זכות לימוד תורת רבותינו שנפטרו מסייעת לבניהם אחריהם / הרב משה קליין הי”ד
במדרש רבה קהלת איתא למה נקרא שמו של שלמה ‘קהלת’, משום שהיה אומר כל דבריו בהקהל, כמו שנאמר “אז יקהל שלמה”. אולי כוונתו ללמדנו מנהגו של שלמה המלך שלא אמר דבר חכמה שלא שמע מפי רבותיו, ומשום הכי היה נקרא בשם ‘אזור בן יקה’, שאגר החכמה והקיאה, כלומר את כל מה שלא שמע מפי רבו. ועל כן לא עבר עליו רוח קנאה מכל אומה ולשון, כמו שנאמר “ויביאו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה”, כי הקנאים אומרים עליו “ראו דברים ישנים מפי זקן חדש”. וכן העיד הרמב”ן בדיני דגרמי שלו, שאלמלא לא באנו אלא העתיק דברי רבותינו דיינו, בפרט שעל ידי שאנו מקהילים דברי רבותינו נוחי נפש זי”ע אנו גורמים ששפתותיהם יהיו דובבות בקבר, כבקשת דוד המלך עליו השלום “אגורה באהליך עולמים” על פי דרשת חז”ל, במסכת יבמות דף צ”ו ובכורות דף ל”א, ואז תקיים בהם “דברי אשר שמתי בפיך לא ימשו מפיך” על ידי “פי זרעיך וזרע זרעך מעתה ועד עולם”. ואפשר שעל זה רמז שלמה בחכמתו “דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת”, ‘ארץ’ אילו צדיקים שנקראו ‘ארץ’ (“ארץ חפץ”), המה עומדים לעולם, כדדריש ר’ אחא אין ‘עומדת’ אלא מעמדת תפקידיה פיקודין של הקב”ה, כי משנתם וצדקתם עומדת לעד. ואז יהיה בעיניך חשוב דור שבא כדור שהלך, כי כל דבריך המה דבריהם וירושה המה לך. ועל זה נאמר “ומשבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים”, זה תלמידיהן ותלמידי תלמידיהן, כי על ידי כך “אשר המה חיים עדנה” המה גופם שפתותיהן דובבות, וכל זמן שזרעו בחיים של תורה, אף הוא בחיים, כי יעקב אבינו לא מת, אז זכותם מסייעתם לבניהם אחריהם ומעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם.
ועל כן הרהבתי בנפשי עוז לקיים מה שנאמר על “ויקהל משה”, עשה לך קהילות גדולות, וקבצתי כעמיר גורנה כל הדינים על הלכות שמחות מרבותינו הקדושים אשר בארץ המה, דברים ישנים ועתיקים מפי זקן חדש, ואולי אבנה גם אנכי ממנה, וזכותם יעמוד לי ולזרעי מעתה ועד עולם, אמן. ויהי רצון שמנחתי, מנחת עני ודל, יעלה לריח ניחוח לפני אדון כל, ולפני עבדיו מלאכיו גמרי כוח, אלו הצדיקים, ולפני כל יודעי דת ודין, ויתגלגל זכות הרבים על ידי להשיב לשואלים בעת צר ובלב מר על אתר את המעשה אשר יעשון גמילות חסד עם המתים ועם החיים על פי דיני התורה והמסורה מרבותינו הקדושים זי”ע. ואתפלל לד’ בעל הגמולות את תפילת עבדו, רבי נחוניה בן הקנה בכניסתו לבית המדרש, יהי רצון שלא יארע תקלה על ידי וגם שישמחו בי חברי, דאימא מילתא דתתקבל לרצון. ואם אולי חלילה שגיתי לפעמים בהעתקת דברי רבותינו הצדיקים זי”ע, אתי תלין משוגתי וידוני אותי לכף זכות, כי אני לעורר לבב המעיין באתי ולהקל עבודת הקודש לדעת אנה יחפש מקור דין הלכה למעשה עד שיבואו עידיהן ויצדקו, והיו עיניהם רואות את מוריהן, דברי רבותינו ז”ל.
