ועינינו צופיות וכלות אל ה' שירחם במהרה כל כלל ישראל ויוציאנו מצרה לרוחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן / הרב שלמה ישראל קליין הי"ד

תמונת הרב שלמה ישראל קליין הי"ד

ב"ה א' משפטים תרצ"ט לפ"ק סעליש יע"א

ישאו הרים שלום וברכה לכבוד ידיד עליון וידיד כל יראי ה' הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול צדיק יסוד עולם עמוד הימיני פטיש החזק נר ישראל ותפארתן מופת הדור והדרו מרא דארעא דישראל וכו' כקש"ת מו"ה יוסף צבי דושינסקיא שליטא" אב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים תובב"א.

אחרי דרישת שלום תורתו הקדושה באהבה רבה ויראת הכבוד היות שבוודאי כבר בא לידו הגדולה מכתב אחי מו"ה שמואל שמעלקא קליין מבערגסאס אשר בו יבקש מכבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א לשלוח צעטיפיקאט עבור בנו הבחור ישראל נ"י שיוכל לנסוע ללמוד בישיבתו הרמה אשר מציון תצא תורה ויהיה לו כפלים לתשועה שיתעביד לאילן גדול אם ילמוד אצל רב הדומה למלאך ה' צ' וגם יפטור עצמו מצרת השעבוד לעבוד לצבא בפרט שם במדינתו בעת כזאת רחמנא ליצלן, על כן גם נפשי בשאלתי נא ימלא כבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א בקשת אחי נ"י למען כבוד אבותינו הקדושים, וחוץ מפדיון שבוים גם בלתי ספק יתענג כבוד הדרת גאונו מהבחור הנ"ל כי הוא חריף עצום ב"ה ומתמיד בלימודו ונפשו חשקה בתורה כי על כן שלח אותו אחי נ"י ללמוד אצל חתן גיסי המנוח הגאון אב"ד דקראקא זצ"ל ה"ה הרב הגאון מו"ה צבי אייזענשטאט נ"י אשר יסד שם לפני איזה שנים ישיבה ולומד רק עם בחורים מופלגים. ואין כונת הבחור הנ"ל נ"י רק לברוח מכאן לארצנו הקדושה או לעסוק שם בשאר עסקים חס ושלום, רק כונתו ללמוד בהתמדה כי זה חפצו להשלים נפשו בתורה ויראת ה' כי יראתו קודמת לחכמתו. ומקוה בטח כי הדרת גאון קדושתו שליט"א ברוב טובו וצדקתו ימלא משאלותנו ובקשתנו לטובה במוקדם.

מאוד ינעם לי לשמוע כפעם בפעם משלום כבוד הדרת גאון קדושתו שליט"א, וה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

במדינתו המצב של היהודים עוד עם חסדים כנגד שאר ארצות הסמוכות אבל אנו יושבים בדאגה גדולה מי יודע מה ילד יום. וגם קשה מאוד לסבול צרת אחינו שבגולה וגם הרדיפות שבארץ הקדושה, ועינינו צופיות וכלות אל ה' שירחם במהרה כל כלל ישראל ויוציאנו מצרה לרוחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

דברי ידידו לנצח הדורש שלום תורתו הקדושה באהבה רבה ואהבת עולם ובכל לב ונפש חפצה,
שלמה ישראל קליין.

(מכתב, מתוך אתר בית המכירות KESHER)


הרב שלמה ישראל קליין ה"ד, מחשובי רבני הונגריה, נולד בעיר סעליש (נאג'-סולוש, סולובקיה / הונגריה) בשנת תרמ"ד לאימו מרת חנה שיינדל ולאביו הרב הגאון ר' פנחס חיים אבד"ק סעליש, בן הגאון ר' שמואל שמעלקא אב"ד סעליש מחבר הספר 'צרור החיים'.

הרב שלמה ישראל היה תלמידו של אביו ולמד בישיבה הגדולה באונסדורף. הוא נסמך להוראה מגדולי וגאוני דורו. הוא התחתן עם גיטל בת הרב הגאון ר' נתנאל הכהן פריעד בעל 'פני מבין' אב"ד אויוואראש.

