ביאור מדרש פליאה על הפסוק 'בדם בריתך שלחתי אסריך' / יוסף ברוך הלוי הורוויץ שטרנפלד הי"ד
יע"א ב"ה חענטשין יע"א
במדרש פליאה 'ויאמר אלקים יהי אור', שאל חד מרבנן לההוא סבא, אסברה יה לי מה אמר קרא, 'ויאמר וכו' ויהי אור', אמר ליה מאי קשיא לך בגוי', אמר ליה אי הכי שפיר אמר פרעה לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ד", ומאי אהדר ליה משה. ואי תימא דאהדר ליה שפיר דהא כתיב 'ויעש כן אהרן' וכו', הא עובדין אילין לבתר הכי הוי. אמר ליה כתיב הכא 'וירא אלקים את האור כי טוב', וכתיב התם 'ותרא אותו כי טוב', אתיא 'טוב' 'טוב'. הדא הוא דכתיב 'בדם בריתך שלחתי אסיריך' וגו'. עד כאן לשון הפליאה.
ונראה לי בעזרתו יתברך שמו, דהנה הקושיא מפורסמת, דמפני מה אצל כל מעשי בראשית, כתיב 'ויהי כן', כגון 'יהי רקיע… ויהי כן', 'יקוו המים… ויהי כן', וכן כולם, ואצל האור כתיב 'יהי אור ויהי אור', ולא כתיב 'ויהי כן'. וכן הקשו רבותינו בעלי התוספות על התורה. וזה כוונת המדרש שאל חד וכו' אסברה לי מאי אמר קרא 'ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור', פירוש למה שינה הכתוב סדרי בראשית, דבכולם כתיב 'ויהי כן', וכאן 'ויהי אור'. אמר לי מאי קשיא לך בגוי', רצה לומר מאי נפקא מינא באיזה לשון כתיב, דהא לא האריך בלשון באומרו 'ויהי אור' יותר ממה שהיה אומר 'ויהי כן'. וכן תירצו באמת התוספות הנ"ל, עיין שם. אמר ליה אי הכי שפיר אמר פרעה 'לא כן לכו נא' וכו', פירוש דהנה בכל מקום שכתיב 'כן', משמע בלי שום שינה ובלי גרעון כלל, וכן כתב רש"י הרבה פעמים על 'כן עשו' להגיד שבח העושין וכו', ופרשת בא בפוסק 'וילכו ויעשו' וכו'. וכן הקשה האלשי"ך הקדוש בבראשית, בפסוק 'תדשא הארץ' וכו' 'עץ פרי עושה פרי' וכו' 'ויהי כן'. והקשה ז"ל אומרו 'ויהי כן' ולא 'כן היה', דהציווי היה 'עץ עושה פרי' כמו שאמרו חז"ל, ותירץ שם עם מה שאמרו חז"ל, שהאילנות והדשאים עמדו על פתח הקרקע עד יום שישי, שבא האדם והתפלל עלין וצמחו, ועם זה יבוא על נכון 'ויאמר אלקים תדשא' וכו' 'עץ עושה פרי ויהי כן', היינו קודם שיצאו מהקרקע היה באמת טעם עצו ופריו שווים, ואחר כך כתוב 'ותוצא האר עץ עושה פרי', שלא עשתה כן. עד כאן לשון האלשי"ך.
בקיצור העולה מכל זה, ד'כן' משמע בלי שינה וגרעין, וזה ששאל אם כן שפיר אמר פרעה 'לא כן לכו' וכו', דכוונת פרעה להראות שאין צריך לעשות ממש כציווי הקב"ה על ידי נביאו משה רבינו עליו השלום שאמר 'בנערינו ובזקנינו' וכו', ויש די שהגברים לבד ילכו, אף שהציווי היה שכולם ילכו, שהרי גם בהאור של מעשה בראשית לא היה כציווי, דלא כתיב 'ויהי כן' אלא 'ויהי אור', דמשמע שהיה אור אבל לא בשלימותו, מדשינה הכתוב. וזהו שאמר ומאי אהדר ליה משה. ואי תימא דאהדר ליה שפיר וכו' 'ויעש כן אהרן' וכו', שלא שינה, הא עובדין אילין לבתר הכי הוי. והפירוש פשוט דהא דמעשי אהרן שלא שינה היה אחר יציאת מצרים, ואיך היה יכול להביא אז ראיה שאין לשנות. ותירץ לו הסבא כתיב הכא 'וירא אלקים את האור כי טוב', וכתיב התם 'ותרא אותו כי טוב', אתיא 'טוב' 'טוב'. פירושו דהנה אמרו חז"ל 'ותרא אותו כי טוב' מלמד שנולד מהול, ודרשו זה משום דוודאי בדבר שצריך עדיין תיקון והשלמה, אין שייך בו לומר שהוא טוב, וכן גמרינן נמי להכא דכתיב 'וירא אלקים' וכו' 'כי טוב', שהאור נברא בשלימות ובלי שום שינה, אם כן לא היה לפרע' לטעון טענת 'לא כן' מן 'יהי אור ויהי אור' כנ"ל. וזה שמסיים המדרש הדא הוא דכתיב 'בדם בריתך שלחתי אסריך' וכו', רצה לומר מדדרשינן מ'כי טוב' שנולד מהול, אם כן ידעינן שהאור נעשה ונברא ממש כציוו הקב"ה, ולא היה יכול פרעה לומר ראיה מן האור לדבריו והוכרח לשלוח ולאמר לאסריך צאו. והכל נכון בעזרת ה' יתברך.
יוסף ברוך הלוי הורוויץ חופ"ק חנעטשין
(הכרם א, כסלו תרצ"א, סי' ג)
הרב יוסף ברוך הלוי הורביץ (הורוויץ) שטרנפלד הי"ד, היה בנו של האדמו"ר מחנצ'ין (חענטשין) באלקוש רבי יהושע העשיל הורוויץ שטרנפלד הי"ד (חתן רבי פנחס מקינצק), בנו של האדמו"ר מחנטשין רבי חיים שמואל הלוי הורוויץ (חתן הרב הגאון ר' יהושע העשיל פרנקל תאומים אב"ד קומרנא, בנו של ה'ברוך טעם'), בן רבי אליעזר הורוויץ (חתנו של רבי יוסף ברוך מנוישטדט 'היהודי הטוב', בנו של רבי קלונימוס קלמיש מקראקא ה'מאור ושמש'), בנו של רבי צבי, בנו של החוזה מלובלין.
הרב יוסף ברוך נשא לאשה את מרת דבורה, בתו של הרב ירחמיאל מרדכי ויינברג אב"ד לוסק, קרילוב וטומאשוב. בנם, הרב פנחס ישעיה התחתן עם מרת שיינדל לאציא, בתו של רבי אריה ליביש שפירא מלובלין.
לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ח, מילא הרב יוסף ברוך את מקומו כאב"ד חנצ'ין.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נהרג הרב יוסף ברוך, מחמת הסכנה לא היה מי שיוציא אותו לקבורה. אשתו לקחה עגלה, והנהיגה אותה בעצמה לבית העלמין, שם חפרה במו ידיה קבר לבעלה והביאה אותו לקבר ישראל.
בנו, הרב פנחס ישעיה הי"ד, עבר לחנצ'ין למלא את מקום אביו כאב"ד שם.
המשפחה כולה נספתה בשואה. הי"ד.
תמונתו, המובאת כאן למעלה, הובאה בספר 'בלבת אש: תולדות בית אוז'רוב-חנצ'ין' (תל אביב, תשמ"ה), א, עמו' רפז.