הסבר החתם סופר לחושך שהגיע לעולם עם העתקת התורה ליוונית / הרב ישכר שלמה טיכטאהל הי"ד בשם ר' יהודה ווטיץ הי"ד, בספרו של הרב יוסף הכהן שוורץ הי"ד
אמר המחבר דבר זה שלח לי הרב הגאון וכו׳ מורינו ורבינו הרב ישכר שלמה טייכטהאל נ"י, (אבדק"ק קאסטאלאני והגליל) החוב"ק פישטיאן, ור"מ דישיבת מוריה יצ"ו, והוא הוספה על השמנה דברים שנדפסו ממנו לעיל (סימן י"ד), ועתה כתב עוד דבר אחר ואציגו פה:
אמרו חז"ל שביום שכתבו לפני תלמי המלך את התורה יונית היה חושך ואפילה ג' ימים! ולכאורה קשה עד עת הזאת היתה התורה מונחת בקרן זויות ושום אחת מהאומות לא פנה אליה ולא נתנו לה כבוד ויקר עד שבא תלמי המלך, כמבואר במדרש שהושיב בכבוד החכמים שבאים אצלו, אם כן, אדרבה היה ראוי לשמוח על זה, ומה מקים היה לחשכות הזה?
ושמעתי ממחו׳ התורני מורנו יודא וואטיץ נ"י חד מאצילי זקני פ"ב בשם מרנא החתם סופר זצ"ל פירוש נפלא על זה, ועל פי משל נאה, מלך גדול נורא כבש מדינות רבות והיה יחסן גדול בן מלכים מדור דור אשר הגביהו כבוד מלכותם לערך יקר מאד. ומלך הזה ירש מאבותיו לבוש מלבוש משובץ עם אבני חפץ אשר לא היה דוגמתו בעולם, וכל אחד מהאבנים היקרים הללו היו כולם זכרון ואותות הכבוד על שם המאורע בעת כיבוש מדינה זו וכדומה שקורין ארדעך, ומכף רגל ועד ראש היה בגד זה משובץ עם הארדען הללו עד שכמעט לא היה מקום פנוי בבגד. ומי שהיה רואה בגד זה עם האבנים היקרים הרגיש תיכף את תפארת גדולתו וכבוד מלכותו וכי הוא שלשלת היוחסין מדור אחר דור, ונפל פחד המלך בעיני העמים והכל יראו ממנו. אך בגד הזה לא לבש רק ביום המלוכה, וכן באיזה יום החג. והנה הבגד בעצמו היה גם כן מחומר זך ונקי יקר המציאות, אך לא יכלו לראותו כי היה מכוסה עם אבני חפץ הנ"ל. ופעם אחת עשו איזה חג ולבש אותו לבוש מלכות, והיה שם שר אחד, ואמר, אדוני המלך! העם משתוקקים לראות הבגד בעצמו כי שמעו שהוא יקר הערך, על כן דעתו שילקטו ממנו אבני חפץ הנ"ל וישומו אותם בגנזי המלך, והבגד ישאר סתם בלי אבנים הנ"ל, כדי שיוכלו להתבונן על מעשה חשוב של הבגד בעצמו. והמלך שמע לעצתו ועשה כן. והיה שם זקן אחד מאוהבי המלך עוד מימי אבותיו, כשראה את מעשי המלך מה שלקט אבני חפץ הנ"ל מבגדו, הלך חוצה וגלגל עצמו בעפר ובכה מאין הפוגות, אוי למלך שנתן לב לדברי פיתוים הללו לבזות את כבודו וכבוד אבותיו מדור דור. ושאלו אותו מה הוא בוכה כל כך, והסביר להם הדבר, אמת כי הבגד בעצמו הוא גם כן יקר הערך, אבל בגד כזה יוכל כל עשיר לרכוש לו. אבל האבנים הנ"ל אין להם תמורה כי כל אחד ואחד מראה את גדולת אבותיו, שהיה רשום בו אבן זה נקבע בבגד בעת שכבש מדינה זו, והאבן האחר היה מראה על עת שנמלך זקנו וזקן זקנו וכדומה, ועתה שהוציאו את הבגד חלק מאבנים מי יגיד להעולם את גדלו ויקר תפארתו, וניטל על ידי זה כל כבודו וכבוד מלכותו.
הנמשל מובן, כי כבוד התורה אינו הסיפור בעצמו אשר יסופר בו כמבואר בזוהר הקדוש. רק טמונים בקרבה הפרד"ס הגדול סודות ורזי דאורייתא בכל קוץ וקוץ, וזהו הנותן ההוד והיופי לתורתינו הקדושה. כדאמרו משמת רבי עקיבא ניטל כבוד התורה, שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תלים של הלכה. וזה מכבוד התורה להראות שאין בה דבר בטל. וכל זה כשהוא כתוב בלשון הקודש, אבל כשנעתק אל לשון אחר, אין יכולים להעתיק אלא משמעות העניין לחוד שהוא רק סיפור בעלמא, וזה באמת אינו ערך התורה וגדולתה, הלא יש ויש כמה סיפורי מעשיות לכל מלך ומלך. על כן בזה חשכו מאור התורה, והיה בזה הורדה גדולה מכבוד התורה שהוציאו אותה חלקה מאבני חפץ שקבע בה נותן התורה, ולכן היה חושך ואפלה באותן הימים, ודברי פי חכם חן.
(מתוך זכרון למשה, מאת הרב יוסף הכהן שוורץ הי"ד)