בשנת תרפ"ה עזב גיסו, הרב יוסף נחמיה קורניצר, את רבנות סעליש ועבר לכהן כרב קהילת קראקא, והרב שלמה ישראל קליין נבחר למלא את מקומו ברבנות, במקום אבותיו בסעליש והגליל, כאב"ד וכראש ישיבה. בישיבתו למדו כ-35 בחורים. בסעליש התקיימה גם ישיבה נוספת, בהנהלתו של האדמו"ר מסינקא.

אחי אשתו היו: הרב יחיאל מיכל הכהן פריד אב"ד אויוואראש ומחבר הספר 'תורת יפה', הרב עוזר הכהן פריד, הרב שלמה נפתלי הכהן פריד הי"ד, הרב יוסף חיים אלימלך הכהן פריד, הרב ישכר דוב בעריש הכהן פריד ממאדא והרב עזרא הכהן פריד הי"ד.

שאר גיסיו היו הרב משה חיים הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין (אביו של הרב שמואל שמעלקא הי"ד), הרב טוביה הלוי שווייגר אב"ד שעניא והרב נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש.

הרב שלמה ישראל קליין נמנה על הרבנים שחתמו על כרוז המחאה של רבני חבל רוס-הקרפטית נגד בתי הספר הציוניים, ובפרט נגד סניפי הגימנסיה העברית במונקאטש ובאונגוואר.

בשנת תרפ"ז התפרסם בעיתונות (Zs. Uj., ב' אדר א) כי רבי חיים אלעזר שפירא ה'מנחת אלעזר' כינס אסיפת רבנים בטיסא-אוילאק על מנת לפתוח לשכה אורתודוקסית שתתנתק מהלשכה המרכזית בפרשבורג. באסיפה זו הודיע בהחלטיות הרב שלמה ישראל קליין כי קהילתו לא תשתתף בשום יוזמה של ייסוד לשכה שכזו.

בשנת תרצ"ה נמנה הרב שלמה ישראל על הרבנים שהספידו את הרב שלום שווארץ מברגסאס.

הרב שלמה ישראל חיבר ספרים (בכתובים) על התורה וסוגיות הש"ס בחריפות ובקיאות, והקדיש כל כוחותיו להחזקת הדת והיהדות בעירו ובכל הסביבה. הוא ניהל את עדתו בדרכי נועם, בדרכם של אביו וגיסו, הרב יוסף נחמיה. הרב שלמה ישראל נשמר ממחלוקת והיה אהוב על ידי כל בני קהילתו, ועל ידי רבנים ואדמו"רים מכל החוגים.

בנו בכורו הרב הגדול בתורה ויראת שמים, ר' שמואל שמעלקא הי"ד, היה חריף ובקי בש"ס ופוסקים ובסוגיות ראשונים ואחרונים, וכל הפלפולים בסוגיות ספר 'צרור החיים', היו שגורים על לשונו.

בחורים מחבורת 'תפארת בחורים' בסעליש תכננו להעלות בפורים הצגה על מכירת יוסף, לשם גיוס כספים לבניית בית מדרש עבורם בעיר. הרב שלמה ישראל חשש שאין זה ראוי והתייעץ עם המהרי"ץ דושינסקיא שפסק כי ראוי לבטל את הדבר.

בראש חודש חשון תרצ"ה כתב הרב ישראל שלמה המלצה לתלמידו ר' שלום רוזנברג, אשר 'למד זמן אחד בהתמדה ועתה חשקה נפשו להרבות בישיבה בין תלמידים הגונים עם חברים מקשיבים לקול תורה הקדושה, על כן באתי להשתדל עבורו לקבלו בסבר פנים יפות ולתמוך אותו בחומריות כדי שיוכל ללמוד תורה הקדושה בלי מניעה'.

במלחמת העולם השנייה סופח חבל רוס-הקרפטית, ובתוכה העיר סעליש, להונגריה, ויהודי העיר סבלו מהדיכוי ההונגרי וגזירותיהם.

הכובשים הגרמנים שנכנסו לעיר סעליש, מינו את הרב קליין לאחראי על סדרי הקהילה, ביחד עם ר' מנדל וירצברגר, ר' ליפא פרידמן, ר' משה גוטמן, ור' מרדכי אייזנברג. היהודים סבלו מסעליש ומסביבתה ממצוקה קשה. הם רוכזו בגיטו שבעיר, ומשם גורשו בהמשך לאושוויץ.

