הכנסת כלה היא מצוה רבה וזכותה תעמוד בזה ובבא בכל העניינים לטובה / רבי אלעזר הלוי רוזנפלד זצוק"ל
ב"ה יום ה' לסדר להחיות לכם לפליטה גדולה תרפ"א לפ"ק פה אשפצין יצ"ו.
שלום וישע רב לידידי שב"ז ה"ה הרבני הנגיד המופלג החסיד הירא מוכתר בנימוסין רודף צדקה וחסד מפורסים לשבח וכו' כש"ת מו"ה יוסף חיים נ"י מכונה ביגעלאייזען.
הנה הסך שני מאות מארק עם הפתקא שלכם לנכון השגתי, והנני ליתן לו תודה וברכה שה' יתברך יזכו לעשות תמיד אך טוב וחסד מתוך רוב כל ומתוך הרחבה ונחת וד' ישמר צאתכם ובואכם לחיים ולשלום ובדרך צליחה בכל ענינים לטובה ויזכה לשוב בקרב עם כל בני ביתו יחיו בהרחבה גדולה עם כל הג' דברים הצריכים שלימות וה' יתברך יוליכנו מהרה קוממיות לארצינו עם כל כלל ישראל אמן. והנה מאד יהמה לבי עלי הפרדו מאתנו למרחק רב כזה. אמנם זאת נחמתי כי בעת קראי הפתקא שלכם בזאת חנוכה העבר עלינו לטובה ביום שנמסרים הפתקאות לגמר טוב לשנה טובה ומבורכת, נפל בדעתי לזכותו להיות שליח מצוה לצורך הכנסת כלה. וזכות המצוה רבה הלזו יהיה לכם שמירה בדרך ויעמוד לכם בזה ובבא בכל עניינים לטובה. ושלחתי תיכף ומיד לקרוא את בנו ידידי ה"ה מו"ה שלמה נ"י וספרתי לו את אשר עם לבבי ונכנסו דברי באזניו כי ראה שהם מן הדברים היוצאים מן הלב.
והגם כי אין דרכי מעולם לבוא בכותב כזה, אמנם יען כי בתי תחיה כבר באה לפרקה ואין האפשרי לברך על המוגמר מחמת חסרון כיס כידוע גודל ההצטרכות לדבר גדול כזה ומה גם בעת כזאת לא אוכל לשית עצה בנפשי מאין יבוא עזרי. ויען כי כן עלה ברעיוני ביום הזה שהיא עת מוכשר להצמיח ישועה לנו ולכל ישראל, אמרתי הלא דבר היא והמכסה אני מאוהבי את אשר עם לבבי ובטח הוא כן מאת המסבב הסיבות לזכות לזה להיות מסייע לדבר מצוה רבה הלזו. לכן יעשה נא ברוב אונים ואמיץ כח לקבץ על יד סכום הגון לסייעני בו בסיוע שיש בו ממש כראוי לפי העת הזאת, ובמוקדם האפשרי כי רציתי לעשות הנישואין אפשר עוד בחורף הזה אם יהיה באפשרי ואם לא לכל היותר בתחילת קיץ הבא עלינו לטובה.
והן אמת שיודע אני שקשה הדבר לפניו לעסוק בענין כזה תיכף ומיד בתחילת בואו שמה, אבל אם מן השמים נסבב כך ונשלח ברעיונו לזכותו לזה בטח בתחילת בואו שמה, אבל אם מן השמים נסבב כך ונשלח ברעיוני לזכות לזה, בטח היא לטובתו גם כן לעשות התחלה בדבר מצוה הלזו ובטח יעשה רושם ואות לטובה, וגודל זכות המצוה וזכות אבותיה קדושים נשמתם עדן זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן יעמוד לכם להושיע בכל מילי דמיטב בכל משאלותיכם לטוב ובכל אשר תפנו תצליחו כאוות נפש ידידו וידיד נפשו הדורש שלומו הטוב בכל לב ונפש חפצה באהבה רבה ואהבת עולם המעתיר בעד הצלחתכם ובריאות גופכם ומחכה להרמת קרנינו וקרן התורה וכל ישראל.
