צריך לעסוק בתורה מתוך שמחה / הרב משה יהודה ליב טויב הי”ד

לחמה ויינה של תורה

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון.

ולכאורה צריך להבין דהפסוק נאמר שלא על הסדר, דהיה צריך לכתוב, ומלכי צדק מלך שלם והוא כהן לאל עליון הוציא לחם ויין. דהרי תיבת והוא כהן מוסב על שם, וכמו שאמרו ז”ל (נדרים ל”ב עמוד ב).

והנראה הביאור בזה. דהנה אברהם אבינו עליו השלום הרביץ תורה בעולם. וכמו שאמרו (יומא כ”ח עמוד ב) אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה כו’. עיין שם, ואברהם אבינו עליו השלום גופא היה שפל בעיניו מאוד, וכמו שכתוב ואנכי עפר ואפר, ודרך עבודה הזאת משריש ומכניס בתלמידיו, שיהיו שפלים בעיניהם. וידוע הוא דכל מדה דקדושה צריך שמירה ביותר שלא יסתעף ממנה בחינת מדה רעה דקליפה, וכמו מדת החסד ואהבה שיכול להסתעף ממנה אהבה זרה, בסוד הכתוב ואיש כי יקח אחותו חסד הוא, וכידוע ליודעי חן. וכמו כן הוא בכל המצוות. וכך השפלות והעניוות יכול להסתעף מזה עצבות ומרה שחורה. כי השפל בעיניו הוא מתמרמר תמיד מאוד, שנדמה לו כי הוא רחוק מהקדושה. ולכך יכול להסתעף מזה עצבות ומרה שחורה, שהוא דבר מגונה מאוד. וכמן שאמר הרב חיים ויטל ז”ל בספר שערי קדושה כי העצבות הוא שער התחלת גירוי היצר הרע, עיין שם. ולכך מלכי צדק שהיה יודע בחינת עבודת אברהם אבינו עליו השלום להורות לתלמידיו שיהיו שפלים בעניהם, היה חושש פן על ידי זה יהיה נמשך ונסתעף שיבואו לידי עצבות, חס וחלילה, ולכך הורה לו דרך העבודה לתלמידיו, דבעבודת ד’ צריך להיות בשמחה לשכוח אז מכל בחינת שפלות ומרירות, רק יהיה בשמחה גדולה, בבחינת עבדו את ד’ בשמחה, ויקיים מה שכתוב ויגבה לבו בדרכי ד’, וכידוע.

וזה הפירוש ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. לחם הוא התורה, וכמו שכתוב, לכו לחמו בלחמי. ויין רומז על שמחה, וכו שכתוב, ויין ישמח לבב אנוש. והיינו דרמז לו דעסק התורה הקדושה צריך להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. והוא כהן לאל עליון, כלומר, בזה האופן יכול להיות כהן העובד לאל עליון, שתהיה עבודתו להשם יתברך עבודה תמה העולה למעלה. וכנ״ל.

או יש לומר, והוא כהן לאל עליון, דאחר מה שאמרנו, הוציא לחם ויין, דצריך להיות עסק התורה מתוך שמחה, לכאורה לשמחה מה זו עושה. על זה אמר והוא כהן לאל עליון, דשמחתו יהיה מזה גופא על שזכה להיות עובד למלך הכבוד יתברך, דאיזה שמחה יש בעולם יותר מזה, מה שהמלאכים שרים ואופנים מצפים כמה וכמה שנים שיהיה מתן להם רשות לומר קדוש, ואנחנו עם ישראל מהללים שמו יתברך כמה פעמים בכל יום בלי גבול, שאין לך זכיה’גדולה יותר מזו, דלפי זה מה מאוד צריך להיות האדם מלא שמחה שקרבנו לשמו הגדול להיות עבדים נאמנים למלכינו יתברך, דזה והוא כהן לאל עליון. וזהו על דרך מה ששמעתי בשם כבוד קדושת אדוני אבי זקיני הרב הקדוש רבי יחזקאל מקאזמיר זצוקללה״ה זי״ע דמשמחה הזאת שזוכה איש הישראלי לומר ברכת שלא עשני גוי בכל בוקר, צריך האדם לקבל עליו ששה לטרות בשר. והוא כמבואר, והבן.

(דברי משה, פרשת לך לך)

חתימת הרב משה יהודה טאב הי"ד

חתימת הרב משה יהודה טאב הי”ד

הרב משה יהודה הי”ד נולד לאביו הצדיק מקוזמיר רבי ירחמיאל צבי משיננה זצ”ל ב”ר אפרים זצ”ל בן רבי יחזקאל טויב זצ”ל מייסד שושלת קוזמיר. ר’ משה יהודה ליב היה תלמיד חכם גדול ובעל קול נעים וחוש מוזיקלי, אך לא חיבר ניגונים. בשנת תרע”ז, שנה לאחר פטירת אביו האדמו”ר מקוזמיר, מילא רבי משה יהודה ליב את מקומו וקבע את דירתו בבית אביו בוורשה. חותנו היה הרב החסיד המפורסם ר’ משה אב”ד טשמיעליב פלך רדום, אחיינו ותלמידו ובן ביתו של האדמו”ר רבי צדוק הכהן הגדול מלובלין.

רבי משה יהודה אהב את ארץ ישראל ובאמרי תורתו הרבה להעלות את זכר ציון. הוא חיבר את הספר דברי משה (ורשה, תרצ”ב) על ספר בראשית, והוציא לאור את ספר אביו אמרי צבי (ורשה, תרפ”ו) ואת הספר כתבי קודש (ורשה, תרפ”ו) מאת היהודי הקדוש מפרשיסחא. בראש ספרו מופיעים הסכמות מאת רבי אברהם מרדכי אלטר זצ”ל האדמו”ר מגור, רבי אלטר עזריאל מאיר איגר הי”ד האדמו”ר מלובלין, רבי יחזקאל הלוי הולשטוק הי”ד האדמו”ר מאוסטרובצא, רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב זצ”ל האדמו”ר מנובומינסק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן הי”ד האדמו”ר מקוצק סוקולוב, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר הי”ד האדמו”ר מאלכסנדר, הרב חיים יהושע גוטשכטר הי”ד מרבני וורשה, הרב מנחם זמבה הי”ד מפראגא והרב צבי יחזקאל מיכלסון הי”ד מרבני ורשה. בפתיחת הספר מביא המחבר ברוב ענוותנותו התנצלות על מה ראה להדפיס את הספר, אותו הוא מייעד “רק לאנשים קטני הדעת וחסרי בינה ושפלי ערך כמוני”.

בקיץ תש”ב, 1942, היה הרב בין היהודים הראשונים שנשלחו להשמדה בטרבלינקה. הי”ד.

(מקורות: רבנים שנספו בשואה, ויקיפדיה, נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה – ירושלים תשי”ב – עמ’ 176, ועוד)

לעיון נוסף, ראה: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389.

מספר הצפיות במאמר: 29

עניינן של דיבורים וענייני בדיחות שאומרים הצדיקים / הרב פינחס שפירא הי"ד
את האלקים התהלך נח / הרב דוד שלמה פרנקל הי"ד

מאמרים דומים