'כי לעולם חסדו' – הנסים שנעשו על ידי משה רבינו, פתחו שערי ישועה לעולם ועד / הרב שמעון אהרן שרייבר סופר הי"ד
'הודו לד' כי טוב לי לעולם חסדו'. הזכרו במזמור זה כ"ו עניינים מנפלאות הבורא, ועל כלם סיים 'כי לעולם חסדו'. ויש לפרש על פי מה שפירש המהרש"א בחידושי אגדות חולין ז' ע"א, בעובדא דר' פינחס בן יאיר בנהר גינאי, דאמר ליה: חלוק לי מימך, דבשעת קריעת ים סוף ירד הכח של קריעת המים גם לנהר גינאי לעולם. והיינו דאמרינן במדרש, דבשעת קריעת ים סוף נתבקעו כל הנהרות שבעולם, דהיינו כל הנהרות שעתידים להתבקע ולהקרע פעם בעולם, כגון מי ירדן ליהושע ונהר גינאי לר' פינחס בן יאיר, באותה שעה של קריעת ים סוף נפתח הצינור של נס זה למענם גם כן.
וזהו שאמר כאן 'לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו'. אין החסד זה נס לשעתו בלבד, אלא 'לעולם חסדו', לדור ודור נס זה שמור לפתוח שער של בקיעת מים לצדיק שיצטרך לכך. וכן יש לפרש כל בבא ד'לעולם חסדו', כגון 'למכה מלכים גדולים… לסיחון מלך האמרי, כי לעולם חסדו', על ידי נס זה שנעשה על ידי משה רבינו, 'לעולם חסדו', נפתח השער של ניצחון מלחמה לעולם ועד, כגון בשלושים ואחד מלכים גבי יהושע, ולמלחמות דוד וכדומה.
('שם משמעון', בתוך 'הגדה של פסח נאות דשא', הוצאת הישיבה מנייטרא, תש"י)
הרב שמעון אהרן סופר הי"ד, היה בנם של הרב משה סופר מווינה ורעייתו חיה בת הרב אהרן יוחנן. הרב משה סופר היה בנו של הרב יואל סופר מוורשה, בנו של הגה"ק רבי שמעון סופר מקרקא, בנו של מרן ה'חתם סופר'.
בשבת בר המצוה שלו התארח בביתו האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר, ה'אמרי אמת'. לקראת חתונתו, שלח ה'אמרי אמת' לאביו אגרת ברכה.
הרב שמעון אהרן התחתן עם מרת מערעל (מעטה), בתו של ר' שמחה הכהן מנירנברג שבגרמניה (בן הרב בנימין זאב וואלף הכהן קאהן, אב"ד באדען), ונולדו להם שמונה ילדים: שמחה יואל, חוה שרה, עקיבא בנימין, אברהם שמואל, אסתר פראדל, רבקה ושני ילדים נוספים.
הרב שמעון אהרן היה תלמידו של הרב עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג ומחבר הספר 'דעת סופר', ותלמיד מהרי"ץ דושינסקי. הרב שמעון אהרן כיהן כראש ישיבה בטירנוי (בנשיאות הרב שמואל דוד הלוי אונגר הי"ד אב"ד נייטרא), ואחר כך אב"ד ור"מ נאוואנעסטא ('עיר חדש' שבסלובקיה) ובוואגאויהעלי, וסייע לרבי יוסף נפתלי סופר בהדפסת ספר דרשות ה'חתם סופר'.
כשילדיו היו חולים וזקוקים לרחמי שמים, כתב הרב מכתב לרבו מהרי"ץ דושינסקי, וביקש ממנו להעתיר עבורם בתפילה בירושלים. המכתב מופיע באתר בית המכירות קשר. במכתב נוסף שם, כותב הרב שמעון אהרן דברי תורה ומתייעץ עם רבו האם לקבל על עצמו את תפקיד הר"מ בישיבת טירנוי. במכתב נוסף, המופיע שם, מבקש הרב שמעון אהרן מרבו, לקראת התחלת תפקידו כרבה של נאוואנעסטא, שיתפלל להצלחתו בפסיקת הלכה, בזיכוי הרבים, בחינוך ילדיו ובריבוי כבוד שמים. במכתב נוסף לרבו, המופיע באתר בית המכירות צפונות, כתב הרב לרבו על קונטרסים שהוא שולח לו ומבקש ממנו להעתיר תפילה לרפואת אביו.
דרשה בכתב ידו לכבוד חתונת אחד מתלמידי ישיבתו, הוצע למכירה בבית המכירות קודש ובבית המכירות נצח.
בחודש אלול תרע"ו נידון הרב בבית דין צבאי בווינה לשבועיים מאסר, כפי שמסר בסוף מכתב חידושי תורה שכתב לרבו מהרי"ץ דושינסקי, המופיע באתר בית המכירות קשר.
בשנת תרפ"ח כתב למהרי"ץ דושינסקי, מכתב בדין יין פוטר כל מיני משקין (ראה: דבר ההתאחדות, יז, 46-48, ואור תורה, קיח, רסט-רעא).
בשנת תרצ"ט התעוררה שאלה לגבי כשרות שמן שיוצר במפעל בעיר נאוומסטה, והיה חשש שמעורב בו מעט שמן משומן דגים לא כשרים, שהיו במכונות, לפני שעברו ניקוי יסודי. השאלה נשלחה מאת הרב שמעון אהרן סופר והרב מיכאל דוב וייסמנדל, לבית הדין של העיר פרשבורג, בו כיהנו האב"ד הרב עקיבא סופר והדיינים הרב ישעיה קאליש הי"ד והרב דוד וועסלי. השאלה הובאה לידיעתו של הרב ישכר שלמה טייכטל הי"ד, והוא נסע לנאמווסטה לברר את פרטי האירוע, וכתב תשובה ארוכה ומנומקת לרב עקיבא סופר, להיתר השמן, אך הוסיף שאם אפשר למנות משגיח במפעל, מחויבים לעשות כך (שו"ת משנה שכיר, א, סי' ו). הרב טייכטל כתב גם לרב שמעון אהרן סופר בעניין זה, וביסס את פסק ההלכה להכשיר את השמן מהמפעל בנאוומסטה (שם, סי' ז-ח, ושם, חלק ב, סי' קג).
בשו"ת 'מקדשי השם' סי' ס מובא מכתב ששלח הרב שמעון אהרן סופר הי"ד לרב שמואל דוד אונגר הי"ד אב"ד נייטרא, בענייני הלכות נדה ותשובה, ושם בסי' סא הובאה התשובה ששלח לו אב"ד נייטרא. לקראת סוף ספר הגדה של פסח 'נאות דשא', הובא חידוש קצר משמו של הרב שמעון אהרן.
בפסח תש"ב, גורש למחנה שסביבות לובלין. הרב הגאון שמואל דוד הלוי אונגר הי"ד, אב"ד קהילת נייטרא, והרב מיכאל דוב וייסמנדל ניסו ללא הצלחה לעזור בהצלתו. הרב שמעון אהרן הצליח להבריח מהמחנה מכתב בדואר המחתרתי, ובו כתב על דאגתו על כך שלבנו יש בר מצווה אך אין לו זוג תפילין והוא מבקש שיסייעו לו להשיג תפילין. הרב נהרג על קידוש ה', יחד עם רעייתו וילדיהם, במחנה ההשמדה סוביבור או לייברטוב, בכ"ה בתשרי תש"ג, הי"ד.