מצוות סוכה מלמדת שעולם הזה הוא רק דירת ארעי / הרב משה יהודה כ”ץ הי”ד

תמונת הרב משה יהודה כ"ץ הי"ד

בעזהי”ת ויתעלה לעד, שנת תרצ”ד לפ”ק, כ”ד ימים לירח איתנים, יום ברא דמועדא חג הסוכות העל”ט, יום היארצייט של כ”ק זקני שר התורה הרב הקדוש בעהמ”ח שו”ת קול אריה, זכותו יגן עלי באלף המגן ויהיו שפתותיו דובבות תפלה לפני כסא הכבוד לעורר רחמים עלי ועל כלל ישראל.

ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהלים ע”ו). יש לרמז בפסוק הזה, דהנה כתבו הקדמונים דמצות סוכה ז’ ימים מרמז על ז’ עשרות שנים של ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואמרה התורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי (סוכה ב’), שידע האדם שעולם הזה הוא רק דירת ארעי, ועיקר הדירה הוא העולם הבא, כמו שאמרו חז”ל באבות פרק ד העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא (עיין אלשיך הקדוש פרשת אמור) – ונתן הקב”ה מצווה הלז בתחילת השנה אחר ראש השנה ויום הכיפורים כדי לידע ולזכור במשך כל השנה שהוא בעולם הזה רק כאורח נטה ללון וימינו כצל עובר ויעמוד בתשובתו שעשה בעשרת ימי תשובה ויתחזק בעבודת ד’ ובתורתו. נמצא דמצוות סוכה אינו נשלם לגמרי בשעת מצוותו, ורק כאשר יעבור השנה בשלימות הנרצה, והוא זכר על עניין דירת ארעי בכל יום ויום בכל פרט ממעשיו, אז נשתלם למפרע מצוות סוכה. והנה תיבת ציון הוא מרמז על תורה ומצוות, כמו שדרשו חז”ל בברכות ח’ על הפסוק אוהב ד’ שערי ציון, שערים המצויינים בהלכה, ובספרי פרשת עקב (על הפסוק ושמתם) הציבי לך ציונים (ירמיה ל”א) אלו המצוות שישראל מצויינים בהם. וזהו שרמז בפסוק הנ”ל ויהי בשלם סוכו, שרק אז נתקיים בשלימות מצוות סוכה, אם מעונתו בציון, שביתו מצויין בכל השנה בתורה ומצוות ומעשים טובים ומתנהגת על פי יסוד מצוות סוכה שמלמדת שעולם הזה הוא רק דירת ארעי והעיקר הוא עולם הבא, אז נשלם למפרע מצוות סוכה. וזהו שאנו מבקשים בהושענות, הושענא סוכת שלם, שמצוות סוכה תהיה בשלימות על ידי עבודה של משך כל השנה כנ”ל.

הרב משה יהודה הי”ד, רב הצעיר של קהילת בערדאהעלי, נולד ביום י’ בסיון תרס”ז ונהרג באושוויץ ביום כ”ז סיון תש”ד, בלא שהשאיר אחריו בנים, ביחד עם אביו ורבו הרב הגאון החסיד ר’ אשר אנשיל כ”ץ הי”ד ועם כל בני קהילתו, קהילת סערדאהעלי אשר למד עמהם תורה הרבה, ודרש לפניהם שנים רבות דברי אגדה ומוסר, בהתעוררות גדולה.

הרב משה יהודה היה נכדו ותלמידו של הרב שלמה זלמן עהרנרייך הי”ד אב”ד שאמלוי, וחתנו של הרב יעקב יחזקיה גרינוולד אב”ד פאפא. עוד בהיותו אברך הסמוך על שולחן חותנו, שם לילות כימים בתורה עד להפליא, והיה גאון עצום ואוצר בלום מלא וגדוש בתורה ובחסידות. הוא נסמך להוראה בנעוריו ע”י הגאון ר’ שמואל ענגיל מראדומישלא זצ”ל, מהגאון ר’ ישעיהו זילברשטיין מוויצן זצ”ל, מהגאון ר’ מרדכי לייב וינקלר ממאד זצ”ל, מהגאון ר’ שמעון גרינפלד מסעמיהאלי זצ”ל ומסבו הגאון שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי זצ”ל הי”ד, ואחר חתונתו קיבל סמיכה להוראה מהרב הגאון המובהק ר’ שבתי שעפטיל וייס זצ”ל אב”ד שימאני. הוא כתב חידושים חריפים ונפלאים בכל מקצועות התורה, ובהם חיבור גדול על סוגיות הש”ס, חיובר על ד’ חלקי השו”ע, שו”ת, חיבורים בהלכה ובאגדה ועל תרי”ג מצוות. בשנת תרח”ץ הודפס ספרו של חותנו זקנו, ערוגת הבושם על סוגיות איסור חל על איסור, עם הגהות הרב משה יהודה כ”ץ. רוב כתביו נשרפו בידי הרשעים ונותרו רק מעט אודים מוצלים מאש שנמצאו על ידי אחיו, הרב יהושע כ”ץ, בשובו ממחנות העבודה לאחר המלחמה הנראה.

