שמע קולנו ד' אלקינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
כאן הבן שואל, על כפילות הלשון "שמע וקבל", שאם ישמע ד' את קולנו בוודאי יקבל את תפילתנו, דהא אם חס וחלילה אינו רוצה לקבל אז גם הקול אינו סובל, כנאמר ע"י הנביא (ישעיה א,טו) גם כי תרבו תפלה אינני שומע, וכבר האריכו בזה כמה מפרשים, לדרוש בפנים שונות.
ובבלי להבין אמרי בינה, גם אני הצעיר חלקי אענה על פי מה שראיתי בשם האלשיך הקדוש לפרש דברי נעים זמירות ישראל (תהלים כא,ג) תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה. דהנה המלך שרוצה למלאות משאלות עבדו, עם כל זה לפעמים שאינו אוהבו כל כך, ודבריו עליו למשא, אז תיכף בבא אל המלך כשמבין מבוקשו, ישיבתו כבר ידוע לי מבוקשך, אינך צריך להאריך במילין, אמלא עתירתך ולא תדבר. אולם כשהמעתיר הוא מאוהבי המלך והוא מתענג משיחתו וערבו עליו דבריו, אז גם בבואו אל המלך והוא מבין שאלתו, עם כל זה ימתין עד שידבר דבריו, יען כי יתענג מדבריו. והוא מאמר חז"ל שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים. וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום "תאות לבו נתת לו", בעוד שהיתה הבקשה בלבו, גמרת כביכול בדעתך למלאות מבוקשו. עם כל זה "וארשת שפתיו בל מנעת סלה׳", כי מתענג מדבורו הנאוה. עד כאן דבריו. עיין שם. וביוסף תהלות (סימן קמ"א) למרן החיד"א ז"ל על הפסוק ד' קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך, עיין שם. ועל פי זה הדברים נאמנו מאד "שמע קולינו ד' אלקינו" ובעוד שהבקשה עדיין בלבנו, תחוס ותרחם למלאות מבוקשנו. ובכל זאת גם כן "תקבל ברחמים וברצון את תפילתנו", כי אנו בניך ואתה אבינו, ובוודאי תתענג מדברינו.
יחזקאל שטערן פרעשוב.
(מתוך כתב העת פני הנשר, הנשר החמישי, כנף א-ב, סימן ט, תרצ"ז)
ובהיותי בזה אזכיר עוד דבר נאה מכ"ק אדמו"ר הגאון מו"ה יואב אדלר אב"ד האנשאוויץ שליט"א שאמר ברמז ולקחת אשה לבני ליצחק ר"ת אלול. והכוונה דהנה חודש תשרי הוא דין, כידוע, על כן מזלו מאזנין, ואז שורר מדת יצחק מדת גבורה ועל ידי התשובה ואז שורר מדת יצחק מדת גבורה. ועל ידי התשובה שעושין בחודש אלול נמתק מדת הגבורה ומעוררים מדת הרחמים. אשה הוא חודש אלול שמזלו בתולה, (כמו שכתוב בספרים שאל ימתינו בתשובה על תשרי, רק יקדימו מיד בחודש אלול, אחרי אב שמזלו ארי, וזה "אחרי ארי ולא אחרי אשה"). ועל כן אמר "ולקחת אשה" שהוא חודש אלול, רצונו לומר שתעשה תשובה באלול, "לבני ליצחק", רצונו לומר למדת הגבורה, שעל ידי התשובה בחודש הזה יהיו הדינים והגבורות נמתקים בעזרת ה'. ודברי פי חכם חן.
יחזקאל שטערן פרעשוב.
(פני הנשר, הנשר החמישי, כנף תרסרי, נד)
ובשם קרוב משפחתו, הרב שלמה זלמן אהרנרייך הי"ד, מביא הרב יחזקאל שטרן:
אמר הכותב, ובזה נ"ל מה שדקדק שאר בשרי הגאון אב"ד שימלויא שליט"א על מה שאומרים בברכה אחריתא דז' ברכות הנשואין; אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רנה דיצה וחדווה אהבה, ואחווה שלום ורעות. דהנה תיבות חתן וכלה הווא ליה למימר או בתחלה או בסוף ומדוע הפסיק בין ב' הראשונים לח' האחרונים?