ומהאי טעמא לא לקחתי הסכמות כנהוג, כי לא רציתי שיסמכו עלי, ורק מעשה קוף בעלמא דעבידנא, ממילא למה לן להטריח רבותינו שבגולה יחיו לעיין בדיני אבילות המדאיג ומעציב את הלב. אמנם אף על פי כן כדי שיהיה הקמח מנופה בי”ג נפות לקחתי לי חכם נאמן ואומן נפלא ראש המלקטים המפורסם בעולם לשבח בשם, בעל “וילקט יוסף”, הרי הוא ידיד נפשי מחותני המאור הגדול בנם של קדושים צנא מלא ספרא מורנו ורבינו הרב יוסף הכהן שווארטץ נ”י [הי”ד] רב ומגיד דחברה מחזיקי תורה פה, והוא הגבר הוקם על ועזר לי בסידור ספרי זה, על פיו יצאו ועל פיו יבואו, וטובים השניים מן האחד [וזאת לדעת שזה י”ב שנים שחברתי ספר ‘זכרון ש”י’ גם כן על הלכות שמחות, אבל כבר ספו וגם תמו, ורבו השואלים ודורשים ומבקשים את הספר, ועל כן גמרתי אומר להדפיסו מחדש ביחד עם ספרי זה ולהכניסו ולערבו כקטורת הסמים בין בתרי ספרי זה הנקרא ‘ויקהל משה’ ופנים חדשות בא לכאן אוהל המשכן ממרן בעל קצור שולחן ערוך זל”ה, ושפת יריעות המשכן למטה וזכרון לזכרון ש”י בצדי המשכן והיה המשכן אחד]. ותשואות חן חן לו על טרחתו וטובו ישלם ד’ פעלו. ויהי נועם ד’ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננהו, כן דברי הצעיר באלפי ישראל.
אראדעא (גרוסווארדיין) יום ד’ לסדר “באר חפרוה שרים”, שנת תרצ”ד לפ”ק.
משה קליין, בהגר”א ז”ל, רב דחברה פועלי צדק, ולבית אוללמאנן.
הרב משה קליין, נולד בשנת תר”מ (1880) לאביו הרב אליהו קליין אב”ד האלמין בן הגאון הרב שמואל שמלקע קליין בעל “צרור החיים” אב”ד סעליש. הרב אליהו קליין היה חתנו של הגאון הרב שלמה זלמן אולמן בעל “יריעות שלמה” אב”ד מאקווא.
הרב משה קליין היה תלמידם של ה’שבט סופר’ בישיבת פרשבורג ושל הרב משה הרש פוקס אב”ד גרוסווארדיין. משנת תרס”ו (1906) כיהן כדיין בצעהלים, ומשנת תר”ע (1910) היה רב קהילת רעטע, ורב, דיין ומורה בבית המדרש המשפחתי בגרוסווארדיין. משנת תרפ”ב כיהן גם כרב קהילת “פעלי צדק” בגרוסווארדיין,
הרב משה קליין חיבר את הספרים “זכרון ש”י” (תרפ”ג) ו”ויקהל משה” (תרצ”ד) על מנהגי אבילות. הוא נשא לאשה את הרבנית בילא אסתר בת הגאון רבי דוד פרידמן, רבה של צעהלים וראש ישיבת צעהלים. הורי אשתו נרצחו עקה”ש באושוויץ בז’ סיון תש”ד. הי”ד.
תרשים שושלת רבי שמעלקא מסעליש בטרנסילוואניה הובא בספר “חכמי טרנסילוואניה: ת”צ-תש”ד” (מכון ירושלים, תשמ”ט), עמו’ כט.
הרב משה קליין נספה באושוויץ בז’ בסיון, ב’ דחג השבועות, תש”ד (1944), גם הרבנית בילא אסתר נספתה באושוויץ.
עוד נספו ממשפחתם:
– בתם ברכה ובעלה, הרב שלום צבי אדלר, רבה של דיוסג (בנו של הרב יואב אדלר אב”ד הנשוביץ הי”ד), וילדיהם הינדע, טשרנע, אליהו ובנימין.
– בתם טשרנע ובעלה, הרב יעקב טייטלבוים, אב”ד קאבא, וילדיהם דוד, יצחק, טוביה, הינדה ובנימין.
– בתם רבקה ובעלה, הרב שמואל זאב גולדמן, רב בית המדרש “אהל יששכר ובית יוסף” בגרוסוואדיין, וילדיהם שרה גיטל, הינדה וישראל.
– בתם לאה (אשת ר’ שרגא צבי טננבאום) ובנה שמואל שמעלקא בן השנתיים.
הי”ד.
הרב משה קליין ורעייתו נרצחו עקה”ש באושוויץ בשנת תש”ד,
מספר הצפיות במאמר: 8
