שמירה על כבוד האבן עזרא / הרב חנוך העניך בורנשטיין הי"ד
ב"ה פאביעניץ.
ב"הבאר" כרך רביעי, הלק שני, סימן ק"צ. כותב הרב וכו' אבד"ק קיטב זצ"ל, בתשובה לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר צבי יחזקאל מיכאלזאהן שליט"א. על קושיתו על הראב"ע ז"ל, בדברים שהמה נוגעים לאי כבוד להרב אב"ע ז"ל: ויסוד דבריו התשב"ץ ז"ל . הלוא הרב התשב"ץ ז"ל לו רשות לאמר מה שאומר. אך לא הרב אבד"ק דקיטב זצ"ל . שמי לא ראה מ"ש הרב הגאון הגדול והקדוש והמפורסם בכל ת"י לשבח ולתהלה ולכל בית ישראל נאמן הוא, הרב החיד"א ז"ל, בשם הגדולים ועד לחכמים, אות א' סימן פ"ט בתוך דברי שבח ותהלה להראב"ע ז"ל, שהתוס' מביאו, והרמב"ם ז"ל משבחו לבנו. וגם ר"ת ז"ל שר שיר להראב"ע ז"ל בכבוד גדול. וגם לרבות שהי' רב בקהלות היותר חשיבות מספרד וכו' וכל לשון שימצא בפי' על תנ"ך שהוא מנגד לחכז"ל: איננו מהראב"ע ז"ל עצמו, ורק תלמידיו בלי ידיעתו אחרי מותו שלחו יד. והראב"ע ז"ל וכסאו נקי יעש"ה. כי קצרתי, שהש"ג מהרב חיד"א ז"ל נמצא בבל בית ישראל. ומוכרחים ומחויבים אנו בכל כחנו להציל הראשונים הגדולים והקדושים מאי כבוד חלילה, יען שזה כבור התורה שדבריהם הן הן גופי תורה וטובה צפרנן של ראשונים וכו'. ואם ראשונים וכו'. ונודע מפי סופרים הרבה ומפי ספרים קדושים שהראב"ע ז"ל חוץ מה שהי' חכם בחכמות רבות. וחוץ מה שהי' גאון גדול עוד הי' קדוש עליון זי"ע. ודי בהערה זו לפני קוראי הבאר .
חנוך העניך בארנשטיין מפראשקא. וכעת פה הנ"ל בעהמח"ס סימנא מילתא. הנדפס כמה פעמים. עם הסכמות מגדולי פולין שליט"א. ומקוה ישראל, ונעוץ סופו בתחילתו, בכתובים :
הרב החסיד ר' חנוך העניך בן ר' מרדכי ויהודית בארנשטיין, נולד בזדונסקה-וואלה בסביבות שנת תר"ל (1870), והתגורר בווילאהן, שם כונה "ר' העניך וואליער". בספר הזיכרון לקהילת וילון (עמ' 322) נכתב עליו: "דרשן גדול, דרשותיו ריתקו ממש את שומעיהן, כששמעת אותו שכחת עולם ומלואו, כל כך היה כוחו בדרוש". בהסכמה לספרו "סימנא מילתא" (יצא לאור בשנת תר"ע) בו מבוארים ענייני הסימנים המוזכרים בגמרא על דרך הדרש והסוד, כותב עליו רבה של ווילאהן, הרב מנחם מנדיל גרינברג זצ"ל "ידידי איש נכבד שבעירינו, מפורסם בפי כל יודעיו ומכיריו לשוקד מעודו על דלתי התורה, וידו רב לו בחריפות ובקיאות, בהלכה, באגדה… וכאשר ראיתי גודל יגיעתו, אף שכל ימיו הוא בדחקות, והוא תמיד שוקד על לימודו לקבץ ידיעות בתורה הקדושה, ויש לו לב רחב להבין בספרים ולומד תורה מתוך דחקות וצער". ובדומה לכך כותב האדמו"ר מאוסטרובווצה, רבי מאיר יחיאל הלוי זצ"ל: "גדלה הרחמנות על הרב החריף הנ"ל שהוא תלמיד חכם וצר לו הרבה ומצוה להחזיקו ולסעדו בקניית הספרים ההם אצל הרב החריף". במכתבו בירחון "הבאר" (המובא כאן למעלה) מזכיר הרב חנוך העניך – שיש לו כתבי יד נוספים של ספרים בשם "מקוה ישראל" ו"נעוץ סופו בתחילתו", אך ככל הנראה ספרים אלו לא הודפסו, ואבדו. אחייניתו, מילאה עליו דף עד ב"יד ושם", ומציינת שהיו לו ששה ילדים.