סיפורי הצדיקים, בפרט בעתים הללו, נחוצים עד למאוד, ועל ידם ידעו הצעירים עד היכן מגיע אמונת ה' יתברך ויקחו מזה מוסר השכל / רבי שמחה בונם לרמן הי"ד

בסיעתא דשמיא.

שלום שלום פעמים ושנות חיים משמי השמים לכבוד ידידי יקירי ורב חביבי, ה"ה כו' רב פעלים מגזע אפרתים וישרים כו' כו' כש"ת מו"ה יועץ קים קדיש הי"ו לבית ראקאץ, המו"ל ספר הקדוש 'נפלאות היהודי' בעיר פרשיטיק יע"א.

אחרי דרישת שלומו הטוב.

מכתבו הנעים הגיעני לנכון בקול מבשר ואומר שהנהו נתון כעת תחת מכבש הדפוס ספר א' הנקוב בשמו "שיח שרפי קדש" חלק א' מספרו כתב יד "לשון חסידים" מקובץ חידושי תורה וסיפורים יקרים מלא דברי מוסר ויראת שמים מהני אשלי רברבי, ה"ה האדמורי"ם הגאונים הקדושים צדיקים יסודי עולם שרפי קודש מאורי ישראל אספקלריא המאירים ורשכבה"ג אריות שבחבורה כו' וכו' כבוד קדושת רבינו שמחה בונם זי"ע הרבי מפרשיסחא, וכבוד קדושת רבינו מנחם מענדיל זי"ע הרבי מקאצק, וכבוד קדושת רבינו יצחק מאיר זי"ע הרבי מגור, וכבוד קדושת רבינו חנוך העניך הכהן זי"ע הרבי מאלכסנדר. ומה מאד שמחתי בראותי כי ה' יתברך שלח רוח טהור ברעיוניו להוציא אורה ספר יקר, שלא נראה עוד מכבר בושם ורוח טוב כזה שהוא מלא חכמה ותבונה עד אין חקר ונפלאותיו היו עד אין מספר, כי מי לא שמע מגודל קדושתם ורב חכמתם אשר מקצה עולם ועד קצהו אור תורתם היה זרוח. וזאת יהיה בוודאי תועלת רב לכל בני ישראל יהיה אור להמשיך את לבבם לאביהם שבשמים, לראות בעצמם ממש בגילוי עינים, שהכל היא מהשמים. ועל ידי גדולי צדיקים יקיים, כמו דמצינו בש"ס סוכה (דף י"ד ע"א) וביבמות (דף ס"ד ע"א) ואמר רבי יצחק [למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות] וכו'. כן יעיין בש"ס מועד קטן (ד' ט"ז ע"ב) ארשב"נ  כו' וגם בתנא דבי אליהו רבה (פ"ב) ועיין שם בזקוקין. ועוד אמרו במדרש דב"ר (פ"י) על פסוק זה וזה לשונו: ומהו "צדיק מושל יראת אלקים" וכו', ובפרט בעתים הללו היא דבר שנחוץ מאוד אשר לא יסופר כל כך, ועל ידי זה ידעו על כל פנים הדור האחרון עד היכן מגיע אמונת ה' יתברך וליקח מזה מוסר השכל. ועל דבר שדרש דרש כבוד מעלתו מאתי הסכמתי, למותר היא, כי חיבור קדוש כזה אינו צריך הסכמות, כי שמם נודע בכל העולם לשם ולתפארת ולתהלה, ומי יוכל להרהיב עוז בנפשו כל כך ולהמדיד בשבחם ולספר אפילו מעט מגודל קדושתם, כי למי כל חמדת ישראל אם לא אליהם. ואם רק להעיד על כבוד מעלתו יחיה לבד, גם כן אין צריך, כי חזקה חבר אין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ומה גם שכבר יצא מוניטין שלו בעולם בהספר הקדוש 'נפלאות היהודי', מהיהודי הקדוש מפרשיסחא זי"ע, שיפה עשה בעט"ו ובעתו. וכמעשהו היקר והטוב מאז, כן גם כן יהיה טוב להלאה אם ירצה ה'.

