על האסורים במחנה אושוויץ להתרכז ולהקדיש את כל המאמץ לקיים מצוה אחת בלבד, והיא לשרוד! / הרב יעקב דוב ויינברגר הי"ד
הרב יעקב דוב ויינברגר הי"ד, נולד בשנת תר"ן לאביו הרב שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן והגליל, בנו של הגאון בעל המהריא"ץ. מצעירותו נודע הרב יעקב דוב בפיקחותו ובכישרונותיו הברוכים, ולמד בישיבת הרה"ג הרב מרדכי וינקלר ה'לבושי מרדכי' במאד.
הרב יעקב דוב התחתן עם מרת אסתר הי"ד, בת הרב משה יוחנן שינפלד, אב"ד מיהאיפאלווא משנת תרנ"א ומחבר הספר 'נחלי מים' על סוגיות הש"ס, מתלמידי הכתב סופר. הרב משה יוחנן נפטר בכ' בסיון תרע"ג, עוד לפני חתונת בתו.
לאחר נישואיו, ובשל פטירת חותנו, עסק הרב יעקב דוב לפרנסתו במסחר סיטונאי של משקאות חריפים. הוא נשא ונתן באמונה, הצליח במסחרו, וסייע לפליטים יהודים רבים מפולין וגליציה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נבחר הרב להנהלת הלשכה האורטודוקסית בטרנסילבניה, ופעל שם רבות בצורכי הציבור, לצד נשיא הלשכה, הגאון הרב שלמה זלמן אולמן, רבה של ביסטריץ. בנוסף לעסקנות הציבורית, סייע הרב יעקב דוב לרבים בעצה והדרכה, ובעזרה כלכלית, במאור פנים, בלב חם ובחכמה עמוקה. אמרו עליו שמעולם לא בא לידי כעס.
לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ד (1933) מילא את מקומו אחיו, הרב מרדכי עזריאל הי"ד, כאב"ד ור"מ מרגרטין, אף שטרם הוסמך לרבנות וטרם נשא אשה. אחיו הרב יהושע פינחס הי"ד, היה כבר אב"ד סעפלאק, ומונה גם לרב מחוז מרגרטין.
בתחילת שנות הזעם, כנשאל הרב יעקב דוב על ידי גיסו, מדוע אינו עוזב את המדינה ונוסע לאמריקה באותם ימים קשים, ענה שאינו רוצה לעזוב בשל חינוך בנותיו 'שהרי איך תיראה שבת קודש שם?!'.
לאחר כיבוש טרנסילבניה בידי הגרמנים, בשנת ת"ש, יזם הרב יעקב דוב קרן גמילות חסדים במארגנטן, והצליח לגייס סכומים ניכרים לטובת הקרן מאגרון הג'וינט לסייע למשפחות רבות. בעקבות חוקים אנטישמיים שאסרו על יהודים לעסוק בתחומי מסחר שונים, נאלץ הרב לחפש גויים שישמשו כ'אנשי קש' שנרשמו כבעלי העסק, ואפשרו ליהודים להמשיך ולעסוק במסחרם.
בשנת תש"ב (1942) עצרו אנשי השלטון ההונגרי את הרב והעבירו אותו למחנות הריכוז קיש טארצ'א ובאנדי קינזשא. במאמצים רבים הצליחו לחלץ משם את הרב. יחד עם משפחתו ועם בני קהילתו גורש הרב לגטו גרוסווארדיין. ימים ספורים לפני חג השבועות תש"ד, הגיע הרב למחנה אושוויץ ונשלח לעבודה במחנה. בערב חג השבועות הועבר למחנה אחיינו הצעיר, ר' אהרן צבי וינברגר (אילון). האחיין העיד: "כשראיתיו נצמדתי אליו באמרי שכעת שאאמו"ר הי"ד הועבר לצד השני, אני לא זז ממנו. הוא חיבק אותי בבכי, ואמר 'יקירי אין זמן לבכות, כעת הזמן לפעול בהגיון. יש להתרכז ולהקדיש את כל המאמץ לקיים מצוה אחת בלבד, והיא לשרוד!. אין כל טעם להצמד להיות יחד בכל מחיר, אלא להיפך, יש לחלק את המחנה, ולהתפלל כפי שעשה יעקב אבינו ע"ה, שלכל הפחות חלק מאתנו ישאר לפליטה'. חיבק ונישק אותנו, וכך נפרדנו".
האחיין, אחיו מרדכי'לע הי"ד ובנו של הרב יעקב דוב הי"ד, אהרן צבי הי"ד, הועברו למחנה עבודה גינטר גרובע, בעוד שהרב יעקב דוב נשלח למחנה עבודה אחר. לפי עדויות שורדי המחנה, הרב נשלח להשמדה בסלקציה ונהרג עקה"ש בי"ז בתשרי תש"ה (1944).
רעייתו הרבנית אסתר הי"ד, נרצחה באושוויץ בג' בסיון תש"ד.
בתו, הרבנית רבקה טובא התחתנה עם הרב משה שפיץ, בנו של הרב מאיר שפיץ הי"ד.
חתנו, הרב משה שפיץ, ובנו של הרב יעקב דוב הי"ד, הרב משה יוחנן וינברגר, הסתתרו במשך חצי שנה בעליית גג של שכן גוי וניצלו מהשואה.
בתם של הרב משה והרבנית רבקה טובא, הילדה רויזא נעכא, נהרגה עקה"ש בג' בסיון תש"ד.
