ביאור הסבא קדישא מראדושיץ לשאלת התם, וטעם לאכילת קרבן פסח בזריזות / הרב משה ליפשיץ הי"ד
תם מה הוא אומר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים (הגדה של פסח). 'זאת' רומז לקדושה, כדכתיב (ויקרא טז,ג) 'בזאת יבא אהרן אל הקודש' (עיין תיקוני זהר, הקדמה יא:). והיינו הצדיק ההולך בתמימות שואל 'מה זאת', האיך אפשר איש קרוץ מחומר לבא לזאת המדריגה ולכנוס אל הקודש פנימה. ואמרת אליו הלא גם במצרים היו בני ישראל משוקעים במ"ט שערי טומאה, רחמנא ליצלן, ועל ידי אתערותא דלעילא, הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו הוציא אותם בחוזק יד מן הטומאה והכניס אותם ברגע חדא לקדושה. אם כן גם עתה אם אדם מכין עצמו לעבודת הבורא יתברך ופותח פתח כחודה של מחט, אזי מאיר הקדוש ברוך הוא עליו אור ממרום ופותח לו פתח כפתחו של אולם.
(הרב משה ליפשיץ אב"ד בריגל, ששמע מסבו הרב הגאון רבי טוביה ליפשיץ, ששמע מחותנו זקנו הסבא קדישא שאמר כן בליל פסח)
שאל פעם הרב הקדוש רבי משה ליפשיץ הי"ד מדוע אוכלים את הקורבן פסח בחטיפה וזריזות, הרי איתא בברכות דכל המרבה בסעודה משובח, והיה ראוי לאכול בניחותא תוך יישוב הדעת. תירץ הרב הקדוש הנ"ל, מסתבר דכל העניין לאכול סעודה במתינות, היינו עבור אורחים ועניים שיבואו לסעודתו של הבעל הבית ויהנו מסעודתו, אך כיון שקורבן פסח אינו נאכל אלא למנוייו, אם כן אין יכולים אחרים להצטרף לסעודה זו, ולכן שפיר ימהר בעל הבית ויאכל בזריזות סעודתו, דבין כך לא יבואו עוד עניים לסעודה זו.
(ר' ישראל רוזנבוים, תלמיד הרב משה ליפשיץ הי"ד)
ב"ה בריגל.
לשאר בשרי הרב החו"ב החסיד שלשלת היוחסין ובו' כש"ת מו"ה ר' ראובן חיים אלכסנדר נ"י בקהילת קודש לאדז.
מכתבו השגתי והנני שולח לו העתק מהמכתב של הרה"ג ר' יעקיל זצ"ל מאשפצין מספר דרכי יושר. ואשר דרש ממני הסכמה להדפיס הסיפורים וחידושי תורה מזקינינו הקדוש זצוק"ל מראדאשיץ, הוקשה לשאול ממני דבר קשה מכמה טעמים, חדא אולי הוא חס ושלום כנגד כבוד האי סבא קדישא לדפוס ממנו מעט חידושי תורה. אך מחמת שהנני רואה שכוונתו רצויה, כדי להלהיב לבות אחינו בני ישראל בראותם המופתים הנוראים הנעשים על ידי האי סבא קדישא זצ"ל וממילא יתגדל ויתקדש בזה כבוד שמים בעקבתא דמשיחא, אשר בעוונותינו הרבים נתרבה האפיקורסות והמינות רחמנא ליצלן, על כן אולי הצדק אתו שנכון להדפיס הסיפורים הקדושים, ורק בתנאי מה שקיבל מפי מגידי אמת ואנשים נאמנים, כי שמעתי מזקני הרב הצדיק זצ"ל אב"ד דפה בריגל, שאמר שראה בראדאשיץ אצל כבוד קדושת חותנו, האי סבא קדישא זצ"ל, ממש כל שבחי הבעש"ט זצוקלה"ה. וה' יתברך יהיה בעזרו שיוכל לגמור הדבר בכי טוב ולהוציא לאור הדברים היקרים, ובטח לא יעלה על לב שום אדם להשיג גבולו חס ושלום כדין וכדת.
הדורש שלומו בלב ונפש חפצה ומברכו בשמחת פורים ושיחוג את חג המצות הבא עלינו לטובה בהכשר ובדיצה.