בהגיעו לאושוויץ לקח ר' מנשה רוזנברג מסעליש את רבו, הרב שלמה ישראל, כעוזרו בעבודת ציור שלטים, על מנת להציל את הרב מעבודת הפרך במחנה.

הרב שלמה ישראל גויס לעבודת כפייה. בשנת תש"ד, גורש הרב על ידי הנאצים למחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה, שם נפטר ביום ו' לחדש אדר שנת תש"ה, בגיל 62. הי"ד.

הרבנית גיטל נהרגה עקה"ש בחג השבועות ו' בסיון תש"ד. רוב צאצאיו של הרב שלמה ישראל נהרגו על קידוש השם באושוויץ, ובהם בנם הרב שמואל שמעלקא (אשתו רבקה לבית אשכנזי וילדם פנחס חיים), בתם דבורה (בעלה הרב יצחק אייזיק האזענפעלד ומשפחתם), בתם מלכה רויזא, בתם חיה שרה ובנם ר' נתנאל. הי"ד.

מכל ילדי הרב שלמה ישראל נותר רק בן אחד, הר' יוסף עוזר פריעד (קליין), שהיגר לניו יורק.

אחיו של הרב שלמה ישראל, הרב שמואל שמעלקא, נפטר בברגסאס בשנת ת"ש, ובנו הרב ישראל שרד.

תשובה אל הרב שלמה ישראל הובאה בשו"ת לבושי מרדכי, אהע"ז תניינא, סי' עו, ובשו"ת פני מבין על יורה דעה.

תכלית האדם להשלים עצמו בעולם הזה, אבל לא לרדוף אחר תענוגות גשמיים / הרב עקיבא שמחה אונגר הי"ד

תמונת הרב עקיבא שמחה אונגר הי"ד

"וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה". לכאורה יש לדקדק דלא היה לו לכתוב רק "לתת להם את ארץ כנען", "את ארץ מגוריהם וגו'" למה לי.

ונראה לעניות דעתי כי סיפא דקרא מפרש לרישא ונותן טעם להאמור מקודם, כי על ידי שידעו שרק גרו בה, שתכלית האדם להשלים את עצמו בעולם הזה, אבל לא לרדוף אחר תענוגים הגשמיים, שהם רק כגרים, על ידי זה יזכו שאתן להם את ארץ כנען – הכנעה. כי על ידי זה שיראה האדם ויכיר שהכל הוא רק בבחינת פרוזדור והכנה, ייכנע לבבו ויוכל להגיע למדרגות נעלות.

 "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם". פירוש, יען שאתם עמי, על כן פעמים שצריך אני להתנהג עמכם במדת "אלקים" – כדיין ושופט – כדי להראות לנחות הדרך אשר תלכו בה, אבל וידעתם, רצונו לומר, אתם תבינו שאני "ד' אלוקיכם", דאף במדת הדין אני אל רחום וחנון, וקל להבין.

 "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו'". נראה לפרש כי משה לא ידע ולא הבין תכלית ביאתו ודיבורו אל פרעה, מאחר שראה שדבריו לא עשו רושם ומיד כשחדלו והופסקו המכות חזר לרשעו. אבל צריך לדעת כי כל מה שנעשה על הארץ, בכל הנסיבות, הכל מאתו יתברך, ואין אתנו יודע עד מה, כי הכל מן השמים ולכל דבר יש לו כוונה ותכלית הנעלם מעיני בשר ודם.
וראה נא כי כל מעשה פרעה והתנהגותו הלא מוזרה היא. כי אם היו עיניו בראשו היה לו לשלוח מיד את ישראל, כי ראה כמה עונשים וייסורים באו עליו ועל ארצו. אבל גם זה שעשה פרעה כן לא היה טבעי, אלא מה' יצא הדבר. ועל כן אמר בא אל פרעה, אף שאינך יודע תכלית ביאה זו, בכל זאת תלך אליו, כי אני הכבדתי את לבו, ולא הוא מעצמו רק הכל על פי ההשגחה. ופשוט הוא.