ויובן על פי מה שאמרו בב"י או"ח סימן נ"ז עשרה לשונות של שבח יש בקדיש יתגדל ויתקדש, יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל נגד י' מאמרות שנברא העולם ונגד י' דברות. לכן ב' ראשונות יתגדל ויתקדש לבד, וח' אחרונות לבד, שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענו, וח' אחרונות מפי משה. והוא ענין עשר קדושות (כלים פרק א' משנה ו') ואין פותחין מעשרה פסוקים בקריאת התורה (מגילה כ"א) ועשרה דברים נאמרו בירושלים (ב"ק פ"ב) י' פעמים מזכיר כהן גדול את השם ביום הכיפורים (רבינו בחיי פרשת אחרי) ועשר ספירות (ספר יצירה פרק א') עשרה שמות של שבח נקרא הקב"ה (אבות דרבי נתן פרק לד) עשר כתות מלאכים המשמשין לכסא הכבוד (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב') עשר חופות לאדם הראשון (יחזקאל כ"ח, ב"ב ע"ה) עשרה הלולים אמר דוד (ראש השנה ל"ב) עשרה שמות נקרא תפלה (דברים רבה פ"ב) בזכות עשרה דברים נכנס אהרן לקדש הקדשים (ויקרא פכ"א) עשרה מעלות במדות האדם (ע"ז כ' ע"ב) עשרה לשונות של תשובה (ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ז) וכדומה. ויהי רצון שיקויים בנו במהרה נבואת (זכריה ח' ושבת ל"ב) אשר יחזיקו עשר אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי וגו'.
הרב יחזקאל שטרן מהארשפאלווא היה תלמיד בישיבת "תורת חיים" בפרשוב", נשיא אגודת "אוהלי תורה", פרסם מאמרים תורניים רבים במספר כתבי עת (פני הנשר ד-ח, ליקוטי ששנ"ה ועוד), והוא מופיע במספר שו"ת של גדולי דורו.
בנוסף למאמרים הוא פרסם גם חידות, היה בין פותרי חידות וכראש חברת "אוהבי תורה" קרא למחברים לשלוח את ספריהם לחברה בסלובקיה.
מתוך כתביו ניתן ללמוד על משפחתו. אביו, ר' יוסף, נולד לאחר פטירת אביו, הרב יוסף ב"ר משה ואיטל שטרן, מק"ק לימאנוב. על הרב יוסף, כותב נכדו הרב יחזקאל: "הרב המפורסם פאר הנגידים, תורה וחכמה בו יחדיו מצומדים, מופלא ומופלג בתורה וחסידות, נודע בשער בת רבים לשם ולתפארת".
דודו של הרב יחזקאל, אחי אביו, מו"ה אליהו שטרן מק"ק לימאנוב "המפורסם לשם ולתהלה, זקן מופלג בתורה, ויראת ד' טהורה, פאר הנגידים, וגדולי החסידים איש האשכולת בכל המעלות וכו' וכו'… אשר זכה בימי ילדותו להיות בצל קרשו של כ"ק מרן קודש הקדשים בעל דברי חיים זצוקללה"ה וקיבל ברכתו, ואחר כך היה מגדולי החסידים היושבים ראשונה במלכות שלמה המלך מלכי רבנן ציס"ע הגה"ג חכימא דיהודאי כחד מדרי קדמאי מרן שלמה האלבערשטאם אב"ד באבוב זצוקללה"ה, והיה חביב מאוד וגם מגדולי החסידים של אדמו"ר הגה"ק ציס"ע וכו' כקש"ת מרן בן ציון הלבערשטאם אב"ד ורם דק"ק באבוב שליט"א, וזה כמה שנים היה ברצונו לעלות לארה"ק וכבר היו מסודרים בידו כל הכתבי תעודה אך על פי סיבות שונות נתעכב מן השמים, ובשנה העברה היה מוכן כבר עוד הפעם להנסיעה ונחלה רחמנא ליצלן, וכמה חדשים היה מוטל על ערש דוי בצער גדול שלא זכה לעלות לארה"ק".