הק' אלעזר הלוי ראזענפעלד
(מתוך "עטרת חיים", ב, עמ' רעד-רעה)
הרב הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד נולד בי' בניסן תרכ"ב (1862) לאביו הרב הקדוש רבי יהושע אב"ד ואדמו"ר בקאמינקה שבגליציה, בן רבי שלום אב"ד ביארטשוב ואב"ד ואדמו"ר בקאמינקה מתלמידיו המובהקים של רבי נפתלי מרופשיץ. בנוסף להיותו נצר מגזע האדמו"רים מקאמינקה היה נצר מהגאונים והאדמו"רים מבעלז, צאנז ועוד. אביו של רבי אלעזר הקפיד על חינוכו ומנע ממנוע רגע של בטלה. היה תלמיד חבר לרה"ק רבי שלמה בלברשטאם מבובוב. עד מהרה עלה הנער המחונן והמתמיד על כל חבריו בתורה וקדושה. עוד בילדותו בחר בו הרב הקדוש רבי חיים הלברשטאם ה"דברי חיים" מצאנז כחתנו השישי, שישא לאשה את בתו פראדל. ה"דברי חיים" נפטר בשנת תרל"ו, וחתונתם נערכה לאחר פטירתו, בשנת תרל"ח [1878], כאשר לצד הכלה עמד אחיה, האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינווא. נולדו להם שלשה בנים וחמש בנות: רבי אלכסנדר חיים, רבי שלום ראובן, רבי נפתלי שמואל צבי, הרבנית שיינדל אשר רבי אריה לייבוש רוזנפלד ממושציסק, הרבנים רכיל גבורה אשר רבי יונה בארון מיאסלה, הרבנים חנה גולדה אשר רבי אשר הורוויץ מאלפין, הרבנית חיה שרה אשר רבי יערב צבי הלברשטאם מסוכה והרבנית מלכה אשת רבי דוד הלברשטאם האדמו"ר מטשבין.
אחרי חתונתו התפרנס רבי אלעזר משולחנו של גיסו רבי יצחק טוביה. לאחר שנה עבר לווישניצה והשתלם שם בתורה והוראה. לאחר ששימש כרבה של בוכניא, משנת תרס"ז (1907) היה אדמו"ר באושפצין, והפיץ תורה ברבים בבית מדרשו לחסידים רבים. החסידים בקרו בחצרו והקשיבו לתפילותיו בשבתות, ושמו היה נערץ על כל תושבי העיר, מכל זרמי החסידות. הוא עבד את ה' ודקדק בכל פרטי המצוות וחומרותיהם, בעניות ובדלות. פרנסתו הייתה מצומצמת מאד ולעתים סבל ממחסור ממשי, אך לעולם לא יצא מד' אמות של חסידות ועבודת ה' ופיזר לצדקה את המעט שהיה לו.
כל ימיו השתוקק רבי אלעזר לעלות לארץ ישראל, ובזקנותו, בט"ו באב תרצ"ו (1936), זכה ועלה לארץ הקדושה. הוא התיישב בתחילה בצפת ובשנת תרצ"ז (1937) עלה לירושלים וקבע את בית מדרשו בסמיכות לשכונת מאה שערים. הוא חי חיי צער ודחק וסבל ייסור ממחלות. על אף שחולשתו גברה וההליכה הייתה קשה עליו, היה רבי אלעזר הולך לעיתים להתפלל בכותל המערבי, כשהוא נשען על זרועות חסידיו. תושבי ירושלים היו באים אליו להתברך ולקבל את עצותיו, ויהודים רבים מגאליציה כתבו לרב וביקשו את ברכותיו.
בספר הזכרון לקהילת אושפצין עמו' 279 כתב שרבי אלעזר העריך והוקיר את פעילות תנועת פא"י שהכשירה את חבריה לעלייה לארץ ישראל ואספה כספים להעברתם לארץ. בעקבות כך שלח רבי אלעזר מכתב הוקרה מירושלים לסניף פא"י באושפיצין ובו קרא לתושבי העיר לתרום בעד "קרן הישוב" של ארץ ישראל.
עם התגברות מחלתו, שב רבי אלעזר בשנת תרצ"ט לאופשיצין, על מנת להתרפא, לחזק את גופו ולחזור לארץ ישראל. כשנכבשה פולין בידי הגרמנים הוכרח לעזוב את אושפיצין ועבר לקשאנוב הסמוכה. מסופר כי בהיותו בגיטו קשנוב חגגו הגרמנים את יום הולדתו של היטלר ימ"ש בריבוי רציחות ובעינוי יהודים. כששמע על כך רבי אלעזר התבונן קצת ואמר: "ביום זה בדיוק לפני יותר מחמישים שנה קרה דבר נפלא מאד. היה זה ביום חמישי לשבוע באמצע הלילה בשיניווא, ישבתי בבית המדרש, ופתאום פתח גיסי האדמו"ר משינווא את דלתו ופנה להיושבים בבית המדרש: 'אמרו תהלים, כי בשעה זו נולד באוסטריה רשע עריץ, שאם יגדל יהיה רשע יותר מהמן, וצריכים לבקש מהשם יתברך שתהיה לו מפלה בטרם יגדל'. אוי לנו שתפילתנו לא נתקבלה".
רבי אלעזר גורש מגיטו קשנוב לגיטו סוסנוביץ, נפטר שם בז' באב תש"ג והובא לקבר ישראל.
(בספר הזכרון לקהילת אושפיצין, עמו' 243, כתב שרבי אלעזר נפטר בגטו קשנוב בכ' באב תש"ב)