חוב גמור על מי שיש יכולת בידו להרים נדבתו להחזקת תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן / הרב יוסף מנחם הכהן פשיסוכר הי”ד וחבריו לבית הדין בלובלין
בס”ד!
לכבוד אחינו בית ישראל תושבי עירנו לובלין יצ”ו.
כאשר הקול קול יעקב קורא אליכם לעזרה, הלא היא הבל תינוקות של בית רבן אשר העולם עומד עליהם ומפיהם אנו חיין, ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם להחזיק את התלמוד תורה דפה ממצבה ההרס כי אם על ידי נדבת אל אחד ואחד בלי הבדל. לכן גם אנחנו בתורת הבית דין שבעיר הננו מסכימים להטיל חוב גמור על מי שיש יכולת בידו להרים נדבתו, כפי המבואר בהקול קורא הנ”ל, ובזכות זה תתברכו בבכת התורה ככל משאלות לבכם לטובה ובתשועת עולמים.
הבאים על החתום אור ליום ה’ וישב תרצ”א לפ”ק.
יוסף מנחם הכהן מלפנים רב בוויסאקא וכעת דומו”צ דפה.
הק’ יעקב יושע וויינריב הרב מטורבין דומו”צ דפה לובלין.
שמעון וויזענבערג דומו”צ דפ”ק.
אלעזר עזרא קירשנבוים אבדק”ק טשעכיוו.
(לובלינער טאגבלאט, 12.12.1930, עמו’ )
הרב יוסף מנחם הכהן ב”ר ישראל יהודה פשיסוכר (פשיסוכער / פרזיסאחער) – אב”ד וויסאקי (לובעלסקי, ‘וויסאקער רב”) וחבר ועד הרבנות לעדת לובלין. התחתן עם מרת גולדה בת רבי אפרים צבי אייהורן אב”ד אמסטוב.
הרב יוסף מנחם היה בנו חורגו של האדמו”ר רבי צדוק הכהן מלובלין. הרב יוסף מנחם היה המומנה הישיר על כתבי רבי צדוק, ויחד עם גיסו הרב דוד יהודה כהן, העתיק והכין את הכתבים לדפוס. הוא גם דאג למימון הוצאת הדפוס. בנוסף כתב הסכמות על ספרים, ובהם: חיזוק מצות בישראל (בילגורייא, תרפ”ה), עלי עין (לובלין, תרפ”ז) ונחלי אמונה (לובלין, תרצ”ה). מספר מכתבים וכרוזים שחתם עליהם עם חבריו לבית הדין, נמצאים בקטלוגים של מכירות פומביות ובעיתונות תקופתו.
באתר בית המכירות ‘אוצרות‘ מופיע מכתב שכתבו הרב יוסף מנחם הכהן פשיסוכר וחברי ועד הרבנות לעדת לובלין, אל הראי”ה קוק, בשנת תרצ”ה.
פסק דין בעניין הנהלת חברא קדישא בלובלין בחתימת רבי מאיר שפירא אב”ד ור”מ לובלין, הרב יוסף מנחם הכהן [פשיסוכר] והרב שמעון וויזענבערג, מופיע בכתב העת ישורון, כו, עמו’ תשיא-תשיג. כרוז ובו קריאת הרב פשיסוכר וחבריו לבית הדין לתמיכה ב’קופת גמילות חסדים’ בלובלין, מוזכר בספר קהילת לובלין, עמודות 543-541.
הרב ורעייתו נספו בשואה בסביבות שנת תש”ג. הי”ד.
גם דומ”צ לובלין, הרב אלעזר עזרא קירשנבוים הי”ד, נספה בשואה. הוא נורה ונרצח ע”י הנאצים בשנת 1940 בלובלין.
בנו של הרב יוסף מנחם, הרב צדוק פשיסוכר, עלה לארץ ישראל בשנת 1924, עם רעייתו חיה, על מנת לעסוק בחקלאות. הם התיישבו בבאר טוביה ועיבד את שדותיו, אך עם פרוץ פרעות תרפ”ט נאלצו לעזור את אדמתם לעבור לירושלים. בנם, יצחק בן ארצי, למד בילדותו ישיבת ‘עץ חיים’ ובבית היתומים דיסקין בירושלים, הוא היה חבר ה’הגנה’ ולחם במלחמת העצמאות בקרבות בירושלים, הוא למד מנהל ציבורי ומנהל רפואי. הוא לחם גם במלחמת סיני. במלחמת ששת הימים, שימש כמפקד מחלקה ונהרג בכ”ח באייר תשכ”ז בהר ציון בדרכו לכותל המערבי. הי”ד.
מספר הצפיות במאמר: 13
