מי שאינו פועל גם לטובת זולתו וחי רק לצורך עצמו, הרי הוא כבהמה / מיכאל הלוי איש הורוויץ זצוק"ל

מי לי או (בה)מה אני

הוא (הלל) היה אומר אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשו אימתי (אבות א,יד).

הנה שאלת העצם שונה הוא אצל האדם, מכל הנבראים זולתו, כי על "האדם" שאיננו מכירים אותו רגילים אנחנו לשאול שאלת "מי", מי הוא, מי אתה, מי הם. על בהמה וחיה ועוף ושאר הנבראים אנחנו שואלים שאלת "מה", מה זאת, מה הוא. וזה שאמר הלל "אם אין אני לי", כשאין ה"אני" שלי, כלומר, בעד עצמי בשרי לבד, רק משתתף אנכי את ה"אני, שלי לעבוד בעד אחרים, ולטובת זולתי, אז "מי לי!" אדם הנני! ושאלת "מי" שייכת לי. אבל "כשאני לעצמי", אם "אני" שלי רק בעד עצמי ואינני משתדל כלל להביא תועלת גם בעד זולתי, אז "מה" אני, לא יתכן עוד עלי שאלת "מי" אלא שאלת "מה" כמו לכל בהמה וחיה שהם גם כן אינם חיים אלא לצורך עצמם!

וכדי שלא יאמר האדם הלא חיי קודמים לחיי זולתי ולכן אשתדל מקודם בעד עצמי בלבד, ובמלאות ספקי אז אעשה גם לטובת זולתי, לזה הוסיף "ואם לא עכשיו אימתי?", כי מי יודע מה יולד יום, לכן מזה וגם מזה אל תנח ידך וירא אלקים יוצא ידי שניהם!

מיכאל הלוי איש הורוויטץ בהגאון אבדק"ק קראקא

(פרח לבנון, עמ' 4)


הרב מיכאל הורביץ נולד בשנת תרכ"ט או תר"ל לאביו ר' חיים אריה ליב רב ואב"ד קראקא. הוא למד בתלמוד תורה של אביו מרבי מרדכי ריפס. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרף ל"מזרחי" והיה מראשי הנהלת הסניף בקרקוב, חבר הנהלת החינוך בעיר. היה תלמיד חכם מופלג, נואם מצוין ובקי בלשונות. לאחר פטירת אביו, כשראה שמועמדותו גוררת מחלקות והתנגדויות מצד החסידים והמתבוללים, וויתר על ההתמודות, וכסא רבנות קראקא נותר פנוי במשך שלושים שנה. הוא עסק זמן קצר במסחר יהלומים באנטוורפן ובמסחר בירה ויין. 

הוא עסק רבות בעבודה ספרותית רבנית. בשנת תר"ץ הוציא לאור את "עבודת הלווים" ובו פירושו לחמש מגילות: איכה, מגילת אסתר, קהלת, מגילת שיר השירים ורות. הוא היה העורך האחראי בעיתונים ובעלונים של "המזרחי" ופרסם בהם מאמרים, לרוב בעילום שם בשל צניעותו הרבה. ממאמריו הפזורים ניתן למצוא את המאמרים "לא תעשו איתי ואלהי כסף", "ואת ובית אביך תאבדו" – מתוך "דבר בעתו", מכתב ב"ילקוט הרואים", חידושי תורה לפרשות ויחי וויקהל – מתוך רבותינו שבגולה בעריכת הרב נתן נטע לייטר הי"ד, קמץ גרגרים בהבנת מקראות – מתוך בית המדרש החדש, שערי אגדה לפורים – שערי אורה, סימן מה, ובאהל תורה סימן כב. מילין דרבנן – מתוך הפלס תרס"א. קול רחיים כסימן לנישואין – מתוך אור תורה, תמוז תר"ץ. לפרשת תולדות בעניין במקום שבעלי תשובה עומדין – מתוך בית ועד לחכמים תרפ"ז. הערה בפרשת בראשית ונח – מתוך הפרדס. רעיונות בעניין הגדה של פסח – מתוך בית ועד לחכמים שנה ה (הובא בבן פורת יוסף). הוצאת אצבעות במקדש – מתוך בית ועד לחכמים. קהלת – מתוך מגיד. ביאור "ב", "עובר" ו"נעשה אדם" – מתוך המאסף סי' סד (המשך למאמר קודם). בעניין היתר מכירה – מתוך בית ועד לחכמים תרפ"ב. "חשבונות של מלך" ו"למען שמו באהבה" – מתוך הפלס. אגדה לחג הפסח – מתוך בית ועד לחכמים. כינוי "ראש" לע"ז – מתוך בית ועד לחכמים. לימי הסליחות – מתוך תולדות יהודא. ועוד.

הרב מיכאל הורביץ נפטר בקרקוב בט' בכסלו ת"ש (21.11.1939) תחת הכיבוש הנאצי. בנו, ר' משולם ישכר, עלה לארץ.

מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ' 58-59. מאורי גליציה, ב, עמ' 258-260.

מספר הצפיות במאמר: 117

כי קולך ערב ומראך נאוה / הדרשה האחרונה של הרב משה דייטש הי"ד בערב יום הכיפורים
עניין תקיעה השופר מאת הרב פנחס חודרוב הי"ד ובקשתו שידפיסו את חידושיו לאחר המלחמה כדי לעשות לו שם עולם