מתוך שיר מעון, מאת הרב שמעון סופר הי"ד, לפרשת בשלח:

ה' ימלוך לעולם ועד.

יל"ד למה אמרו שבח זה דווקא. בשלמא כל השירה מעין הנס שמוזכר בו אמרו ומה טעם דווקא בשבח הזה. י"ל רבים תמהו על גזירת פרעה, שיוסף הטיב להם ועל ידו חיו וע"י בית אבותיו נתגדלו בעולם ובא להם השובע וכל הכסף נלקט מכל הארצות והכל ע"י ישראל בא להם, אחר כך נהפך לבם לשנוא עמו ולעבדם בפרך בלי שום דבר, מי ראה עוד עוולה כזה, והקב"ה שתק לכל העוולה הלזו. וסברו העולם שנה אחר שנה, עכשיו יענשו כל הדור ההוא המצרים, אבל לא ראו מאומה מעונש המצריים ואחר כמה מאות שנים רבים ראו כן תמהו, יען שלא ידעו עוד מאומה ולא שמעו עוד מירידת ישראל למצרים ומיוסף המלך, רק נולדו ונתגדלו ותמיד היו רואים עבודת פרך ישראל למצרים, וסברו בלי ספק כן הוא הנכון בוודאי מכרו העברים עצמם למצרים מקדמת דנא או ע"י דבר אחר בא להם זאת שיישתעבדו המצריים בהם. וכאשר ראו עשר מכות ולקיחתם רכושם וטביעת ים סוף, ראו וכן תמהו גם כן על הקב"ה למה עושה זאת. ואם רצונו שישראל יצאו לחירות היה לו להוציאם ממצרים בלי להכות לפרעה בעשר מכות ולהנצל מרכושם. אבל קושיה שניה מתורצת בקושיה ראשונה, רק הדור הראשון ראו הקושיה והדור האחרון ראו התירוץ. אבל הקב"ה שמולך לעולם ועד ואלף שנים בעיניו כיום אתמול, אין זמן של כמה מאות שנה רב אצלו להעניש הרשעים על חטאם ופשעם, וזה סיימו בשירה ה' ימלוך לעולם ועד, והוא א' ומלך עולם ולא יאריך לו הזמן לשלם לעושי רע, כי בא סוס פרעה, והיא הענישה מדה כנגד מדה כראוי להם על שהשליוכ בניהם בנילוס זה קודם כמה מאות שנים, ולהושיע להם לישראל כטוב להם במדה מרובה לעתיד לבוא בגאולה שלימה אמן.

ה' ימלוך לעולם ועד.

במדרש [ילקוט רמז רנ"ג] מפני מה, כי בא סוס פרעה. י"ל דהנה יש לדקדק למה אמרו "רמה" בים, הלא אין בזה נס רק במה שירה והטביעם בים. וברש"י פירש שגלי הים הגביהם למעלה והשליכם למטה, והיה להם למצרים יסורין על ידי זה. אבל עדיין קשה, הלא סופם היה שירה בים ונטבעו, ולמה אמרו בשירתם "רמה" שלא היה למצרים מזה רק יסורים, ולא אמרו ירה שהוא עיקר נס שנטבעו על ידי זה. לכן יש לפרש שהכוונה במה שאמרו "סוס ורכבו רמה", שהקב"ה כביכול נתרומם ונתגדל בים ע"י סוס ורכבו. והנה על שלשה דברים אמרו ישראל שירה, על שנתרומם ונתגדל שמו של הקב"ה ע"י קריאת ים סוף, וטביעת מצרים, "וידידים העברת וזדים טבעת". וזהו ששרו "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, שע"י סוס ורכבו נתרומם שמו של הקב"ה בים, ואחר כך אמרו " עזי וזמרת י'ה ויהי לי לישועה", שעל ידי ישועתן של עצמן שניצולו מידי מצרים. ואח"כ אמרו שירה על מפלתן ואבדן של מצרים, באמרם ה' איש מלחמה שמו ומרכבות פרעה וחלו ירה בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף.