וכעת באתי ליתן רב תודה ותשואות חן חן ממעמקי לבבי למעלתו על רב טרחתו ויגיעתו לקבץ וללקט שושנים מספרים ומפי אנשים נאמנים חידושי תורה יקרים וסיפורי מוסר שהם מלא יראת ד' מכבוד קדושת האדמורי"ם גאוני וקדושי עליון זכותם גן עלינו ועל כל ישראל. יתן יושב בסתר עליון שבזכותם יוכל לבצע את מעשהו בנקל ולהפיץ כל מעיינותיו חוצה, כדי ליהנות מאור שמח ולברך במהרה על המוגמר. ושכרו יהיה מאד יותר מכפי פעלו כל הימים. ובטח יראה כל איש ואיש אשר יראת ד' בלבו, יחיש מהר להביא את הברכה לתוך ביתו ולקחת הספר בכסף מלא כאשר יצא בעזרת ה' יתברך מבית הדפוס, למען שיוכל להוציא אורה את שאר החלקים מרבותינו הקדושים והטהורים, אשר דבריהם מלהיבים ביראת אלקים ומדריכים את בני האדם בדרך ישרה לעבודת ה' יתברך. וגם אני מוכן ומזומן אם ירצה ה' לוקח ספר אחד תיכף כשיצא מבית הדפוס ואשלם במיטב כספי בתודה רבה, כפי שישית עלי ידידי המו"ל יחיה.

וזאת בטוח אני חזק כי שארית ישראל לא יעשו עולה להדפס הספר הנ"ל חוזר חלילה בלי רשות המו"ל, הן במדינתנו והן במדינות אחרות, כי זה אסור על פי תורה הקדושה. והשומע זאת תבוא עליו ברכת טוב.

ולראיה כתבתי וחתמתי היום יום ב' זיין דטבת לסדר "וידגו לרוב" שנת "בנחת רוח" לפ"ק, פה קראשניעוויץ יצ"ו (פלך ווארשא)

הכ"ד ידידו הדורש שלומו וטובתו באהבה רבה ועזה כל הימים המצפה להרמת קרן בית ישראל בכלל ובפרט ,הצעיר שמחה בונם לערמאן בהגאון הקדוש מאור הגולה מורנו הרב רבי חיים זצוקלה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל החונה פה, ולמעלה בקודש נכד להני אשלי רברבי הב"ח, הט"ז, השל"ה, והגר"א, והחוזה הקדוש הנקרא בפני כל ומפורסם בשם 'הרבי מלובלין' זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, ועוד ועוד.

(שיח שרפי קודש החדש, א, על התורה, עמו' ו-ז)

דרכו בקודש של כבוד קדושת הרבי מוהרש"ב מפשיסחא זצוקללה"ה זי"ע, בעת שהניח עצמו מעת לישון, אפילו באמצע היום, שם את הטלית ותפלין שלו מראשותיו. ותמיד היה אצלו המנהג הזה. ופעם אחת שאל אותו אחד מתלמידיו המקורבים ביותר, שיאמר לו פירוש על כך. וענה ואמר 'אני בטוח, שיוכל להיות, שכאשר אניח את עצמי לישון קמעה, ואזי אשמע שמועה טובה מביאת המשיח, ואז אהיה מוכן לילך עמו תיכף ומיד לארצנו הקדושה בלי שום עיכוב. והכל אני מוכן להפקיר – מלבד הטלית ותפילין שלי. ולכן חייב אני לשימם מתחת לראשי'.

(שיח שרפי קודש, ב, אות שצ"ח, מפי הרבי ר' שמחה בונם לרמן זצ"ל מקרושנוביץ)

