קושיית הבית יוסף לחנוכה / האדמו”ר הרביעי מאלכסנדר, רבי יצחק מנחם בן שמואל צבי דנציגר הי”ד

תמונת רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר הי"ד


כהכנה לימי החנוכה, נביא דברים מתוך הספר  של רבי יצחק מנחם דנציגר הי”ד, “עקידת יצחק”:

על קושיית הבית יוסף (אורח חיים סי’ תרע)  הלא בלילה הראשון לא היה נס כלל, אפשר לומר על פי דברי המדרש תנחומא (ניצבים א) מה היום מאיר ומאפיל כך אני עתיד להאיר לכם מתוך אפילתכם, אימתי בזמן שתהיו באגודה אחת ובעצה אחת וכו’, בנוהג שבעולם אדם אוחז חבילה של קנים מי יכול לשברם, אבל אם נוטל אחת אחת אפילו תינוק טרבלינקהם ע”כ..

והעניין הוא דהנה נודע שכאשר בני ישראל זרע עם סגולתו אוהבים זה לזה באחדות גמור, אז הנם מדובקים בשורש העליון ואין שום אומה ולשון יכולה לשלוט עליהם. וגם היוונים הארורים ידעו זאת היטב שאי אפשר לנגוע בישראל לרעה  אם יש ביניהם אהבה ואחוה ושלום ורעות, ולזאת הייתה כל כוונתם להכניס פירוד לבבות בישראל ולעשות פירוד בין הדבקים.

וזה פירוש פרצו חומות מגדלי (זמר “מעוז צור”), כמו החומה שמאחדת את כל יושבי העיר ועל ידי הפירצה בה תפרד האחדות, כמו כן עשו הם תחבולות תלעשות פירוד באחדות ישראל, וזהו שאמרו לישראל “כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה ב,יד), כי האחדות מדבקם בשורש העליון, בבחינת ונתנך ה’ אלקיך עליון על כל גויי הארץ (דברים כח,א), ששם אין להקליפות שום שליטה, שהוא למעלה מתפיסת הקליפות, ואין להם שום אחיזה.

והנה בני ישראל נמשלו לשמן (עיין שמות רבה, לו,א), שכמו שהשמן צף למעלה מכל המשקין כך בני ישראל כשמדובקים למעלה בשורש העליון הם בבחינת ונתנך עליון.  וזהו ביאור דברי חז”ל (שבת כא:) ‘וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן ‘, והיינו שבדקו מעין יבוא עזרם שיהיו חוזרים לידבק בשורש העליון ושיהיו בבחינת שמן, ‘ולא מצאו אלא פח אחד של שמן’, שהעצה היעוצה להם היא להיות באהבה ובאחוה ושלום ובריאות, בבחינת ‘פך אחד’, באחדות, ואז יהיו מדובקים בשורש העליון, וכדאיתא (זוהר הקדוש ח”ג עג.) קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד, ויהיו בחינת ‘של שמן’ כמו שמן שצף למעלה מכל המשקין כך יהיו מדובקים בשורש העליון באלקי ישראל (עיין ש”ר שם). ‘ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים’, כי על ידי שזכו לאחדות נעשו כלי מוכשר לקבל ההשפעות והברכות ממעל, כמאמרם ז”ל  (עוקצים ג,יב) לא מצא הקב”ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום: ואם אין שלום אין כלום. נמצא על ידי האחדות שנהיה בלילה הראשון שרתה הברכה על השמן ומזה הדליקו ח’ ימים, ומיושב קושית הבית יוסף ז”ל.


דנציגר, יצחק מנחם מנדל, בן שמואל צבי.האדמו

האדמו”ר מאלכסנדר,  שבאזור לודז’. נולד בתר”ם,1880. בתחילת מלחמת העולם השניה דחה את האפשרות לעזוב את פולין. הוא הוגלה מעירו, ואחרי נדודים רבים בא עם בני משפחתו ללודז’. שם ניסה להסתתר, אך “פולקסדויטשה” (פולני שהצהיר על השתייכותו לאומה הגרמנית. רבים מהם שיתפו פעולה עם הנאצים) מעירו סיפר לגרמנים שהאדמו”ר נמצא בלודז’. בחורף 1939-1940, הצליחו היהודים להעביר אותו לוורשה בעזרתם של שני אנשי גסטפו שקיבלו בתמורה סכום כסף גבוה מאוד. שם הועסק ב”שופ” לנעליים, שאותו ניהל אברהם הנדל ובו הועסקו רבנים ואדמו”רים נוספים. נספה בטרבלינקה. בקיץ ת”ש,1940, הוא ניהל בוורשה בסתר “טיש”, שבין המשתתפים בו היה גם הרב יהושע משה אהרונסון (שניצל מן השואה). אהרונסון אומר שבאותם הימים אמר הרב דנציגר ש”מנהיג ישראל שעבודתו היא עבודת קודש, חייב לתת כתף, לשאת בעול עם כל יהודי ויהודי”. כשלקחו אותו הגרמנים הצטרף אליו בנו ישראל, כי לא רצה להשאיר את אביו לבד. לפי הוברבנד הוא התיישב בקיץ ת”ש,1940, באוטבוצק,שעל יד ורשה, ושם חזר לנהוג כאדמו”ר. הוברבנד כותב שבראשית ינואר 1940 הופיע גליון מיוחד של העיתון הגרמני-אנטישמי “דער שטירמר”, שבו עשו את האדמו”ר מאלכסנדר מושא לתעמולה אנטישמית.

מתוך האתר רבנים שנספו בשואה

מקורות נוספים לקריאה על תולדות האדמו”ר הקדוש מאלכסנדר:

http://ayzilbershlag.blogspot.co.il/2010/10/blog-post_726.html

http://zachor.michlalah.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=29&chug=manhigim&color=144B5B

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92%D7%A8

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28366_20.pdf

הספר רועה נאמן, הוצאת מכון זכר נפתלי, ירושלים תש”ן

מספר הצפיות במאמר: 67

קריאה לחיזוק האמונה, גמילות החסדים וניצול הזמן היקר / הרב יוסף מנחם בן הרב נחום הלוי היימליך הי"ד
ויחץ את שתי המחנות / רבי דוד בורנשטיין הי"ד, האדמו"ר מסוכאטשוב

מאמרים דומים