הק' משה ליפשיץ האבד"ק הנ"ל והגליל
(הסכמה לספר 'נפלאות הסבא קדישא')
הרב משה ליפשיץ הי"ד, נולד בשנת תר"נ בערך, לאביו הרב אברהם שטרום מטארנא, ולאימו הרבנית רעכיל בריינדל, בתו של רבי טוביה'לה ליפשיץ אב"ד בריגל (בן רבי משולם זלמן יהונתן ליפשיץ מבריגל, בן רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצא ובריגל מחבר הספר 'אריה דבי עילאי' שהיה חתנו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מאויהל מחבר הספר 'ישמח משה'. חתן רבי ישראל יצחק מראדושיץ בנו של רבי ישכר דוב 'הסבא קדישא' מראדושיץ).
עוטד בנערותו היה ניכר כי נועד לגדולות, והתחנך אצל האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב, שנשא את אמו של הרב משה בזיווג שני.
הרב התחתן עם מרת לאה הי"ד לבית הלברשטאם. לאחר נישואיו מונה הרב משה לר"מ וראש מתיבתא לצעירים בעייר המרפא קארלסבאד, שם התיידים עם רבים מגדולי דורו. בשנת תרפ"ה מונה לאב"ד בריגל והגלילות, ויסד את ישיבת 'לומדי תורה' ועמד בראשה. צעירים רבים הגיעו ללמוד מתורתו ומהנהגותיו. במשך שנים היה הרב מלמד בשער בוקר מוקדמת שיעור בהלכות יורה דעה, בהשתתפות בעלי בתים רבים מהעיירה ובחורים צעירים. לאחר התפילה לימד שיעור עיון בגמרא לבחורים מצטיינים. מידי שבת ערך התוועדות עד לשעות הקטנות של הלילה, ונשא דרשות לפני תלמידיו.הרב היה דרשן בחסד, והיה ידוע גם כבעל תפילה זכה וטהורה, שרבים נהרו לשמוע את תפילותיו. פיוטים עמוקים ונפלאים שחיבר הרב, אך הם אבדו בשואה.
הרב ייסד מוסד הכנסת אורחים בשם 'חברת מזונות', ודאג לארוחותיהם של בחורי הישיבה, אורחים ועניי הסביבה.
הרב משה חתם בשנת תרפ"ח, ביחד עם הרב יעקב צבי הלברשטאם הי"ד אב"ד סוכא והרב אשר אנשיל יצחק זעלטענרייך הי"ד אב"ד וואדאוויץ, על הזמנת לאספת רבנים בקראקא לייסוד ועד רבני מערב גליציה. הרב משה היה מראשי המדברים באספה, ומונה להיות מראשי וועדת הרבנים לענייני מערב גליציה.
רבי טוביה'לה אב"ד בריגל האריך ימים, ונפטר בשנת תרע"ב (1912). בשנת תרע"א, בהיותו בן תשעים עוד כיהן כרב בבריגל, אף שנתעוור בשנת תרס"ט, והיה זקן רבני גליציה. בזקנותו סייע לו רבי משה ליפשיץ, נכדו. רבי טוביה'לה הכיר רבים מתלמידי ה'חוזה מלובלין', והספיק להכיר גם את ה'סבא קדישא' ומסר לרבי משה סיפורים אודותיו. סיפורים אלו הובאו בשמו בספר 'נפלאות הסבא קדישא' מאת הרב ראובן חיים אלכסנדר צ'רניחא הי"ד.
בימי מלחמת העולם השנייה נסגרו המוסדות בבריגל, ורבים מתלמידי הישיבה ברחו מהעיירה. הרב הצליח לברוח לעייר מושציסק יאברוב, ונהרג עקה"ש בשנת תש"א. על פי דף עד שכתב תלמידו, הרב נספה שם מטיפוס בהיותו בן 45. על פי דף עד נוסף הרב נספה בגטו בוכניה בשנת 1942.
תשובה ממנו הודפסה ב'כרם שלמה' תמוז תשמ"ב, בדין ירושה בחזקת שמשות. שאריות מכתביו לוקטו ויצאו לאור בקונטרס 'זכרו תורת משה' שנספח לספר זכרון לתלמידו ר' ישראל רזנבוים 'נצח ישראל'.
תשובה שכתב הרב אלתר יחיאל נבנצל לבנו של הרב משה ליפשיץ הי"ד, הרב יחיאל הי"ד, הובאה ב'מנחת יחיאל', ח"ב, סי' קנט.