שאלתי ובקשתי כי אותם החסדים 'אשר אתה עתיד לעשות עמי', יהיו יחד 'עם כל בני ביתי' / הרב יעקב הכהן פרידמן הי"ד
ולהיות למזכרת לדורות למשמרת ארשום בזה מה ששמעתי מפי איש נאמן שהיה במחנה ההסגר יחד עם דודי הגה"צ רבי יעקב זצ"ל הרבה זמנים קשים ומרים תחת יד הרשעים הארורים, ואתו עד ראיה זכה וניצל ונמלט לחיים, ודודי נשרף על קידוש השם. וסיפר לי האיש שראה התנהגותו בתורה ובעבודת השם תחת יד הרשעים הארורים בתנאים האיומים כשכל תנועה היתד כרוכה במסירות נפש, כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, וחיי כל האסירים היו תלואים להם מנגד, ובכל זאת התהלך דודי רבי יעקב תמימות ועבד את בוראו עבודה תמה עד שהגיע הרגע בו נקרא אל השמים ונבחר לקרבן כליל על מזבח ה', ועלתה נשמתו בסערה השמימה, גווילין נשרפות ואותיות פורחות. והפליג אותו העד ראיה את התנהגותו בזמנים הקשים, כאשר מרבית האנשים התייאשו מחייהם ולא קמה בהם רוח מחמת יאושם ומרירות נפשם, שם היה ניכר ובולט האיש אשר על כל גל וגל נענע בראשו ואמר חס ושלום לית אנא מוביד סברי מן בריי, והמשיך להגות בתורה ולעסוק בעבודת התפלה.
והאיש הנ"ל סיפר לי על שיחה אחת נאה שאמר דודי הגאון הצדיק זי"ע באחד השבתות במחנה ההסגר בשעת אמירת 'ריבון כל העולמים' קודם הקידוש, באמרו 'מודה אני לפניך ד' אלקי ואלקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי, ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי' וכו', באמרו תיבות אלו בהתלהבות ודביקות ושמחה, פתח דודי ופירש כך: 'מודה אני לפניך ד' וכו' על כל החסד אשר עשית עמדי', הנני נותן הודאה על חלקי ועל החסדים המרובים לאין שיעור שעשית עמדי כל הימים, בהיותי במחנה ההסגר מעונה ומדוכא תחת יד הרשעים ראיתי בעיני חסדים גדולים ועצומים, אמנם אני עומד ומתפלל 'ואשר אתה עתיד לעשות עמי', כלומר כל החסדים שאתה עומד לעשות עמי, שאלתי ובקשתי כי אותם החסדים העתידים לבוא יהיו 'עם כל בני ביתי' וכו', שאזכה לראות אותם החסדים לא בגפי, ולא לבדי, אלא כל בני ביתי יזכו יחד עמדי להשפעת החסדים העתידים.
הדברים הללו נאמרו אחרי שהרשעים הארורים הבדילו בין איש לאשתו ובין הורים לבניהם, בבואם למחנה ההסגר באכזריות נוראה שלא תתואר, וקרעו יונקי שדים מחיק אמותם, ובאותם ימי האימים כאשר היו הגברים במחנה נפרד לבדם, לא ידעו מה עלה בגורל בני משפחותיהם, ולכך היה דודי הקדוש רבי יעקב הי"ד מתפלל ומבקש רחמים 'שהחסד אשר אתה עתיד לעשות עמי יהיה יחד עם כל בני ביתי', שיזכה לראותם שנית אחרי פרידתם, ויחדיו יזכו להשפעת החסד מידו הרחבה של ריבון כל העולמים.
אמנם בשמי מרום נגזרה הגזירה, ודודי חמק עבר וזכה להיות בין שש מאות רבוא מקדשי השם אשר אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, יחד עם חלק מבני ביתו הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, ארץ אל תכסו דמם ואל יהיה מקום לזעקתם…
העתקתי דבריו הקדושים והמלהיבים להיות לזכרון לנו ולדורנו, כי בזכות הקדושים אבותינו ואבות אבותינו שנהרגו על קדושת השם בכל מיני מיתות משונות ואכזריות, בזכותם אנו חיים ומתקיימים, ובזכותם אנו מצפים ומקווים להגאל בקרוב, ותהיה זאת נחמתינו בענינינו, דו"ק ותשכח.