ובזה יש ליישב מה שאיתא במדרש ותען להם מרים, פירשו שמרים ענתה להמלאכים שרצו להקדים ולומר שירה קודם לנשים. וענתה מרים להמלכים שהמה קודמות, וזה לשון ותען "להם" היינו שענתה להמלאכים, ומדוקדק בזה, דאי כפשוטו של הקרא דאמרה כן להנשים היה צריך לכתוב "להן" בנו"ן בסוף שהוא לשון נקבה, ולא "להם" במ"ם שהוא לשון זכר. אבל אי קאי על המלאכים שפיר כתוב במ"ם. אבל צריך ביאור מה ענתה והשיבה מרים להם להמלאכים תשובה נצחת בזה על מה שקדמו הנשים, אבל לפי מה שכתבנו שפיר השיבה. הלא ישראל והנשים היה להם לשיר על שלשה דברים, היינו גם על אבדן שונאיהם וישועתם של עצמן, הגם שבלי ספק לא היו הנשים כל כך בשיעבוד ועבודה כמו האנשים, ואולי מפני זה קדמו האנשים לנשים, שלהם היתה הישועה יותר גדולה. מכל מקום נגד המלאכים וודאי קודמים הנשים, שהמלאכים אין להם לשיר רק על רוממות הקב"ה לבדו, וזה ותען להם מרים להמלאכים "שירו לה' " כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, וזה שירה רק על רוממות כבודו כביוכל.

הנה אם כל ישראל היו במדרגה הזו שלא היו שמחין על ישועת עצמן ולא על מפלת השונאים, רק בלתי ה' לבדו ורק בישועת ה', אזי היו זוכים מיד שיהא גאולה שלימה לעולם ועד ועולם התיקון, אבל יען שלא נשלמו כל כך במדריגתם בתכלית השלימות, לכן לא זכו לתכלית הישועה השלימה שיהא עולם התיקון מיד. ואיתא במדרש [מכילתא פ"י] אילו אמרו אז ה' מלך, מיד היתה גאולת עולם ועד. אבל אנרו ה' ימלוך לשון עתיד. והנה שירה זאת ברוח הקודש אמרו וכוונו לומר רק ה' ימלוך, ולמה, יען כי בא סוס פרעה וגו' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, שאמרו גם שירה על גאולת עצמן ומפלת השונאים, יחכה ה' לחוננכם ובמהרה בימינו יהי'ה ה' מלך וה' אחד ושמו אחד.

ה' ימלוך לעולם ועד.

. במדרש [רמז רנ"ג] מפני מה, כי בא סוס פרעה. ונראה לפרש , דהנה יש לדקדק "וישב עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", נקט תחילה "וישב עליהם את מי הים", דבר שהיה באחרונה, ואחר כך "הלכו ביבשה", שהיה קודם לזה, (עיין באבן עזרא). ויש לומר בעת שהלכו ביבשה היו עוד מקטני אמונה כדאיתא במדרש [שמו"ר כ"ב ב'] שלא הכירו והאמינו בזה הנס, כי אמרו אולי מקרה הוא, אבל אחר כך ששבו על המצריים מי הים, ובדקדוק עצום הלכו בני ישראל ביבשה כולם, וכאשר יצאו כולם עד אחד ליבשה מתוך הים אז היו כולם כל מצרים בתוך הים ממש לא נשאר עד אחד ואז הפך עליהם מי הים, ראו שהוא נס גדול בהשגחה פרטית, לכן אמרו בשירה "כי בא סוס פרעה ורכבו ופרשיו בים וישב עליהם את מי הים", אז ראו למפרע גם מה שישראל הלכו ביבשה בתוך הים היה מן הנס.

והנה איתא במדרש [מכילתא פ"י] אילו אמרו ה' מלך לעולם ועד מיד היתה הגאולה שלימה לדורות עולם, ומיד באו לארץ ישראלוהיה תיקון עולם, אבל הם אמרו ה' ימלוך לשון עתיד. ובאמת קשה כיון שהשירה ברוח הקודש כולם אמרו בפיהם כאשר השכיל עליהם ה', למה לא השכילם לומר ה' מלך. ועל זה מתרץ המדרשה' ימלוך לעולם ועד, מפני מה, כי בא סוס פרעה וכו', ונזכר תחילה השבת הים ואחר כך הליכות יבשה יען שהיה בהם מקטני אמונה כאשר ביארנו למעלה, והלא בזכות האמונה יצאו ממצרים ונגאלו כדאיתא במדרש שהכל בזכות האמונה. וגם קריעת ים סוף ע"י נחשון בן עמינדב וגם גאולה העתידה בזכות האמונה, כמבואר בשמו"ר [כ"א ז']. ויען כי לא היתה בהם כ"כ אמונה שלימה לא זכו לגאולה שלימה. לכן שכל עליהם רוה"ק רק ה' ימלוך על העתיד. וז שאמר ה' ימלוך מפני מה, על כי בא וגו', כאשר ביארנו.

מספר הצפיות במאמר: 235

הדפס