר מוה"ר חיים זצ"ל הי"ד'.
במהדורה חדשה של 'לקט עני' הנציחו את זכרו של האדמו"ר רבי חיים, וקבעו את יום הזכרון לא' בחשוון:
לזכר עולם יהיה צדיק
האדמו"ר הצדיק הקדוש, גאון ישראל האמיתי,
שר התורה הבקי בכל חדרי תורה בנגלה ובנסתר,
שנהל את עדתו בק"ק קאסוב,
מילא מקום אבותיו הקדושים
מוהר"ר חיים ד' ינקום דמו
שנקטף בימי עלומיו בימי השואה, בידי הנאצים הארורים ימ"ש
הוא היה בנו יחידו של מרן מחבר הספר זי"ע, ואחד מהמצויינים בדורנו.
שנא את הפרסום ואהב את הצניעות.
נסמך להוראה מהגאונים הכבירים רבי אברהם מנחם מענדל שטיינבערג זצ"ל
אבד"ק בראדי, מרבי מאיר אריק אבד"ק בוטשאטש זצ"ל, ורבי יעקב שור
אבד"ק קיטוב זצ"ל, והם הם העידו על גדולתו והרחבת דעתו בכל תוה"ק
בנגלה ובנסתר.
וביום שעלה בעוה"ר חרון אף ד' על ישראל, נספה גם הוא עם אנשי קהל
עדתו המפורסמת מימי מרן הבעש"ט זי"ע.
ועמו זוגתו הרבנית רבקה בת הרה"צ ר' פייוויש זצ"ל וואהרמאן
האדמו"ר מיאסי
ועם שלשה הבנים: אלתר יעקב שמשון, יוסף ומשה
ושתי הבנות: חוה, שינצי
יום ההילולא שנקבעה אחר הקדוש אדמו"ר ר' חיים זצ"ל,
הוא א' דר"ח מרחשון
תנצב"ה