דוד נוסף, הרב שלמה שטערן, היגר לבוטלימור שבארה"ב.
סבתו, היתה הצדיקה המפורסמת מרת פיגל בת יונה יודה.
אמו, של הרב יחזקאל, היא מרת שינדל פרומט בת הרה"ג החסיד מו"ה משה פערל. על אחיה, כותב הרב יחזקאל: "כבוד דודי הרב הח"ב אוצר התורה ויראה החסיד המפורסם מו"ה חיים יחזקאל בהג"מ משה (ומלכה) פערל מלימוניב יצ"ו".
אחיו הצעיר, דוד, היה בחור מופלג בתורה ויראת אלקים (אור תורה).
עוד כותב הרב יחזקאל על "אא"ז האי סבא קדישא הנודע בשערים, אור המאיר בתורתו ובצדקתו לארץ ולדרים, הגאון האמיתי שר התורה, שהרביץ קדושה וטהרה, המפורסם וכו' כש"ת מו"ה שלמה ברוך בהג"מ יודא טייטלבוים זצוקל"ה ראב"ד דק"ק סטראסקוב יע"א". הרב יחזקאל מרבה להביא ציטוטים מכתבי היד של הרשב"ט זצ"ל, ודן בדבריו.
על בתו של הרשב"ט, כותב הרב יחזקאל שטרן: "זקנתי הצדיקת המפורסמת בשם טוב מרת טעמא בת חיה ע"ה, אשת אא"ז הרב הגאון החסיד מ' יחזקאל סענינער, שנפטרה בי' בניסן תרע"ה בק"ק זאברוב".
הרב יחזקאל שטרן היה בקשר עם רבים מגדולי התורה בדורו שענו לשאלותיו בהלכה. מתוך כתביהם ניכר עד כמה העריכו ואהבו אותו;
הרב יצחק צבי אמסעל אב"ד זבארוב והגליל כותב לו "אל כבוד ידיד נפשי עמק הברכה, אשרי שלו ככה, ידיו רב לו בהלכה, לוחם מלחמות התורה, ויודע לערוך מערכה, הבחור החו"ב, משנתו עמר נקי. כש"ת מו"ה יחזקאל שטערן נ"י, אב"י בעיר פרעשאוו יצ"ו". (פני הנשר, הנשר החמישי, כנף חדסרי, נג)
הרב חיים שכטר, כותב עליו "נשאלתי מהחכם חרשים נבון לחשים החו"ב בחדר"ת צמ"ס וכו' כש"ת מו"ה יחזקאל שטערן שליט"א נשיא אגודת יראים "אהבי תורה" בקהילת פרעשוב יע"א נכד גאון ישראל וקדושו וכו' מרנא ורבנא הרשב"ט זצ"ל", וכן כתב עליו "נשיא אגודת היראים "אוהבי תורה" בק"ק פרעשבורג מדינת טשעכין, מפרעשוב" (אוצר חיים, ח"א. ועיין שם שהשיב לו מספר תשובות).
בשנת תרצ"ג כותב לו הרב יוסף צב"י דושינסקי: לענף עץ עבות ה"ה כבוד הבחור המו"מ חו"ש יר"א מרבים כש"ת מו"ה יחזקאל שטערן נ"י (פני הנשר, הנשר החמישי כנף תריסר נד). באותה שנה כותב לו הרב אהרן וולקין הי"ד: "כבוד ידידי הרב וכו' יחזקאל שטערן נ"י בעיר פרעשאוו צעחאסלאווקי… מפני שידוע לי קצת דרכו בקודש שאין לצדיק זה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה אר באהבתה ישגה תמיד מיצר ודואג על הספיקות ושמח בהתרתן, ולכן בכדי שלא יצטער אותו צדיק מיהרתי להשיבו מיד…" (זקן אהרן תנינא, או"ח, סימן ה)
בשנת תרצ"ד כותב לו הרב יחזקאל ווידמאן אב"ד סיטשל הי"ד: לכבוד האברך המופלא ומופלג בתורה ויראת שמים חריף ובקי ומלא ברכת ד' במדות טובות ובבקשת החכמה והדעת וכו' כבוד מורנו ורבנו הרב יחזקאל שטערן נ"י (בק"ק פרעשוב יע"א). (פני הנשר, הנשר הששי, כנף הראשון, סימן ו).
