בכיו של משה רבינו, על הפרחים ועל החורבן / הרב יצחק הלוי שוסטר הי”ד אב”ד סוקולקה
מפי הרב הגאון והבלשן ר’ יצחק שוסטער אב”ד דסקאלקע שמעתי:
איתא במדרש פליאה על הפסוק בבראשית “תוצא הארץ דשא עשב”, כיוון שראה משה רבנו את הדשאים ואת הצמחים וראה את החורבן, מיד בכה. עד כאן. שלכאורה אין לו כל המשך.
ואמר הרב הנ”ל, כי כשנביט באמת על חיי העמים הנאורים, המשתדלים לייסד חוקים טובים ומשפטים צדיקים בעד חיי החברה, מרבים בבתי חולים, ועונשים על כל דבר קל, בפרט על עוון רציחה ושפיכות דמים, שהם, החוקים, באמת דומים לדשאים ופרחים. ואחרי כל אלה, אם רואים אנחנו שמתי און יקומו על עם דל להמית ולהשמיד ולהרוג, כמו שהיה בימי הזבחים באוקראינה, שנעשו מעשים נוראים שאין הפה יוכל לדבר, ואיש לא כהה בם, וכל הממלכות לא עשו דבר למחות בידי הזדים הארורים. וגם עד היום ראשי הבריונים עוד ימצאו מחסה ומנוס בארצות רבות, מבלי אשר יתעוררו עליהם אף היותר טובים ומשובחים, אז באמת יש על מה להתעצב.
(עזרת ישראל, מאת ר’ ישראל ליפסקי הכהן, ביאליסטוק תר”צ, עמו’ 131)
משה ראה את הפרחים ואת תרבות העמים, את הציביליזציה ואת ההומניות, והוא ראה שאותו העולם שוחט והורג אלפי יהודים, ואף על פי כן מפארים פרחים אלה את העולם – מיד פרץ בבכי מר
(עונג שבת, הרב דוד שפירא, עמו’ ז, בשם הרב יצחק שוסטר)
הרב יצחק הלוי שוסטר (שוסטער) הי”ד (תר”נ-תש”ב, 1890-1942), נולד בבוטרימאנץ (פלך וילנה), והיה מצאצאי משפחת הרב הצדיק ר’ מאיר פרנר. הוא למד בישיבות המפורסמות שבסלובודקה ובכולל קובנה, ואחר כך ב’קיבוץ’ האברכים המצויינים של רבי חיים עוזר גרודזינסקי בווילנה.
משנת תרס”ח כיהן כאב”ד בעיירה סוקולקה, עיירת מחוז בפרובינציית פודלסיה שבפולין, בסמוך לגבול בלארוס. שמו הלך לפניו בכל ליטא, כאחד מגדולי התורה בליטא ופולין, על שום רוב בקיאותו וחריפותו. הוא היה בקי בעל פה בש”ס בבלי וירושלמי, וכונה ‘דער לעבעדיקער ירושלמי’. היה מחברי מועצת גדולי התורה בפולין וממקורבי הגאון רבי חיים עוזר. הוא היה ממנהיגי ‘אגודת ישראל’, ויחד עם הרב אברהם דובער כהנא-שפירא, היה ייצג את יהדות ליטא בוועידה העולמית של אגודת ישראל בציריך בשנת תרע”ט. באלול תרע”ט היה הרב שוסטר מיוזמי אספת הרבנים בגרודנה, ונבחר שם לוועד הפועל שמנה חמישה רבנים.
הוא כתב חיבורים על התלמוד ועל ענייני דרוש ואגדה, ועסק בצורכי הציבור להפצת תורה ולחיזוק ענייני הדת. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בה נכבשה עיירתו על ידי הגרמנים, וגברו הקשיים הכלכליים והרוחניים, דאג הרב לחזק את בני קהילתו. הוא עמד אז בראש התלמוד תורה ודאג להחזקת היתומים שהוריהם נהרגו במלחמה ובפרעות רוסיה ואוקראינה.
על מנת להקל על מצוקת הרבנים, עמד הרב בקשר רציף עם ארגוני סיוע בחו”ל, ובהם הג’וינט ועזרת תורה. הרב התעניין בהתקדמות הישוב העברי בארץ ישראל ודרש בשלומו. תשובה ממנו הובאה בשו”ת ציון לנפש חיה, מאת הרב זאב וואלף לייטר, סימן מ’.