כתב לי הרב הגאון חו"פ מו"ה שמחה בונם לערמאן שליט"א מקראשנאוויטץ, בשם זקני זצ"ל בזה הלשון: בפסוק "ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חק עולם", שמעתי בשם הרב הקדוש אדומו"ר בעל 'תפארת שלמה' זצ"ל פירוש יקר על זה, כי בזה נרמז מה שאמר החכם מכל אדם "עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנה". וזהו שאכתוב אחר כך "ורחצו ידיהם", מן החמס אשר בכפיהם ורגליהם אשר לרע ירוצו, ואז "לא ימותו", רצונו לומר לא יענו (כמאמר רז"ל שהעני חשוב כמת). והנה "חק" הוא לישנא דמזונא, כמאמר הכתוב "ואכלו את חקם" (כמבואר בביצה דף ט"ז:), ועל כן אמר אשר ינקו עצמן מן הגזל והחמס אשר בכפיהם, אזי "והיתה להם חק עולם", היינו שיהיה להם פרנסה לעולם לו ולזרעו אחריו, לא כמאסף ממון שלא במשפט ובצדק שמאבד את הממון ואין להם קיום. ודברי פי חכם חן.

(עטרת שלמה, עמו' צו)

האדמו"ר רבי שמחה בונם לרמן [לערמאן], נולד לאביו הגאון הקדוש רבי חיים מדאברין מפלוצק ומקרושנוביץ (\ קראשנאוויץ\ קראשנעוויטץ) מחבר הספר "נתיבות חיים", בנו של מייסד חסידות וויסקוט-קרושנוביץ, רבי אליהו לרמן אב"ד ואדמו"ר מפולאב וויסקוט מחבר הספר "אזור אליהו" וספרים נוספים, מצאצאי הב"ח, הט"ז, השל"ה הקדוש, הגר"א , רבי יעקב מרגליות אב"ד נירנברג מחבר 'סדר גיטין וחליצה' והחוזה מלובלין.

בשנת תרע"א מילא הרב שמחה בונם לרמן את מקום אביו באדמו"רות בקרושנוביץ והיה רב גאון קדוש וצדיק ומהאדמו"רים היותר מפורסמים במחוז שלו. בהמשך כיהן כאדמו"ר בלודז'. נולדו לו שני בנים: ישראל מנשה ומשה יעקב.

היה ידען גדול בחסידות, כפי שניכר מסיפורי הצדיקים ודברי התורה, בשם אבותיו ובשם אדמו"רים נוספים, שפרסם ופורסמו בשמו בספרים ובכתבי עת תורניים, ובהם : עטרת שלמה (פוטרקוב תרפ"ו, אות עב), שמחת יהונתן פרשת נח, סוף אות א), אהל יצחק' (שנה ד, חו' ג, סי' ה; יב; חוברת ח סימן ט; חוברת י סימן ח; חוברת יב סימן ב; שנה ו חוברת ו סי' ו, שנה י חוברת ז). שערי תורה (חלק ו קונטרס ז סימן נז), הבאר (א, עמו' ל), קול מבשר (א) ו"שיח שרפי קודש" (חלק א, אותיות שמג, תטז-תיח, תקה-תקלא, תריג, תריד, תריח, תרכז, תרכח, תרכט, תרלא, תרלב, תרלד; חלק ב, שכג, שצח; חלק ג, אותיות תצב,, תקיג-תקכ, תקמד, תקמה; חלק ד, אותיות כז, כט, ל, לא, לב, לו, לז, ועוד).

תשובה אליו באהל יצחק (שנה ה חוברת ח' סי' ו). חיבר הסכמות לאהל הרבי; אהל תורה; הבאר; ובחרת בחיים; חרש אבן; שיח פיקודיך א, שיח שרפי קודש. כמו כן כתב מכתב לרב יהודה ליב צירלסון הי"ד בקריאה לתמוך בהוצאת כתב עת תורני "דורש טוב' המיועד להפצת אור התורה ומוסרי היהדות בקרב הציבור הרחב (המכתב הודפס בנחלת צבי, יד, עמו' קסג).

מכתב ממנו מופיע בארכיון הרב עקיבא יוסף שלזינגר, בספריה הלאומית. המכתב נכתב בפלוצק ובו מבקש רבי שמחה בונם, בשם אביו, שהרב שלזינגר ישלח לו את הספר 'לב העברי' וספרים נוספים.

רבי שמחה בונם נספה כנראה בשואה. הי"ד.

תמונות חותמות רבי שמחה בונם, מובאות כאן מתוך אתר בית המכירות ברנד ובאדיבותם.