דברי תורה ומעשי חסידים שהובאו בשם הרב יחזקאל שרגא ויינברגר הי"ד
הרב הקדוש מקאלוב זי"ע היה מחותנו של הרב הקדוש ה'עטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע, וגם היה לו בן להרב הקדוש מקאלוב שרחמנא ליצלן נטה מדרך ה' לדאבון כל רואיו. ופעם כשראו בני העיר שמתדרדר והולך, החליטו ביניהם שבלית ברירה יכנסו להרב הקדוש ולהודיעו שבנו רחמנא ליצלן אינו מתנהג כראוי ויספרו לו את כל הדברים האלה. והנה כשהגיעו מאחורי דלת חדרו של הרב הקדוש ועמדו בחיל ורעדה והרהרו איך להגיד לו ממעשי בנו, ובתוך כך שמעו איך שהרב הקדוש שופך צקון לחשו וטוען אל ה' יתברך ואומר 'ריבונו של עולם, הבט וראה, יש לי בן שממרה רצוני וסטה מדרך הישר והרבה עוגמת נפש נגרם לי מזה, ואף על פי כן איני מרחק אותו, על כן גם אם בניך אינם מתנהגים כשורה, כבוש כעסך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים'. והבינו תיכף שיודע צדיק ממעשיו של בנו, ובזה שהוא מרחם עליו הוא ממליץ טוב על כלל ישראל, וזה הוא לו כפתחון פה בינו לבית קונו.
(נפלאים מעשיך, עמו' תלא)
'השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו' (תהלים קמז,טו). יש לרמז בהאי קרא, 'השולח אמרתו', מי שמשלח ופושט הימנו את אמרתו, היינו גופו החומרי, הנרמז בלשון 'אימרא', אז 'במהרה ירוץ דברו', פירוש שיכול להתפלל במהירות מבלי שום מניעות ועיכובים, ועולה למעלה לרצון לפני אדון כל
(שם, עמו' תלה)
פעם אחת שלח הרב הקדוש רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע ב' תלמידים שיסעו אצל תלמידו הרב הקדוש זי"ע לעיר קאלוב לחזות בנועם עבודתו בקודש בליל הסדר. ואכן נסעו וישבו אצל הרב הקדוש בליל התקדש חג. וכשחזרו לרבם הקדוש דרש וחקר אצלם מה שראו אצל הרב הקדוש. ענו ואמרו שבאמצע עריכת הסדר נכנסו שני אורחים, והרב הקדוש קם מכסאו והתחיל לרקוד עמהם שעה ארוכה, ואחר כך הלכו כלעומת שבאו. וראו על הרב הקדוש מניקלעשבורג שנתרגש מאוד לשמוע הדברים מפיהם.
(שם, עמו' תלז)
הרב הקדוש מגארליץ זי"ע היה מוכיח ומגנה את אלו שמבלים את כל יום השבת בשינה במקום שיעסקו בתורה ובעבודת ה' יתברך. ופעם אחת אמר בדרך צחות, הנה בעל הבית הכפרי מתפלל קבלת שבת מוקדם, אוכל מוקדם ונשכב לישון מוקדם. קם מוקדם, מתפלל מהר ואוכל מהר. שוב נשכב לישון. בסעודה שלישית הוא ממהר באכילתו ונשכב שוב לישון. סיים הרב הקדוש, זה פלא אצלי כי העולם אומר ששינה אחת מביאה שינה נוספת, ואם כן איך הכפרי הזה אינו נופל מעייפות ביום ראשון.
(שם, ח"א, עמו' קסד)
הרב הקדוש מגארליץ זי"ע שחק ממחברי ספרים שאינם מכוונים לשמה.
(שם, ח"א, עמו' קסד)
פעם ערך הרב הקדוש משינאווא זי"ע סעודתו עם המסובין על שולחנו, וחילקו כרוב, והבחין באיש אחד מן המסובין שמושך ידיו ואינו רוצה לאכול מחמת חומרא (היות שהוא מן הדברים הצריכים בדיקה כדאיתא ביורה דעה), אז קם הרב הקדוש מכסאו ונגש לאותו יהודי ואחזו בערפו ואמר שאינו רוצה להסב עם מי שמחמיר יותר ממנו, ושלחו מן השלחן.
(שם, ח"א)
הרב הקדוש רבי ר' מרדכיל'ע מנדבורנה זי"ע היה מרבה באמירת תהלים בימי הפורים ושמחת תורה, ומרגלא בפומיה לומר שבימים אלו אפשר לפעול יותר מבשאר הימים, היות שאין לאנשים הרבה פנאי לומר תהלים באלו הימים.