ואמרו חז"ל תפלה עושה מחצה. ואם כי לדאבון הלב לא זכה דודינו הקדוש רבי יעקב שתתמלא בקשתו בשלימות בחיים חיותו, שיתקיים 'החסד אשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי', כי נגזרה הגזירה. אמנם זכה דודי ונשארו מצאצאיו יבלחט"א בן ובת ה"ה הרה"ח מוה"ר אברהם הכהן פרידמאן ז"ל וה"ה מרת נייטשא תלאויט"א שהקימו משפחות מפוארות, ובוודאי תפלתו הזכה של דודינו עשתה רושם ובחמלת ה' עליהם הגדיל חסדו ונותרו לפליטה גדולה.
(הקדמה מאת הרב שמואל דוד פרידמן, אחיינו של הרב יעקב פרידמן הי"ד, שרגא בטהרה, עמו' לו-לח)
פעם הגיעו חסידים בליל הסדר לבית הרה"ק מסטראפקוב לחזות בנועם זיו עריכתו את הסדר, והמה ראו כן תמהו שרבינו יושב והוגה בלימוד גמרא ותוספות. כששאלוהו על כך, אמר רבינו: הנה אמרו לי בשם הרה"ק מבעלזא שלימוד גמרא ותוספות מקרב הגאולה, והנה הרב מבעלזא הוא צדיק הדור, ומתי יש זמן מתאים יותר לפעול לקירוב הגאולה כמו בליל הסדר. לכן נזדרזתי לסיים הסדר, כדי שאוכל ללמוד ולקרב הגאולה שלימה.
(הרב אברהם פרידמן בשם אביו הרב יעקב פרידמן הי"ד, הובא בספר דברי שלום, עמו' תרצ"ג)
פעם אחת היה הקדושת יום טוב זצ"ל בצאנז על ימים האחרונים של חג הפסח, ובליל שביעי של פסח טעה הרה"ק מצאנז זצ"ל בעת ספירת העומר ואמר 'היום מ"ט ימים לעומר', ואף אחד מהקהל לא העיז לתקנו, עד שהרה"ק מצאנז בעצמו נזכר ואמר הספירה הנכונה. כשחזר הקדושת יום טוב לאביו הרה"ק הייטב לב זצ"ל, שאל אותו אביו מה היה בצאנז, וסיפר לאביו שהרה"ק טעה בספירת העומר. אמר לו הייטב לב: 'לא טעה כלל', דהלא סופרים שבעה שבועות כנגד שבעה נקיים, שנהיה מוכנים לקבלת התורה וביום שביעי של פסח כבר עמד הרב מצאנז במדריגה של שבעה נקיים והיה מוכן כבר לקבלת התורה.
(הרב נפתלי לנדוי בשם חותנו, הרב יעקב פרידמן, הובא בספר שיח זקנים, ה, עמו' ר"ח)
ב"ה, כ"ב אלול תרצ"ו חוסט יצ"ו התולה ארץ על בלימה, הוא ייטב עמו הכתיבה והחתימה, לכ"ק אדמו"ר הרב הגאון המפורסם בקצוי ארץ פאר הדור פטיש החזק עמוד הימיני נזר הזמן בו' כקש"ת מ' יוסף צבי שליט"א האב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלם תובב"א, ולכל הנלוים אליו רב שלום וברכה וכל טוב סלה.
מכתב קדשו הגיעני במועדו בעת שלא הייתי בביתי, שהייתי שבועות אחדים באיזה מקוס רחצה לעסוק ברפואות בעזרת ה' יתברך, וה' יתברך ברחמיו המרובים ירחם על שארית עמו הקדוש וביחוד לשוכני ארץ הקדושה תוב"א, ובפרט להוגי דת האמת תורה הקדושה… וימלט אותן מכל שמץ דבר רע חס ושלום אפילו שימצא דשימצא, וכבוד הדרת גאונו נ"י שליט"א יוכל לעבוד ה' יתברך בלי שום מניעה חס ושלום כלל וכלל, וינצל משום בהלות ופחדים חס ושלום, ועל כלליות ישראל ירחם ה' יבתרך ויחיש וימהר ישועה ויקבץ נדחנו, ואך טוב וחיים ושלום ישמע באהלו תמיד בתוך כלל ישראל אמן.