 ויהי בשלח פרעה את העם וגו'. נראה לפרש על פי מה שביאר המהר"ל מפראג ז"ל הפסוק בתהלים צ"ב, "בפרוח רשעים כמו עשב", ולהלן "צדיק כתמר יפרח", דהכוונה שדבר אשר הוא קטן ואין לו שלימות גדול, הוא ממהר לצאת לפועל כפי שהוא קטן מאד. אבל דבר ששלמותו גדול ביותר, אינו ממהר לצאת לפועל, כיון שהוא גדול. אולם כשכבר יצא לפועל יש לו קיום גמור וחזק ועל כן בפרוח רשעים רק כמו עשב שממהר לגדול ואין לו קיום ולעומת זה צדיק כתמר יפרח, שהתמר אינו ממהר לגדול אולם כשיצא לפועל הוא קיים בשלימותו זמן רב. זהו תוכן דבריו. והנה בני ישראל שהיו במדרגה שפלה היה צריך להוציאם ממצרים בגוף ובנפש, וטהרה זו היתה אפשרית רק על ידי מלחמות נמרצות וזמן רב של ארבעים שנה, כדי לברר וללבן את ישראל מטומאת מצרים, שיהא להם קיום. ועל כן "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' ושבו מצרימה", שחס וחלילה לא יהא להם קיום, ועל כן "ויסב אלקים את העם דרך המדבר", בדרך ארוכה אבל בטוחה יותר כדי לטהרם ולהביאם אל ארצם.

(קרית משוש, בתוך ספר קרית ארבע על התורה, ירושלים, תשכ"ה)


 הרב עקיבא שמחה ב"ר אברהם יהודה אונגר הי"ד, נולד בפרסבורג בשנת תר"ע (1910). הוא למד במוסדות החינוך של הקהילה שם בתלמוד תורה "יסודי התורה" וב"ישיבה קטנה", ובישיבת פרסבורג בראשות רבי עקיבא סופר, והצטיין בכישרונותיו היוצאים מן הכלל, ברצינותו, בחריפותו ובשנינותו, בהתמדתו ובשקידתו, עד שהתפרסם כלמדן מופלג, מעמיק, בעל לב טהור וכח הסברה מצויין. הוא רשם את חידושיו על התנ"ך, על מסכת אבות, על הש"ס והפוסקים ונודע לדרשן מצויין, הבונה את נאומיו בהגיון בתורה ודעת, בהלכה ובמוסר, ומחדש הבנות מעמיקות ופירושים בדברי חז"ל. את דרשותיו נשא ב"חברת מגידות" של תלמידי הישיבה, וכן במסגרת פעילות צעירי אגודת ישראל. כמחנך מוכשר השפיע רבות על הנוער, שהקשיבו לשיעוריו ונהנו מעצותיו.

הרב עקיבא שמחה קיבל התרי הוראה נלהבים ממורו רבי עקיבא סופר, מאב"ד פרסבורג הרב ישעיה קאליש הי"ד ומהרב משה חיים לאו הי"ד.

כאשר התגברו הצרות, היתה לו אפשרות לברוח לחו"ל, אך הוא לא רצה לנטוש את הוריו. גם בתקופה קשה זו, המשיך במסירות נפש ללמוד וללמד. כאשר נאלץ להסתתר, לא הפסיק את שקידתו בלימודיו במחבוא. ביום הכיפורים תש"ב נתפס והוגלה למחנה הריכוז בוכנוולד. גם כאסיר אל פסק מלהגות בתורה, ואחרי שעות עבודה רבות, קשות ומפרכות העביר שיעורים בעל פה לפני אחיו האסירים ועודד אותם שלא לאבד תקווה. ביום ו' באדר נפטר הרב הי"ד במחנה הריכוז.

חידושיו הרבים על הש"ס אבדו בשואה, מקצת מחידושיו על התורה פורסמו בספר "קרית משוש" שהודפס עם הספר "קרית ארבע" (ירושלים, תשכ"ה).

לעיון נוסף בתולדותיו מאת הרב יעקב הכהן זלצר, ראה: אהל עולמים.

חטא נדב ואביהו / הרב שמעון בצלאל ניימאן הי"ד

יער

במד״ר שהיו ב׳ חוטי אש יוצאין מבין קדש הקדשים ונכנסו בחוטמן של נדב ואביהו.

