טעמים להיתר אמירת חצי הפסוק בקידוש לבנה 'תפול עליהם אימתה ופחד' וכו' / הרב יהושע ברוך קרויז הי"ד
ברמ"א אורח חיים סימן תכ"ו ס"ב כתב שצריך לומר [בקידוש לבנה] 'תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן', ולמפרע גם כן ג' פעמים וכו'.
ולכאורה קשה מהא דקיימא לן דכל פסוקא דלא פסקי משה, לא פסקינן, ואם כן היה צריך לומר עד 'קנית' (דכן הוא בשירת הים). ובאמת המגן אברהם הביא קצת דיעות שצריך לומר עד 'קנית', אבל לפי מנהגיגו קשה. וכעין זה מקשה גם כן הרשב"א במסכת ברכות י"ד: על מה דאמרינן שם במערבא אמרו 'דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ד' אלקיכם אמת', והקשה הלא כל פסוקא דלא פסקי משה, לא פסקינן. עד כאן.
ונראה לי לתרץ דאיתא בשו"ת יכין ובועז ח"ב ס"ב שכתב כלל חדש בזה דבמקום שיש פסיק טעמים שרי, והשתא לא קשיא קושית רשב"א, וגם קושייתנו מתורץ על נכון.
והשיטה מקובצת מתרץ קושית הרשב"א דכיוון שאומרים פרשה זו בבוקר בשלימות, רשאין היו בערב לאומרה כך. עיין שם. ולפי זה אתו גם כאן שפיר, דכיוון שאנו אומרים פסוק 'תפול עליהם' וגו' בכל בוקר בשירת הים, לפיכך מותר לאומרה אחר כך בשעת קידוש לבנה כך, ודו"ק.
יהושע ברוך קרויז בהגאב"ד שארעט-אודווארי זצ"ל
(הנשר, ז, כנף תריסרי (עה), סי' צ, ב)
הרב יהושע ברוך קרויז הי"ד, בנם של מרת בריינדל (בת ר' ישראל דוב שטיין, ראש הקהל בראצפערט) והרב שמואל קרוז אב"ד אוודווארי ומחבר 'יד שמואל' (ב"ר שלום קרויס אב"ד לעגעניא מיהאלי, חתנו של הגאון הרב יהושע ברוך רייני. אב"ד טשעשעוויץ).
הרב יהושע ברוך למד ביחד עם אחיו הרב אשר אנשיל קרויז בישיבת הרב יעקב חזקיה גרינוואלד בפאפא.
בכ"ה בחשון תרצ"ז נפטר אביו בעקבות מחלה בעודו צעיר לימים.
בי"א באלול תש"א התחתן הרב יהושע ברוך עם מרת מאשע שבע, בת דודו, הרב גרשון מנדל קאהן הי"ד. לאחר חתונתו סייע לחותנו בענייני הרבנות והיה הרב הצעיר בערדא-סנז'רץ.
חידושיו נדפסו בשו"ת שכתב אחיו הרב שלום אב"ד אוודווארי, 'דברי שלום' (א, סי' לז), ובקובץ הנשר (ז, יב, סי' צ, ב).
הרב ומשפחתו נספו בתש"ד. הי"ד.
בכ' בתשרי תש"ד, יום ד' של חול המועד סוכות, נהרגו על קידוש ה' אחיותיו: הילדה הילדה ניחא, ומרת חיה טילא, יחד עם בעלה הרב שמואל טייטלבוים, מצאצאי ה'ישמח משה'.
גם אחיות רעייתו נהרגו על קידוש ה' עם משפחותיהם: אחותה ריזל, ובעלה, הרב אברהם פרנקל ממלא מקום חותנו ברבנות ערדה-סענזשארץ, וארבעת ילדיהם.
ואחותה שרה רבקה ובעלה הרב דוד יהודה פאלק, אב"ד ק"ק סאוואטא, וילדיהם.
תולדות הרב יהושע ברוך קוריז ותולדות משפחתו נכתבו על ידי אחיו הרב אשר אנשיל קרויז, והובאו בשו"ת המאור, ב, זכרונות המאור עמו' תשמט-תשנט. שם נכתב כי בשנת תש"ד, מיד אחר חג השבועות נסעה אמו לעזור לכלתה היולדת באודווארי, ושם שולחה עם בנה ומשפחתו לגטו גרויסוורדיין, במטרה לגרש אותם משם לאושוויץ, אך בסופו של דבר הם נשלחו ברכבת שארגן קסטנר לברגן בלזן ומשם לשוויץ. האם, שנפטרה בכ"ח בשבט תשל"ג, 'עד יום מותה לא יכלה להינחם על אבדן אוצרה הכי יקר, בנה מחמדה, אחי הרב הגאון הצדיק חסיד ועניו, כלי מחזיק ברכה רבה, מוה"ר יהושע ברוך קרויז הי"ד, חתן הרב הגה"צ מוה"ר גרשון מנחם קאהן זצ"ל אבד"ק ערדא-סענזשארץ. אחי היה הרב הצעיר דשם. מיד אחרי חתונתו הובילו אותו הרוצחים למחנה העבודה לסיביריא והעבידוהו שם בעבודה קשה ומפרכת בקור וברעבון. נעשו לו נסים ונשלח בחזרה לביתו, אבל לא ארכה השמחה, כי הנאצים ימ"ש לקחו אותו ואת ביתו והובילום לאוישוויץ בשנת תש"ד. שם נרדף עם אשתו הצדקת מרת מאשע שבע על קידוש השם, הי"ד.
אחי זה היה אבן יקרה במיוחד ועוד בלמדו בישיבה אצל הגה"צ ממאפא זצ"ל, בעל 'ויגד יעקב' היה הוא מהמובחרים שבתלמידיו ודרש בסוגיות חמורות ברבים. לימודו והתמדתו היו יוצאים מגדר הרגיל. בחצות הלילה קם ממיטתו וגמר ספר תהלים ואחר כך ישב ולמד עד אור הבוקר, והיה בקי בכמה מסכתות וידיו רב לו בהלכות השלחן ערוך. הוא בקשני כמה פעמים להביט בש"ך, מג"א וט"ז ופרמ"ג ולשמוע אם אומר בעל פה ברגילות.
אמי הרבנית האלמנה לא הוצרכה לשלוח לו מעות להחזיקו בישיבה, כי הוא קיבל דיו ממה שלמד עם אחרים, ואדרבה, הוא שלח לאימו את הכסף הנותר לו מדי צרכו. מדי פעם כתב מכתב מהישיבה אל אחינוו הרב הגאב"ד אודווארי שליט"א והיה מלא פלפולים עמוקים וחידושים ישרים להפליא ומשלש מאות בחורים בישיבה היה הוא מהמיוחדים.
זיכרון בנה הזה לא מש מפי אמי ע"ה, ומדי פעם הזכירה אותה זלגו עיניה דמעות על מבחר הפנינים הזה שאבד לה.
יום הריגתו לא נודע לנו, אבל צדיקים משלימים שנותיהם מיום ליום, על כן קבענו הייארצייט שלו ליום כ' באדר ביום שנולד'.