(שם, ח"א)
פעם אחת שלח רב אחד שכיהן כאב"ד בעיר גדולה שאלה בכתב להגאון המהרש"ם מברעזאן זצ"ל האם מותר ליתן סמי רפואה לאשה בעת לדתה כדי להקל מעליה החבלי לידה, כי לכאורה על לקיחת הסמים אינו מתקיים קללת הפסוק לחוה (בראשית ג,טז) 'בעצב תלדי בנים'. השיב לו הגאון הנזכר אינני מבין כלל את שאלתכם, דאם אתם חוששים לזה, אם כן מה שאתם יושבים בתור רב דמתא בעיר גדולה ומקבלים קצבה מבני הקהילה מדי חודש בחודשו ויש לכם פרנסה בנקל, הרי על ידי זה אינו מתקיים סיפא דקרא 'בזיעת אפיך תאכל לחם'. ודברי פי חכם חן.
(שם, ח"ב, עמו' שלח)
אביו, הגאון הצדיק מבאגאד זצ"ל פירש מה שאנו אומרים בתפילת ראש השנה בפיוט 'לאל עורך דין וכו' ליודע מחשבות ביום דין לכובש כעסו בדין', שכיון שהקב"ה יודע מחשבות אדם ותחבולותיו, על כן מי כמוהו יודע שאדם להבל דמה, וזהו מליצה ישרה לאדם ביום הדין, ועל כן הוא כובש כעסו ביום דין. ודברי פי חכם חן.
(שם, ח"ב, עמו' תצה)
הרב יחזקאל שרגא ויינברגר הי"ד, נולד בשנת 1902 לאביו, הרב שלמה יהודה ליב ויינברגר אב"ד נ'יר-בוגאט (באגאד) ולמרת טויבא לבית טערקלטויב. הוא התחתן עם מרת חיה דרעזיל בת רבי יהושע העשל לנדא הי"ד אב"ד וויטקא ור"מ ואדמו"ר בנירדהאז.
משנת תרפ"ה (1925) כיהן כרב הקהילה בכפר פאי (או-פאי / פאיע, שבחלק ההונגרי של מחוז סאטמר). הוא כיהן שם כראש ישיבה, ולימד בה לפני הצהרים לימודי גפ"ת, ואחר הצהרים לימד שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. במהלך כל השיעור היה מלמד בעמידה ובהתלהבות. פעמים בשבוע העביר שיעור חומש ורש"י, בהם שילב לימודי מוסר על פי ה'מאור ושמש'. במוצאי שבת היה מלמד את תלמידיו הגדולים מתוך ספר 'תנא דבי אליהו'.
הישיבה התנהלה באווירה חסידית והתייחדה ביחס הלבבי החם בין הרב ותלמידיו, כאשר הרב עודד, באהבה ובסבלנות, כל אחד מתלמידיו לטפח את כישרונותיו, והתעניין במצבם הכלכלי ובשלום הוריהם. הלימוד התקיים בבית המדרש ברציפות במשך כל שעות היממה.
בשבתות ערך 'טיש' עם כל בחורי הישיבה. במהלך הסעודה, לאחר דברי תורה מנציגי התלמידים, היה ראש הישיבה נואם, ובתום הסעודה, כאשר הוגשו פירות, השמיע הרב שוב דברי תורה ובהם דברי חסידות, בפרט מאדמו"רי צאנז. את סעודת מלווה מלכה ערך בהשתתפות גדולי תלמידיו, עד אור הבוקר, ובמהלכה סיפור ספורי חסידים מרתקים.
הרב יחזקאל שרגא נסע לעתים קרובות לחצרות האדמו"רים בבעלז, בסאטמר ובקאליב.
בתחילת מלחמת העולם השנייה נסגרו רוב הישיבות בהונגריה, ומספר התלמידים בישיבת פאי עלה על מאתיים, ובהם גם בחורים שהשתמטו מגיוס או ערקו מ'שירות העבודה'. בשנת תש"ד כבשו הגרמנים את הונגריה, והרב יחזקאל שרגא, עם תלמידיו ועם שאר יהודי פאי גורשו לגטו שהוקם בעיר הסמוכה, מטהסאלקה. הצוררים עינו את הרב בגטו בעינויים קשים. בכ"ח באייר הוא גורש לאושוויץ, שם נהרג עקה"ש. הי"ד.
מכל משפחתו שרד רק בנו הרב משה דוב ויינברגר, ראש ישיבת פאיא בניו-יורק.
שמועות רבות משמו הובאו בספרו של תלמידו, הרב פרץ הלוי לעפקאוויטש, 'נפלאים מעשיך'.
גלויה חתומה שכתב הרב יחזקאל שרגא ויינברגר הי"ד לרב משה בלוי, לימים רבה של פרדס כ"ץ, הוצגה באתר בית המכירות 'תאג' ארט'. חתימת הרב, נלקחה מאתר זה, ומוצגת כאן באדיבותם.