איך ידע עבד אברהם שראויה רבקה לבית אדוניו / הרב דוד שלמה הי"ד ובנו הרב שמואל פרידמן הי"ד מלבוב

הטי נא כדך גו' כי אותה הוכחתי לבן אדני (בראשית כד) וקשה להבין הלא במה שנתנה לו מעט מים לשתות לא היה עוד כלל במה להכיר שהוא צדקת וראויה להיות אשת יצחק אבינו ע"ה.

ואפשר לומר בזה דהנה ביתו של אברהם אבינו היה פתוח לרוחה בשביל אורחים שהיו הולכים ובאים כסדר, ובין האורחים נמצאים גם כאלה שחסר להם דרך הנימוס או מפני מרירות אינו מסדר בקשתו כראוי, אך אנשי ביתו של אותו צדיק כבר היו מורגלים לדבר הזה ולא היו מקפידים כלל על זה ולא חרה להם וקבלו כל האורחים בלי הבדל בסבר פנים יפות. אם כן כאשר בא לקחת אשה לבן אדוניו ולהכניסה לביתו של אברהם אבינו, היה נותן דעתו שאשה זו תהיה לה, מלבד כל המידות טובות וצניעות, גם מידה טובה זו שלא תקפיד על שום עני אפילו כאשר תשמע לפעמים דברי בזיון ממנו,

כמו דמצינו בירושלמי פיאה פרק ה' הלכה ו' מעשה בר' עקיבא שרצו למנות אותו שיהיה גבאי צדקה, אמר להם אלך ואמלוך עם בני ביתי,  הלכו אחריו שמעו קולו שאמר על מנת שמקילין ומבזין אותי אקבל עלי ההתמנות הלז.

וכן היה אליעזר מחזר דוקא אחר אשה כזו שלא תביט על שום בזיון מהעניים הדופקים על פתח בית אדונו, על כן עשה הניסיון הזה שאמר לה הטי נא כדך, ולא אמר לה בדרך כבוד, כי הרי די היה לפניה אם תיתן לו רשות לשתות. והוא לא עשה כן אלא אמר לה שהיא בעצמה תטה את הכד בשבילו, ויען שהיא מילאה את בקשתו אמר כי אותה הוכחתי לבית אדוני, לבית אדוני דייקא, שהיא בית הכנסת אורחים ותדע איך להתנהג עמהם.

(נחלי דבש, בשם אביו).

—

הרב והדרשן ר' (דוד) שלמה ב"ר שמואל ואסתר מלכה פרידמן, נולד בגאליציה, בערך בשנת תר"ן (1890). בבחרותו נפטרה אמו והוא גדל אצל דודו הרב אליהו קארפוס מבראד ואשתו מרת מיכלי.

בשנת תרע"ז הוא ישב בבודאפעשט בתוך פליטי מלחמת העולם הראשונה, והתחיל להדפיס את חיבורו הגדול ספר שו"ת בגדי שרד, עם הסכמת הרב קאפל רייך זצ"ל, אב"ד ק"ק פעשט. אך בשל הוצאות הדפוס הופסקה ההדפסה, בשנת תרפ"א הוא הוציא את חיבור קטן בשם אמרי שפר כמבוא לספר שהדפסתו הופסקה, ובא הוא כותב "וד' יגמור בעדי להשלים חפצי לברך על המוגמר ויחזק לבי לעבודתו ויתן לי כח ועוז לעשות חיל בתורה הקדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות". בספר הוא מביא גם דברי תורה בשם זקנו הרב דוד כהנא, מחכמי הקלויז בבראד.

בנוסף לכתביו, הדפיס הרב דוד שלמה את הספר נחלת יהושע (לבוב, תרצ"ד), מאת הרב גרשון קורצר, ובו "עשה את מלאכתו באמונה, והשתדל להוציא את הספר בהידור רב, לייפותו ולשכללו ככל האפשר" (מתוך הקדמת בן המחבר).

בנו הרב שמואל פרידמן, מחבר הספר "נחלי דבש", נולד בלבוב בשנת תרע"ב.

הספר נחלי דבש כולל לקט חידושי תורה ושיחות על דרך צחות ברוח טהרה ומוסר, מגדולי הדור וצדיקים מפורסמים. הספר יצא עוד בחיי המחבר במספר מהדורות (תרפ"ט, תר"ץ, תרצ"ב). בפתיחת הספר מביא המחבר את סדר ייחוסו המפואר של סב אמו, הרב משה כ"ץ מדוקלא.

בהסכמה לספר "נחלי דבש", כותב אבי המחבר, בלבוב, בערב ראש השנה תרפ"ח, "אינני רב ולא גאון, לא מאור גדול ולא מאור קטן, ומי אנוכי לבוא עד הלום להעיד על האור כי טוב, ותעודתי מה הוא בעניינים כמו אלה. עם כל זה לא יכולתי מלט משא הפצרת בני המוכ"ז לכתוב דבר טוב עשה בילקוט הזה. וכבר היו הקונטרסים לפני כמה צדיקי הדור חסידים ואנשי מעשה, ואמרו כי תועלת גדול יביא הספר הזה וכל הדברים נאמרו ברוח טהרה, ורמז בהם מוסר ויראת שמים, לכן אמינא לפעלא טבא וחילו לאורייתא ונזכה להרמת קרן התורה ולבנין דחילו חטאין".

הרב דוד שלמה ובנו שמואל נפטרו בסביבות שנת תש"ב, וככל הנראה נספו בשואה.

(מקורות: מאורי גליציה ד, עמ' 169-170, 235. הביבליוגרפיה של הספר העברי. נחלי דבש ואמרי שפר).

ביום שני, ה' בתמוז תש"א (30.6.1941) נכנסו הגדודים הראשונים של הצבא הנאצי ללבוב. ומיד החלו ברצח יהודי העיר. פרטים על השמדת הקהילה ניתן לקרוא באנציקלופדיה של גלויות, סדרת פולין, כרך ד לבוב ח"א ובאתר יד ושם.

 (בתמונת למעלה: יהודים בגיטו לבוב)