קיום המצוות ולימוד תורתן בעולם הזה מייצרות את ה"חלוקא דרבנן" לעולם הבא / הרב מאיר קליין הי"ד
דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני שס"ה לאוין כמנין ימות החמה ורמ"ח עשה כנגד אבריו של אדם. אמר רב המנונא מאי קרא "תורה צוה לנו משה מורשה", "תורה" בגמטריה תרי"א הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענו. עד כאן לשון הגמרא בסוף מסכת מכות דף כ"ג סוף ע"ב. וכבר כתבתי לקמן בפתיחה כוללת הקדמה ב' אות א' בארוכה בשם רבינו הקדוש האלקי מורינו ורבינו הרב רבי חיים וויטל נאמן בית קודשו של רבינו הקדוש האלקי האר"י הח"י מספרו הקדוש "שערי קדושה" שכשם שיש רמ"ח אברים ושס"ה גידים גשמיים, כמו כן יש גם כן רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים, שהם כנגד רמ"ח עשין ושס"ה לאווין שנצטווינו בהם בתורה הקדושה. ועל ידי שמקיים האדם רמ"ח עשין ושס"ה לאווין בעולם הזה יתהווה לו גוף רוחני ברמ"ח אברים ושס"ה גידין שהיא הלבוש הרוחני הנקרא "חלוקה דרבנן", אשר בו תתלבש נשמתו בגן עדן אחר אריכות ימיו בעולם הזה ובו תעלה ותתראה ותשתחווה לפני המלך מלכו של עולם בלבוש מלכות זה שארגה לעצמה בעולם הזה באמצעות הגוף הגשמי הזה. אמנם אחרי שבעוונותינו הרבים חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו, נתבטלו בעוונותינו הרבים רוב המצות שאי אפשר לנו לקיימם בפועל בזמן הזה. ולא זו בלבד אלא גם בהיות המקדש על מכונו והיו הכהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן, גם אז היה מן הנמנע שיתקיימו כל המצות על ידי כל אחד מישראל, כי חלק גדול מן המצות תלויים באדם פרטי דווקא, כגון מצות הכהנים או הלווים או מצות המלך וכיוצא בזה. וגם יש הרבה מהם שתלויים בסיבה מן הסיבות אשר תזדמן לאדם רק בדרך מקרה. וכיוון שהחלוקא דרבנן אשר בו תמעטף נשמת האדם בצאתה
מעולם הזה תלויה דווקא בקיום כל התרי"ג, אם כן במה יושלמו עתה כל אותן המצות שאי אפשר לקיימן בפועל. וכתבו הספרים הקדושים שהעצה על זה לעסוק על כל פנים בדיני המצוות החסרים לנו בפועל, כל אחד ואחד כפי מה שידו משגת, ויעלה לו הלימוד הזה כאילו קיים גם אלו המצות בפועל ממש. וכדמיון שאמרו חכמינו ז"ל בסוף מסכת מנחות "כל העוסק בתורת עולה, כאילו הקריב עולה". ומטעם זה הזהירו הספרים הקדושים שישתדל כל אדם ויתאמץ בכל כחו להקדיש לו עתים מיוחדים לחזור בהם על התרי"ג מצוות כולם, בין הנוהגים ובין על שאינם נוהגים. ואדרבה המצוות שאינם נוהגים הלא כולל לימודם גם קיומם בפועל כנ"ל, מה שאין כן במצוות הנוהגים וודאי אין אדם יוצא ידי חובתם אלא אחר שקיים אותם גם במעשה כתיקונם. אמנם אחרי שהדעת הולכת ומתמעטת בעוונותינו הרבים יום יום, וגם זה המקצת שמתנוצצת בנו עדיין גם כן מתמוטט ומתבלבל בסיבת טרדת הפרנסה ושיעבוד גליות שמתגבלת בעוונותינו הרבים דור אחר דור, ועל כן גם אם יתגבר האיש הישראלי כפעם בפעם וחיילים יגבר ביתרון הכשר לפנות לבו מכל הטרדות המונעות מעסק התורה הקדושה ומקדיש זמן מה לקיים המצות עשה של תלמוד תורה בלי ספק שנותן בוודאי הקדימה לדיני המצוות הנוהגים גם בזמן הזה, וכמו שפסק באמת גם הש"ך ביורה דעה סימן רמ"ו סעיף קטן ה' במי שאין עתו מספקת לצאת ידי שניהם ולא עוד אלא שגם חכמי הדור אשר תורתם אומנתם, בסיבת החולשה יתירה ותשות כח וקוצר ההשגה שגברה בדורות האחרונות, גם אלו די להם להפקיע את עצמם ולהטות את שכמם לסבול עולה של תורה בלימודי ההלכות הנוהגות שיהיו שגורים על לשונם להשיב כהוגן לשואלים בדבר ה' זו הלכה. ומכל הלין טעמים מוכחים כל אלו המצות שאין נוהגים בזמן הזה בקרן זויות ודורש ומבקש אין להם. וכדי שלא תשתכח תורה לגמרי חלילה עמלו כמה גדולים בדורות שלפנינו ועשו לנו קיצורים מהתרי"ג מצות, כגון ספר "פועל צדק" לאדונינו הש"ך וספר "אלה המצות" למהר"ם חאגי"ז וספר "מצות השם" הנדפס גם בהחוקים וכיוצא בזה. ומהם שחלקו אותם לימי השבוע או החודש שיהא נקל לחזור עליהם לכל אדם. והנה המחברים האלו היו באמת מגדולי החכמים אשר כל רז לא אניס להם ולגודל השגתם לא עלה על לבם שלאנשים כערכי לא הועילו כל כך בספרותיהם כי גודל הקיצור יעשה ספרותיהם כספר החתום למי שלא קנה לעצמו כבר בקיאות גדול בחלקי הש"ס והפוסקים, ועל כן עלה על לבי ללקט בכל מצוה על כל פנים הנוגע להלכה וראשי דינים בלשון צח קל וקצר, ובלא פלפול, כדי שיהא נקל לחזור עליהם לכל מי שרגיל על כל פנים לקרות בספרים, ורק במה שחנני ה' יתברך באיזה דין חדש (כי אין בית המדרש בלא חידוש) שם כתבתי בקיצור לברר את אשר עלה במצודתי בעזרתו יתברך שמו…
כן דברי האסקופה הנדרסת לפני חכמי התורה הקדושה ותלמודיהון פה אויהעל אור ליום ה' בשבת לסדר "אנכי מגן לך" שנת י"א לחדש מרחשון תר"ץ לפ"ק. מאיר במו"ה שמואל הלוי קליין
הרב מאיר הלוי קליין, בן ר' שמואל ובלומא קליין, מחבר ספר "תולדות שמואל" על תרי"ג מצוות (ג"כ) וספר "ברורי המדות והשיעורים" לבירור השיטות כל המידות והמשקולות הזמנים והשיעורים המוזכרים בש"ס ובפוסקים, תלמיד רבי יהודה גרינוואלד ורבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". משנת תרס"ז (1907) עבר לאויהעל, בעקבות נישואיו לבתם של רבי שלמה ושרה שטעטשאוויצר. נראה ששימש כמורה הוראה באויהעל.
הרב מאיר קליין, נספה בשואה, ככל הנראה באושוויץ בקיץ תש"ד.
מספר הצפיות במאמר: 276