מתוך כתבי הרב משה יהודה הי”ד, הדפיס אחיו, הרב יהושע כ”ץ, את הספר “ויגד משה”, בסיוע בניו שעמלו על מלאכת פענוח, עריכה, סיכום והוספת תוספות מרובות, סידורי מפתח ועוד.

בכתבים שנמצאו נמצאה גם צוואתו, בה ביקש שידפיסו את חידושי תורתו לעילוי נשמתו, בתנאי שיראו ויעיינו אם הם ראויים להוציאם לאור, והוא מבטיח שימליץ טוב למעלה על כל המסייעים בזה לעילוי נשמתו. וביקש שידפיסו בתור הקדמה לספרו את פירשו לפסוק “לא המתים יהללו י-ה”:

לא המתים יהללו י-ה ולא כל יורדי דומה, ואנחנו נברך י-ה וכו’ (תהלים קטו). הכוונה על פי מה שדרשו חז”ל על הפסוק במתים חפשי, כיוון שהאדם מת נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות (שבת ל’), אולם זהו רק בסתם בני אדם, אבל אם מחדש חידושים בתורה ומפרסמם בעולם, אז ע”י שהחיים מזכירים חידושי תורתו, נחשב כאילו הוא היה גם כן בחיים, כמו שאמרו חז”ל ביבמות צ”ו, אגורה באהלך עולמים, וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב”ה יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה וכו’ דעל ידי זה יהיו שפתותיו דובבות בקבר (ועיין עוד מדרש תנחומא פרשת תשא אות ג’ מה שדרשו על הפסוק והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון).

והנה אמרו חז”ל במנחות כ”ט על הפסוק כי בי-ה ד’ צור עולמים, אלו ב’ עולמות שברא הקב”ה עולם הבא ביו”ד ועולם הז בה”א. והנה על ידי שמניח חידושי תורתו בעולם הזה ואומרים דבר שמועה מפיו, מתקיים בו אגורה באהלך עולמים ונעשה בו קישור ושילוב בין עולם הבא ועלם הזה, שגם אחרי מיתתו כאשר הוא כבר בעולם הבא נחשב כאילו הוא עדיין חי בעולם הזה, והוא בחינת י-ה שמרמז על ב’ עולמות ביחד.

וזהו שאמר לא המתים יהללו י-ה, קאי על הרשעים שנקראים מתים (ברכות י”ח) שהם אחרי מיתתם אין להם עוד שום התקשרות לעולם הזה, ולא כל יורדי דומה, רצונו לומר, אפילו הצדיקים שמתו ולא הניחו מחידושי תורתם כלום בעולם הזה שיזכירו מהם לאחר מיתתם, רק כמתו העולם דוממים ושותקים מהם. וזה הכוונה במה שאמר יורדי דומה, שיורדים לקבר ונשאר העולם דוממים אחריהם. אבל רצונינו ובקשתינו הוא, ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם, דעל ידי חידושי תורתינו שיאמרו בשמינו נהיה עד עולם, בבחינת י-ה, שילוב וקישור עולם הבא עם עולם הזה.

הרב נהרג עקה”ש ביום כ”ז בסיון תש”ד.

מספר הצפיות במאמר: 49

חיבור סיום התורה לתחילתה ולתחילת המשנה, וחיבור סיום הש"ס לתחילתו / הרב חיים פינחס לוריא הי"ד מורה ההוראה מלודז'
המצוה לבנות הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים / הרב שמואל מנחם לייב הי"ד, לודז'

מאמרים דומים