באותה שנה כותב לו הרב חנוך העניך טשארניטשפקי אב"ד גאלין: "אהובי ידיד נפשי הבחור המופלא ומופלג החו"ב יר"א המפורסים במעלות ומדות תרומיות בנש"ק וכו' כש"ת מוה' יחזקאל שטערן שי׳ נשיא האגודת יראים אוהבי תורה בק"ק פרעשאב יע"א" (אור תורה, ג, סימן צב).
המאמר האחרון מאת הרב יחזקאל שטערן יצא לאור בספר "הפוסק" סימן תתפ"ח (תשרי תש"ו. אולי לאחר מות מחבר המאמר) לאחר הבאת תורות מכתב יד סבו הרב הגאון שלמה ברוך טייטלבוים ראב"ד, ר"מ ומנהיג קהילת סטרופקוב, חותם הרב יחזקאל במילים אלו: יחזקאל שטערן מפרעשאב יע"א המצפה לישועת ה' בכלל כ"י במהרה דידן. מדברים אלו ניתן להבין שהרב יחזקאל היה שם, בפרשוב, בשנות הצרה והצוקה, במהלך השואה.
בעקבות הפלישה הנאצית לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיע לפרשוב זרם פליטים יהודים מפולין, ויהודי העיר סייעו לקליטתם ולהברחתם להונגריה והלאה.
באביב 1941 הייתה פרשוב העיר הראשונה בסלובקיה בה נדרשו יהודיה לענוד סימן זיהוי על שרווליהם. היהודים הותקפו בהתפרעויות של המון מוסת שתקף את גופם ורכושם. בינואר 1941 הועלה באש בית הכנסת "היכל אברהם" באירוע שנודע כ"ליל הבדולח של פרשוב". בהדרגה נשללו מן היהודים זכויותיהם הכלכליות, עסקיהם נסגרו, רכושם הוחרם, ובאזורים מוגדרים בעיר נדרשו יהודים להתפנות מבתיהם. יהודים הוצאו ממערכת החינוך הממלכתית, ורופאים יהודים סולקו מעבודתם. באוקטובר 1941 הגיעו לעיר פליטים רבים מבין יהודי ברטיסלבה שגורשו מעירם. בזמן זה החלו יהודי העיר להישלח לעבודות כפייה.
בשלהי חורף תש"ב (03.1942) החל גירוש יהודי פרשוב למחנות ההשמדה בפולין. ראשונות רוכזו ונשלחו לאושוויץ בנות הקהילה הצעירות, ולאחריהם שולחו הרווקים בני 15-35 באפריל 1942. לאחר מכן, בשלהי אייר (05.1942) החל איסוף המשפחות לגירוש. רובן נשלחו לגטאות שונים במחוז לובלין בפולין עד יוני 1942 ומשם הועברו יחד עם היהודים המקומיים בעיקר אל מחנות ההשמדה סוביבור וטרבלינקה. אחרוני היהודים נשלחו באוקטובר אותה שנה, בעיקר זקנים, נכים וחולים סופניים.
עדיין לא הצלחתי לברר מה עלה בגורלו של נשיא אגודת "אוהבי תורה, הרב יחזקאל שטרן, הבחור המופלג בתורה ויראה מפרשוב.
מאמרים לדוגמה מאת הרב יחזקאל שטרן ניתן למצוא בקישורים אלו, לאתר היברו-בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12926&st=&pgnum=25
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12929&st=&pgnum=47
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12929&st=&pgnum=49
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12930_56.pdf
http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12925_78.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=6
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=28
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=30
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=65
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=71
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=80
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12927&pgnum=90
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23295&pgnum=194
המידע על חורבן קהילת פרשוב, לקוח ברובו מויקיפדיה, והתמונה לקוחה מפורום אידישע וואלט.