והנני לשחר פני הדרת גאונו שליט"א, היות בני יחיה אברהם בן סימא יכנס אם ירצה ה' לבר מצוה ביום ה' תשרי הבא עלינו לטובה, נא לברך אותו, ויתפלל נא כבוד הדרת גאונו נ"י, שיכנס בקרבו היצר טוב, ויגרש ממנו ההפכו, ויקבל עליו עול תורה ומצות, ויתמיד ויצליח בלימוד תורה הקדושה, ולרוות ממנו נחת של תורה ויראה, וימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, ויהי לרצן לפני אדון כל, ויתמיד בריאותו, כי הוא מזג חלוש, ויכנס בקרבו רוח טהרה ויעמוד למשמרת. וכן נא להתפלל בעדנו, כי עדיין המצב בעירנו מבהלת הוא אלי בכל ענינים, והדוחק שורר, כמאמר חז"ל כמה קשה כח המחלוקת שמזיק אפילו ליונקי שדים שאין להם שום יד במחלוקת. ה' יתברך ירום קרננו למעלה, ואזכה להגות בתורה הקדושה מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת דקדושה.
ומאוד נצטערתי על אודות הדפסת ספר של כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי עטרת ראשי הרב הגאון התסיד זצללה"ה מחמת בלבול הדעת בעוונותינו הרבים כל אותן השנים אשר לא שלוותי ולא נחתי, ואדרבה להיפך להיפך, המה עכבונו אשר מאוד לבי הומה על זה, וככר נתעוררתי על זה מכבוד קדושת הדרת גאונו שליט"א. ה' יתברך יעזור ויניח לי, אקווה אם ירצה השם במקודם האפשר להדפיס, לעשות נחת רוח לנשמתו הטהורה, וימליץ טוב בעדנו ובעד שארית הפליטה, שירחם ה' יתברך על שארית עמו ישראל וינטרם משמץ דבר רע חס ושלום, ובקרוב נזכה לשמוע קול מבשר ישועה מראש הרים, ומכנפות הארץ יתקבצו נפזרים, וה' יתברך ישמע תפלתנו בימים הבאים לטובה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים גמורים לחיים טובים ארוכים ולשלום, וירווה נחת וחדוה מבנו יקירו הנצמד בלבבי שיחיה. ובזה הנני המשתחווה מרחוק מול הדרת גאון ישראל מצפה לברכתו הטהורה.
הק' יעקב הכהן בן ניטשה
לבריאות הגוף ולסייעתא דשמיא בכל ענינים ולהנצל מפחי נפש ועוגמת נפש חס ושלום ולא יוכל שום בן אדם להרע לו חס ושלום, ולהרחבת הדעת דקדושה
זוגתי סימא בת מאליא לבריאות הגוף ולרפואת הנפש על כל איבריה. בתי מאליא לבריאות הגוף. בני אברהם לבריאות הגוף ולהתמדה והצלחה בתורה הקדושה ויראת שמים. בתי ניטשה לבריאות הגוף, בני צבי לבריאות הגוף. ולכולם כתיבה וחתימה טובה ולגדלם בחיי נחת לכל טוב סלה, אמן כן יהי רצון.
נא להזכיר לטובה גם את כבוד קדושת חותני הרב הגאון הצדיק שליט"א מטערניווא, לטובה וחיי נחת וכל טוב עם כל הנלווים אליו לטובה, אמן כן יהי רצון.
פרישת שלום וברכת כל טוב לבנו יקירו האהוב והנחמד ונצמד בלבבי הבחור המופלג בתורה ויראה המהולל המשובח והמפואר כבוד ישראל משה שיחיה.
עכשיו נזכרתי מה ששמעתי מפה קדוש מדבר כבוד קדושת הדרת גאונו שיהיה ביום א' סליחות בעת הדרשה שנת תרפ"ט, שפירש מאמר הכתוב 'יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך', היינו שהלא אין אנו מבקשים לנקום מגויים בפועל, רק אנו מבקשים שיתקדש שמו הגדול בפי כל הבריות אומות העולם, וזה יהיה נקמתנו מהם. וזהו שכתוב 'יוודע שמו יתברך לעינינו, שיתקדש שמו בגויים, וזה יהיה נקמת דם עבדיך השפוך'. כן אני אומר לעת כזאת אשר בעוונותינו הרבים ולדאבון ליבנו נשפכו דם בני ישראל רחמנא ליצלן רחמנא ליצלן. יאמר נא ה' יתברך די לצרותנו, וירום קרן ישראל וקרן התורה הקדושה, במהרה בימינו אמן, ויתקדש שם שמים ונזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.