תולדותיו הובאו בספר ‘ארצות החיים’ – שם הגדולים לגדולי ישראל באמריקה, עמו’ מד:
הגאון מורינו יצחק שוסטער, רב גאון וחריף מפורסם אבדק”ק סאקאלקע יצ”ו [הי”ד] בארץ ליטא. נולד בשנת תר”נ לפ”ק. למד אצל הגאון הגדול רבי משה דאנישעווסקי אבדק”ק סלאבאדקע זצלל”ה ואחר כך בכולל קאוונע, והיה שם מן התלמידים המצוינים.
נשא את [מרת חנה(/נחמה) שרה] בתו של הגאון רבי נחום גרינהויז אבדק”ק טראקי זצ”ל, שהיה חתנו של הגאון הגדול המפורסם רבי שלמה הכהן מווילנא זצללה”ה בעל ‘חשק שלמה’ [ראש המו”צים בוילנא]. אחר חתונתו למד בקיבוץ הגאון רבי חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא זצל”ה, מקום שם למדו תלמידים היותר מופלגים. בשנת תרס”ח לפ”ק נתקבל לאבדק”ק סאקאלקע הסמוכה לעיר ביאליסטאק, ועודנו צעיר לימים נתפרסם כגאון וגדול, ולקח חבל בכל עניני הציבור. ובאספת הרבנים שהתקיימה בעיר גראדנא יצ”ו, בשנת תרע”ט, לטובת הרמת קרן התורה והדת, היה שם מראשי המדברים והחלטותיו נתקבלו. בשנת תר”פ לפ”ק שהה בארה”ב אמריקה [עם הרב שמעון שקאפ, ראש ישיבת גרודנה, והרב טוביה רוטנברג, אב”ד לונה], וסבב בכל הערים הגדולות אשר במדינה. ומדי עברו בעיר סינסינאטי, כתב וחתם מכתב תעודה לטובת בית אפיה למצות מאנישעוויץ. [במהלך מסעו זה קיבל ‘כתב רבנות’ מאת קהילת סנט לואיס] ולאחר זמן חזר אל עירו סאקאלקע, ונהל שם את רבנותו, והרביץ תורה לרבים לשם ולתפארת ולתהילה, עד שנכבשה הארץ ע”י חילות הגרמנים הנאצים הארורים ימח שמם וזכרם, ורצו להכריחו שימסור להם רשימת היהודים אשר בעירו. וכאשר סירב למלאות את מבוקשם אסרוהו במאסר, וביום י”ד לחודש אדר יום הפורים של שנת תש”ב לפ”ק הרגוהו בזדון הי”ד. מיוצאי חלציו היה בנו הרה”ג ר’ שלמה שוסטער ז”ל, שנקרא ‘העילוי מסאקאלקע’, אשר נמלט בשעת מלחמה [במהלכה גורש למחנה עבודה בסיביר, ובתום המלחמה חזר לפולין ועסק בהתרת עגונות בלודז’] והגיע לארה”ב אמריקה [למד שם תורה מתוך הדחק], ונפטר שם בדמי ימיו [באדר תשכ”ח].
בתחילת מלחמת העולם השניה, נכבשה העיירה על ידי הסובייטים, בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, ופליטים יהודים רבים ברחו אליה ממערב פולין. הסובייטים אסרו את הפעילות הציבורית היהודית בעיירה. במבצע ברברוסה, כבשו הגרמנים את העיירה והחלו לשדוד ולרצוח את תושביה היהודים. על יהודי העיירה נגזרו הגבלות תנועה, הם חויבו לשאת טלאי צהוב ומידי פעם נחטפו יהודים לעבודות פרך בכפייה, בהן חלקם מתו. בסתיו תש”א (1941) גורשו יהודי סוקולקה לגטו מגודר שהוקם בה, שם הם גרו בצפיפות איומה ומעת לעת נערכו ביהודי הגטו הוצאות להורג. במרץ 1942 נעצר ונרצח רב הקהילה, יצחק הלוי שוסטר. הי”ד.
בכ”ה בחשון תש”ג (05.11.1942) ערכו הגרמנים אקציה בגטו וגרשו את רוב תושביו למחנה המעבר הקשה קלבסין שליד הורדנה, ומשם הם שולחו כעבור כחודש וחצי למחנה ההשמדה טרבלינקה.
מספר הצפיות במאמר: 1