וביערות דבש כתב דהענין דאיתא במדרש לא מתו בני אהרן אלא מפני שהורו הלכה בפני משה רבן, ואיתא בגמרא כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. ואיתא במדרש שיר השירים כשיצאו ישראל למדבר היו מתיראים מפני נחשים ועקרבים ויצאו חוטי אש ושרפו כל נחשים ועקרבים. ואם כן כיון שהיו נדב ואביהו הורו בפני רבן וראוי להכישן נחש, וכיון דב׳ חוטי אש שרפו כל נחשים ועקרבים, הוכרחו הב׳ חוטי אש לעשות שליחות של נחשים ושרפו אותן. ע״ש:

בפירוש רש״י סבור הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, או בי או בך, עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך.

ובשם רבי העשיל ז"ל ראיתי על פי מה שכתבו המפורשים בפסוק כי מפני הרעה נאסף הצדיק ב' טעמים, או לכפר על הדור או שלא יראו ברעה העתידה לבוא. והנפקא מינא דלכפר די באחד, אבל שלא יראו ברעה אם כן כל הצדיקים ח״ו מתים שלא יראו ברעה העתידה. וזה שפירש רש״י ז״ל פ׳ וארא חבל על דאבדין ולא משתכחין ר״ל דמתו הרבה צדיקים ולא משתכחין עוד, בעל כרחך דהיא שלא יראו ברעה. וזהו שאמר משה סבור הייתי שיתקדש הבית כו׳, והייתי סבור דהוא כדי לכפר אם כן הי׳ די באחד, אבל עכשיו דמתו שתים על כרחך דהיא שלא יראו ברעה. וכיון דאנו נשארים על כורחך שהמה גדולים ממני וממך, ועל כרחך המה כדאים שלא יראו ברעה העתידה, מה שאין כן אנחנו:

ובמ״ר אי׳ הטעם שמתו נדב ואביהו יען שזנו עיניהם מן השכינה, כמ״ש ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. ומצינו גם כן במ״ר שלא נשאו נשים מדכתיב בפסוק ובנים לא היו להם. ועל כן מתו.

ונראה לי דזה וזה דברי אלקים חיים, דמבואר במ״ר דלכך כהו עיני יצחק לפי שבשעת עקידה הביט בשכינה ונתחייב מיתה, דכתיב לא יראני האדם וחי. לפיכך כהו עיניו לבסוף ונחשב כמיתה, דסומא חשוב כמת. ועיין בפלח הרמון ד״ה א״כ קשה בנדב ואביהו דגם כן נתחייבו משום שזנו עיניהם מן השכינה למה הי׳ העונש מיתה, ולמה לא היה העונש שיהיו סומין, דגם כן חשוב כמת. אך זה אינו, דדוקא ביצחק הי׳ העונש שנעשה סומא, דחשיב כמת. אבל בלאו הכי שפיר הי׳ חי כיון דהיו לו בנים, מה שאין כן נדב ואביהו דלא היו להם בנים, ומי שאין לו בנים חשיב בלאו הכי כמת, אם כן לא היה  יוכל להיות אצלם העונש שיהיו סומים דחשיב כמת, דבלאו הכי חשובים כמתים. ולפי זה באמת הי׳ העונש שזנו עיניהם מהשכינה, אך היו יכולים להיות סומים דחשיב כמת, אבל יען שלא היו להם בנים בעל כרחך הי׳ העונש מיתה כנ״ל;

(פנינים יקרים, וכתב עוד על מיתת שני בני אהרן בקונטרס אבל משה)

—-

הרב שמעון בצלאל ב"ר מאיר צבי ניימאן. נולד בתר"ך, 1860. הוסמך לרבנות והתפרנס ממסחר בספרים, תחילה בקרקוב ואחר כך בטרנוב (טארנא), שבאותו האזור. היה הסוכן הראשי של המדפיסים בווילנה עבור מדינת גליציה, ואחר כך קנה את בית מסחר הספרים מיורשי ה"ר אהרן פויסט בקרקוב. פרסם בחייו ספרים רבים במקצוע ההלכה וספרי דרוש. מחבר ספרי משיב נפש על מסכתות ביצה ופסחים, ילקוט הרועים (ב"כ), אבל משה, פנינים יקרים ופנינים יקרים החדש, ופי' ילקוט שמעוני על הגדה של פסח, ומוציא לאור של ספרים נוספים ובהם ספרים של סבו הרב ישראל ניימאן אב"ד קראקא זצ"ל, מחנה ישראל ח"א וח"ב, גבורי ישראל ובית יהודה וישראל. נספה בו' באדר תש"ב, 1942.