הייחוס שהוא דבר העומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו / הרב אהרן דוד טברסקי הי"ד

אמר רמי בר יהודה מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם (פסחים דף ס"ב ע"ב).

אמר המחבר ראיתי נועם דברי ופעולות דרך המחברים להציג אמרים בפתחי שערים בקרבם אל המלאכה לכתוב הקדמה בתחילת הספר, כי ספר בלי הקדמה כגוף בלי נשמה. לזאת גם אני אצא בעקבותיהם להציע לפני הקורא בעזרת הבורא, כאשר ראיתי פעולת רבותינו הקדושים וגם גדולי אחרונים חקרי לב, אשר עשו חיל לעשות ספר היוחסין, הלא המה 'ספר יוחסין' להרב הגדול מו"ה ר' אברהם זכות ו'שלשלת הקבלה' להרב הגדול מו"ה גדליה ן' מחייא ועוד… כולם נתנו את לבבם ברוח נדיבה לאסוף ולקבץ את שם חכמי ישראל תולדת אנשים מצוינים. וכמו כן איתא בספר היוחסין ענף עץ אבות סימן ס"ו בצוואת מרן שבתי שעפטיל (בעל ווי עמודים) בן השל"ה הקדוש זצ"ל "הראוי כל איש לעשות ספר יוחסין לזרעו וכו' ובכן תצוו את בניכם ובניכם לבניהם עד עולם, כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על המיוחסין שבישראל" וכו', עד כאן לשונו. ועיין ברש"י על התורה בפסוק "ויתילדו על משפחותם", שפירוש שהביאו כתבי יחוסיהם. ובפתיחה דאיכה אמר רבי יהושע דסכנין "עד אשר לא ירתק חבל הכסף", זו שלשלת היוחסין. כמו כן איתא במסכת פסחים, אמר רמי בר יודא אמר רב מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם. ויש לומר הטעם, לפי מה שאיתא בספר חסידים, כי לכן לא נתקיים בהרבה משפחות הברכות "ואני זאת בריתי" וכו' שדרשו חז"ל כל שהוא ובנו ובן בנו בני תורה, שוב אין התורה פוסקת מזרעו, מטעם שנתערב בשלשלת זה אשה אחת שהיא הוגנת, ממשפחה שאינו הוגנת, ובא זה וביטל את זה. עיין שם.

והנה כשהיה ספר יוחסין לישראל, והיה כל אחד מכיר מקומו ויחוסו, ולא היה מדבק אלא בהטובים, ואם כן נשארו בניו ובני בניו חכמים. אבל כשנגנז ספר יוחסין, אינו מדקדק לישא אשה ממשפחה הגונה, כיון שגם הוא בעצמו אינו יודע בטוב יחוסו, ולזה נמצא שתשש כוחן של חכמים וניטל מאור עיניהם שהרי בניו לא יזכו להיות כמותו, כיון שיפסק השלשלת.

ומכל הדברים האלה נוכל לומר על היחס שהוא דבר העומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו. וראיתי כי אין דורש אותם להעלות את שמם לברכה ולספר לדורות הבאים אחרינו לאמור זה הדרך הישרה הלכו אבותינו הקדושים והטהורים ששותים ממעיין הנובע להשקות עדרי צאן קודש הקדשים ודבריהם חיים וקיימים אינם צריכים הקדמה והסכמה, כי איש איש אשר חלק לו בבינה, ישכיל ויבין כי הדרכים האלה לקדושים אשר בארץ המה, ועתה בעוונותינו הרבים שהדורות נתמעטו והולך ומתרחק מרוח ישראל סבא ודבריהם הקדושים מצדיקנו וקדושינו משתכחים בכל פעם יותר ויותר, לכן קמתי אנכי האזוב אשר בקיר, ובעזר השם שמתי תקוותי ואמרתי אל לבי מזקינים אתבונן. והלכתי ולקטתי באמרים מפי סופרים וספרים, ומה ששמעתי מחסידים ומקורים נאמנים, וכתבתי הכל על הספר מהאילן הגדול עם ענפיו.

והנה עתה הספר הזה אשר אני נותן היום לפני אחינו בני ישראל הוא כשלחן הערוך בכל מיני מטעמים ונופת צופים, תוכו רצוף אור ישרים המאירים לארץ ולדרים, גדולי ארץ ממשפחתינו הרמה אנשי שם, מעשה תקפם וגבורתם, סיפורים גדולים ונוראים, וחדושי תורה נפלאים, מאמרים יקרים. גם ימי חייהם וזמן פטירותיהם, וכבוד משכן מושבותיהם, ומקום כבוד מנוחתיהם, ומשך זמן הנהגת נשיאותיהם, ומי היו רבותיהם ותלמידיהם, הכל נכון בסדר מסודר. וגם אחלה פני הקורא אולי ימצא בספרי איזה דיבורי תורה או סיפור מעשה בשם צדיק פלוני, והקורא שמע הדבר בשם צדיק אחר, או בנוסחא אחרינא, לא ישים אשם לנפשי, כי כמו ששמעתי או ראיתי כתבתי. ונמצא גם בדברי חז"ל מימרא או מעשה משום תנא או אמורא פלוני, ואמר לה בשם נוסחא אחרינא. ודוד המלך עליו השלום אמר "שגיאות מי יבין". וגם על פי רוב לא תארתי הצדיקים אשר מובאים פה רק בשם 'הרה"ק', כי מי אני אשר אערוך גדולתו וקדושתו של כל אחד ואחד, וכל המוסיף גורע.

ועתה את אחי אנכי אבקש, כאשר יש תחת ידי כתבים דברים נחמדים מאזמו"ר רי"א זצלה"ה ורציתי להעלותם על הדפוס ולזכות הרבים שמשתוקקים בלב ונפש חפיצה לראותם, ומחמת הוצאת הדפוס מרובה בכן החלתי מקודם בה'ספר היחס'. וכאשר תקנו אתם את הספר הזה, יהיה לי לעזר להדפיס את הכתבים הנ"ל. ובטוח אני באלה, שכל מי שיקנה הספר הזה, זכות הצדיקים הנזכרים בהספר יעמדו להם היוושע בכל טוב. אמן כן יהי רצון.

המחבר

(ספר היחס מטשרנוביל, הקדמה, הרב אהרן דוד טברסקי הי"ד)