החכם ישכיל בחכמת התורה מכל אחד מחוטי הציצית / רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב הי"ד בשם חותנו רבי אהרן מקוידנוב

"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' " – דהנה אמרו חז"ל שקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות. והביאור לכך, במשלי נאמר "חכם לב יקח מצוות", מי שהוא חכם להשכיל בחכמת התורה ב'לב' חוטין של מצוות הציצית, יקח מצוות. וזה "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". השמונה חוטין של הציצית מורה כל חוט וחוט בפני עצמו.

חוט הראשון – להעצים עיניו מראות ברע, ולקדש את עיניו לתורה הקדושה.

חוט השני – לאטום אזנו משמוע ברע, ולקדש את אזנו לשמוע בקול ה'.

חוט השלישי – לשמור פיו ולשונו מלדבר ברע, ולקדש דבורו בתורה ותפלה.

חוט הרביעי – לשמור הלב והמוח מלחשוב רע, ולקדש לבו ומחשבתו לעבודות יתברך שמו.

חוט החמישי – לשמור ידיו מעשות כל רע, ולקדש את ידיו לעשות את הטוב והישר בעיניו.

חוט הששי – לשמור רגליו מלכת בעצת רשעים, ולקדש את רגליו ללכת בדרכי ה' יתברך שמו.

חוט השביעי – לשמור מלאכול ולשתות דברים אסורים, ולקדש את עצמו באכילתו ובשתיתו לעבודת ה' יתברך שמו.

חוט השמיני – לשמור מלהריח דברים אסורים, ולקדש את עצמו להריח ביראת ה' יתברך וברוח התורה ותלמידי חכמים.

האדמו"ר רבי משולם זלמן יוסף זי"ע מטאפערוו, בשם חותנו הרה"ק רבי אהרן מקוידנוב זי"ע.

(שיח אבות, עמו' עב-עג, פרשת שלח)

"ויאמר הילדים אשר חנן לו אלקים". "חנן" ראשי תיבות 'חלה נר נדה', בשמירת ג' דברים הללו תזכה לילדים אשר חנן אלקים. רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב אב"ד דק"ק טופורוב זצ"ל.

(שיח אבות, עמו' לה, פרשת וישלח)

שמעתי מהגאון רבי ו"מ שפירא אבדק"ק נארול שליט"א נוי יארק בשם כבוד קדושת חותנו הגאון הצדיק רבי משולם זלמן יוסף אבדק"ק טופורוב הי"ד. היה מרגלא בפומיא, "עשה למען שמך", אנו מבקשים מבורא יתברך שיוכלו לשמור הג' יסודות המרומזים בראשי תיבות "שמך", והם: שבת מקוה כשרות.

(שיח אבות, עמו' קח, השמטות)

רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב מטופורוב הי"ד, נולד בסביבות שנת תרכ"ט (1869) לאביו, הרב משה זילברפרב מרובנא, חתנו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב, ה"לב שמח", מאלסק. הוא התחנך על ברכי סבו, והיה תלמיד מובהק של דודו רבי יצחק מאלסק.

הוא הוסמך להוראה על ידי גדולי דורו, ובהם: הרב יצחק יהודה שמלקיש (מחבר הספר 'בית יצחק') מלבוב, הרב בצלאל הכהן אב"ד סמילוביץ, הרב חיים סולוביצ'יק מבריסק, המהרש"ם והרב שלמה הכהן (מחבר הספר 'חשק שלמה') מווילנה.

לאחר נישואיו לחיה ברכה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידנוב, במשך ארבע עשרה שנים היה סמוך על שולחן חותנו, ודבק בו עד לפטירתו של רבי אהרון. בשנת תרנ"ו (1896), סמוך לפטירת חותנו, מונה רבי משולם זלמן יוסף לאב"ד ולאדמו"ר בטופרוב. הוא היה גאון בתורה, בנגלה ובנסתר, והתנהג בקדושה ובטהרה, בפשיטות, בפרישות ובענווה, כדרכם של צדיקי אלסק. הוא עבד את ה' בהתלהבות עד כלות הנפש, היה מתפלל באריכות ובמתיקות, ומעולם לא שמעו ממנו שיחה בטלה. הוא היה מצטער בצערו של כל יהודי. הוא היה דבק באדמור"י בעלז ונסע אליהם מידי שנה בשבת שאחרי פסח.

בשנת ת"ש כבשו הנאצים את טאפרוב. בערב יום הכיפורים התפרצו הגרמנים לבית מדרשו של הרבי מטופרוב והיכו את הרבי מכות נמרצות. הרבי ברח עם קבוצה קטנה מחסידיו ליער סמוך. הנאצים רדפו אחריהם ובמוצאי יום הכיפורים נתפסו הרבי, בנו וחסידיו, גורשו למחנה ההשמדה בלזיץ, ונהרגו שם עקה"ש. הי"ד.

ילדי רבי משולם זלמן יוסף, הם:

א. בנו בכורו, וממלא מקומו, רבי חנוך העניך דב זילברפרב (תר"ו-תשל"ח), היה חתנו של רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא. הוא התגורר בתחילה בעיר אוהעריוו, והתפרסם כפועל ישועות, ועבר לעיר בוטאני. לאחר פטירת חותנו מונה להיות האדמו"ר מבוטשאן. במלחמת העולם השנייה סייע לפליטים יהודים בבוקרשט, ובשנת תש"ח עלה לארץ ישראל, מונה להיות האדמו"ר מקוידנוב וייסד את בית מדרשו בתל-אביב.

ב. הרב מרדכי שלמה חיים הי"ד הרב הצעיר בטופורוב, חתנו של האדמו"ר רבי אלימלך מיברוב, נספה ביחד עם אביו.

ג. שרה אשת הרב שלמה תאומים מקריניצה.

ד. חוה ליבא אשת הרב אביגדור דב רוקח הי"ד אב"ד בילקמין.

ה. שינצא מנוחה אשת הרב יעקב צבי ולדמן דומ"ץ אונגוואר הי"ד, בנו של הרב משה עזריאל מבורשא. נספו באושוויץ ביום ו' סיון תש"ד. נולדו להם עשרה ילדים: שרה (ובעלה הרב אברהם יואל לאופר), חיה ברכה, יצחק, אליעזר, חנה לאה, מלכה ריזל (נרצחה בי"ט באב תש"ה בשעה שחיפשה בגרמניה את שארית משפחתה), ברוך אברהם מרדכי, חנוך הניך, משה עזריאל הי"ד, מנחם מנדל (נפטר בתאונת דרכים בארץ ישראל),

ו. רבקה פרל אשת הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ,אב"ד נרול, שעלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק והיה רב לחסידי בעלז בניו יורק.

שני מכתבים ושרידים מתורתו של רבי משולם זלמן יוסף הי"ד, הובאו בספר "שיח אבות" (תל אביב, תש"ג).

ראה אודותיו: דמויות הוד, ב, עמו' קט-קכב; אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, עמו' 992-994; גדולי חסידי בעלז, א, עמו' סט-עז; דברים ערבים, א, עמו' רפב; אלה אזכרה, ה, עמו' 81-86; דגלנו, קצב: ח; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמו' שפו-שפז; ועוד.