הנ"ל.
(שרגא בטהרה, תשע"ה, עמו' תמח)
הרב הגאון ר' יעקב הכהן פרידמן הי"ד, היה דומ"ץ חוסט (צ'כיה), ומרבני מרמרוש.
אביו, הרב שמואל דוד הכהן (ב"ר צבי הרש) כ"ץ פרידמן, היה תלמיד ה'ייטב לב' מסיגט ומחשובי החסידים והמקורבים של הרה"ק רבי יחזקאל משינואווא, חידושיו הובאו בספרים 'שרגא בטהרה' ו'שדה ברכה', והוא כיהן כדיין בברגסאז, בווערעצקי ובמשך יותר מארבעים שנה כיהן כדיין בחוסט. היה חבר בבית הדין של 'הרב משה צבי ראטה מחבר 'בית היוצר', הרב משה גרינוולד מחבר 'ערוגת הבושם' ומהרי"ץ דושינסקי. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ג, מילא בנו, הרב יעקב, את מקומו כדומ"ץ חוסט.
הרב יעקב הכהן פרידמן נשא לאשה את מרת סימא בת הרב הצדיק הגאון שלמה אליעזר וויזל הי"ד אב"ד טרנובו. עוד לפני מלחמת העולם השנייה נפטר בנם הילד חיים ברוך. בשנת תש"א ברח אליו חותנו, שנמלט מרדיפת הנאצים, והמשיך לסאטמר, שם נכלא בגטו ונפטר שם בשביעי של פסח תש"ד.
הרב יעקב נהרג עקה"ש באושוויץ בשנת תש"ד. על פי דפי עד שכתבו קרובותיו הוא נולד בשנת 1882 או 1895, ולפי דף עד שמילא נינו הוא נולד בשנת 1898 ונספה בשמחת תורה תש"ה (1944). על פי הרב שמואל דוד הכהן פרידמן, אחיינו, הרב יעקב נספה באושוויץ בכ"ז תשרי תש"ה, ויתכן שלזה הסכים גם בנו של הרב יעקב, הרב אברהם.
נספו גם הרבנית, וגם ילדיהם: מליא (ערב שבועות תש"ד), צבי (היארצייט נקבע לשביעי של פסח תש"ה), הילד שמואל דוד (ערב שבועות תש"ד) והילדה הענדי רחל (ערב שבועות תש"ד) הי"ד.
שרדו, בנם הרב הנגיד ר' אברהם הכהן פרידמן רעייתו צפורה, ובתם מרת נייטשא אשת הרה"ג ר' נפתלי לאנדא אב"ד חוסט, ומשפחותיהם.
בספר 'שרגא בטהרה' (תשנ"ה) מעמו' קסז ו'שרגא בטהרה' (תשע"ה) מעמו' תל"א, הובאו שרידי כתביו של הרב יעקב הכהן פרידמן בעניינים הבאים: האם מותר להדליק נר ביום טוב שחקוקים עליו אותיות (נדפס בשו"ת חסד יהושע א, סי' כה), דין משאיל חלוק לילך בו לבית האבל (נדפס בשו"ת חסד יהושע, אף סי' מא), תקנות במקולין, היתר מאה רבנים לאחר שאשה עזבה את בעלה (נכתב בשנת תש"ב ונדפס בשו"ת 'טללי אורות' הנספח לשו"ת מהר"ף שוסבורג, גראסווארדיין תש"ד, עמו' קז), בהיתר עגונה, מכתב מאת הרב יעקב פרידמן אל הרב זוננפלד והרב דושינסקי שיתפללו לרפואת אביו. מכתבים אל הרב דושינסקי ודין נטיעת ענפים ופירות ארץ ישראל בשנת שמיטה.
האדמו"ר ממונקאטש בעל 'מנחת אלעזר' השיב לו תשובה בעניין שימוש בבנזין שמעורב בו ספירט חמץ, ותשובה זו הודפסה בכתב העת 'הכוכב' ובספר 'כוכבי יצחק', ב, סי' כד. מכתב הרב יוסף צבי דושינסקי לרב יעקב פרידמן הי"ד, משנת תרצ"ד, הובא בתחילת הספר 'שרגא בטהרה'.