המתיר עגונה אחת כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים / הרב אברהם פרנקל הי"ד
יתברך הבורא ואודה החונן אדם דעת ששם חלקי מיושבי בית המדרש והביאני עד הלום לחבר ספר לתועלת רבים ושלמים, אף כי יודע אני מך ערכי מה אני ומה חיי, חכמה אין כאן זקנה אין כאן, ובפרט ליכנס בעובי הקורה לדון בדברים חמורים ענייני אישות וכיוצא בזה, אבל הרחבתי בנפשי עוז, כי ראיתי ונתון אל לבי נחיצות אסיפות דברי הפוסקים האחרונים אל מקום אחד בחלק אבן העזר אשר לא משמשו בה ידים כל כך כמו בחלק אורח חיים ויו"ד שנתחברו מכבר ספרים ארחות חיים, דרכי תשובה, ושאר ספרים. (וכאשר העירני לזה שכן טוב מר ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מהר"ם סופר שליט"א אב"ד קהילת היראים מ' וואשארהעלי יצ"ו).
ובעזר ה' יתברך אחרי יגיעות עלתה בידי לקבץ נדחים ולפענח נעלמים מהרבה ספרים יקרי ערך אשר לא נמצאו אצל כל רב וצורב ולפתוח שערים המצויינים בהלכה בהרבה סימנים השייכים לשו"ע אבן העזר. והכי קראתיו בשמו דופקי תשובה, כי פותח שער לדופקי בתשובות ראשונים ואחרונים למצוא דבר דבור על אופנו ומקומו בנקל. (ומה גם כי שמו ושם אבותי בקרבו עם שם כינוי המשפחה "אברהם פרענקיל מב"ח בן זאב, חיה", חושבנא דדין מכוון כחושבנא דדין "דופקי תשובה").
ומדי עוסקי בו בסוניות הש"ס ופוסקים חנני ה' הטוב לחדש בה כמה דברים חדשים וחקירות להלכה, ולפי קט שכלי בררתי ממנו בקיצור נמרץ בלי פלפולים כדי לעורר לב המעיין. ולא כתבתיו להלכה פסוקה רק הנחתיו כ"ד בצ"ע שלא לסמוך עלי להלכה מחמת חומר הענינים, ועל כן קראתיו בשם חקר הלכות, כשמו כן הוא.
ומחמת שעל ידי המלחמות ורדיפות וצוק העיתים האלה הוא תקנת העגונות דבר בעתו, וגם כתבו הפוסקים דהמתיר עגונה אחת כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (עיין דופקי תשובה ס"ק כ"ו). כל שכן לברר מקחן של מאות ואלפים עגונות בעוונותינו הרבים, אמרתי לבוא עם הספר לתת לו קדימה בהדפסתה, כי דפסת מרובה לא דפסתי מחמת הוצאת הדפוס כי גדלה. והדפסתי גם השו"ע והרמ"א כסדרן מצויין בס"ק להקל על המעיין. ואקוה שבעזרת ה' יתברך יהיה לתועלת גדולה לכל מורי הוראה, כאשר יעידון ויגידו גדולי דורינו בהסכמותיהם. ואשען בחסדי ה' וטובו ובזכות אבותי הקדושים שלא תצא תקלה מתחת ידי חס ושלום, ולא יאמר פי דבר שלא כרצונו יתברך שמו.
ואני תפלה לאבינו שבשמים שיאיר עיני במאור תורתינו הקדושה לכוין לאמיתה של תורה. ובמה ששגיתי יעמידני על האמת ואזכה לתקן את אשר עוויתי שלא אעול בכיסופא קמיה, ונזכה כולנו במהרה לראות בנחמת ציון וירושלים ובישועות כל ישראל ושמחתן עם בנין ציון במהרה בימינו אמן.
כה דברי עבד לעבדי ה' ולחושבי שמו ני' סערעדא יע"א
הק' אברהם פרענקל מב"ח אבדפ"ה והגליל
ותעלה ברכתי לפני אדון הכל בעד אהובי אבותי היקרים ה"ה כבוד אא"מ החסיד המפורסם לשבח ולתחלה מופלג בתורה ויראת שמים מרבים כש"ת מו"ה זאב וואלף נ"י, מחצבתו מגאונים וקדושים ארזי לבנון, נכד להגאון הקדוש צדיק יסוד עולם וכו' מורינו הרב שמואל פרענקל זצללה"ה מדאראג, ולמעלה בקודש בעהמ"ח שו"ת דת אש ושו"ת צמח צדק, ובעל עבודת הגרשוני וקקיון דיונה. וכבוד אמי מורתי החשובה וצנועה מנשים באהל תבורך מרת חיה תחיה נ"ב ממשפחה נאה וחסידה, יאריכו ימיהם בטוב ונעימים ורוב נחת וחדוה מכל יוצאי חלציהם, וכל משאלות לבם לטובה יתמלאו אמן נצח סלה ועד.
והברכה אחת היא גם לכ"ק מורי חמי ההגאון הצדיק וכו' כקש"ת מ' גרשון מענדל קאהן שליט"א אבדק"ק ע' סענזשארץ יצ"ו, ונות ביתו חמותי הרבנית הצ' מרת פרומט תחיה, עוד ינובון בשיבה טובה דשנים ורעננים ברוב נחת וכל טוב סלה.
תכון נא תפלתי קטורת לפניך בעד האשה אשר נתת עמדי הרבנית אשת חיל מרת ריזל תחיה, ושנזכה לגדל ביחד לאריכות ימים ושנים הילדים אשר חנן אלקים אותנו, ה"ה יניק וחכים אליעזר נ"י, והילדה פיגא תחיה, והילד שמואל נ"י, והילד יצחק מאיר נ"י, לתורה ולחופה למעשים טובים וליראי ה' באמת מתוך נחת והרחבת הדעת דקדושה וטהרה ולראות מהם דור ישרים יבורך עד ביאת ינון.
ובצאתי השער, אשא רינה ותפלה בעד קהל עדתי נ' סערעדא והגליל, אשר אנכי יושב בתוכם קרוב לעשר שנים ומחזיקים אותי ובני ביתי בכבוד. אנא ה' הרם קרנם בכבוד והרכיבם על במתי האושר והעושר יאריכו ימיהם בטוב ונעימים עד עמוד הכהן לאורים ותומים.
(דופקי תשובה, הקדמת המחבר)
הרב אברהם (ארנולד) פרנקל (פרענקל), רב גאון, חריף ובקי, מיוחס, 'המאור הגדול לממשלת התורה ויראת שמים'. הוא נולד בשנת תרס"ט (1909) להוריו, חיה (בת ר' יעקב קליין) והרב זאב וואלף (שו"ב בהוידו-בעסערמין שבהונגריה, חתנו של ראש השוחטים בבודפסט הרב מרדכי קאהן, ונינו של רבי שמואל מקאמאדער אב"ד דאראג מחבר הספר 'אמרי שפר' מבחירי תלמידי ה'דברי חיים' ומצאצאי הגאוני מחברי שו"ת 'דת אש', 'צמח צדק', 'עבודת הגרשוני' ו'קקיון דיונה').
הוא היה תלמידו הגאון הרב משה פארהאנד אב"ד מאקאווא, ובגיל עשרים ושתים מונה לרב ואב"ד של קהילת ניאראד-סערעדא שברומניה, וניהל את קהילתו בדרכי התורה והיראה.
הוא התחתן עם מרת ריזל (בת הרב גרשון מענדל קאהן אב"ד סענזשארץ ומרת פרימט), ונולדו להם ארבעה ילדים: אליעזר, פיגא, שמואל ויצחק מאיר. בספרו בירך את ילדיו שיגדלו 'לתורה ולחופה ולמעשים טובים וליראי ה' באמת מתוך נחת והרחבת הדעת דקדושה וטהרה, ולראות מהם דור ישרים יבורך'.
בעקבות ריבוי העגונות שהגיעו להונגריה עם הפליטים מפולין ואוסטריה בתחילת מלחמת העולם השנייה, עסק הרב בשאלות של התרת עגונות, שקד על ספרי הפוסקים והעלה חידושים יקרים. בשנת תש"ב, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הוא הוציא לאור את חיבורו 'חקר הלכות' בענייני תקנת עגונות 'שהוא בעוונותינו הרבים כעת דבר בעתו על ידי המלחמות שבעולם שהרבה עגונות נשארו לברר מקחן להתירן'. חיבור זה צורף לספרו 'דופקי תשובה', על שלחן ערוך אבן העזר סימן יז, הכולל לקט מספרי נושאי הכלים של השולחן ערוך, עם הערות.
הספר להסכמות נלהבות רבות מאת רבי שלום אליעזר הלברשטאם הי"ד מצאנז, הרב שלמה זלמן עהרנרייך הי"ד, הרב משה פארהאנד הי"ד, הרב מנחם סופר הי"ד ממאראש וואשארהעלי, הרב גרשון מענדל קאהן הי"ד והרב מרדכי אפרים סופר זוסמן ראב"ד בודאפעסט. לבקשת רבי יואל טייטלבוים מסטמאר לא הודפסה ההסכמה לנתן לספר.
הרב פרנקל, כמעט כל בני משפחתו וכמעט כל בני קהילתו, נרצחו באושוויץ. על פי עדות נכד אחיו, הייתה לו הזדמנות לברוח ולהציל את חייו, אבל הוא העדיף להשאר ולמות על קידוש השם ביחד עם בני קהילתו. ביום גירושם למחנה ההשמדה טבלו הרב והשוחט הרב פרקש במקווה, כהכנה למתתם על קידוש השם בטהרה. ביום השני של חג השבועות, ז' בסיון תש"ד, בו נרצח הרב, נרצחו גם אשתו וארבעת ילדיהם, אחיו דוד אשתו וילדיהם, אחותו שרה בעלה וילדיהם, אחיותיו לאה ומלכה, והוריהם ר' זאב וולף וחיה. (ע"פ ספר 'קהילות הונגריה' הרב נרצח ביום ראשון של שבועות, ו' בסיון תש"ד).
מבני משפחת הרב אברהם פרנקל הי"ד, שרדו אחיו, ר' שמואל יהודה מבודפסט ור' יעקב.