מכתב תנחומים לתלמיד חכם שנפטרה רעייתו / הרב אפרים לייכטאג הי”ד

ב”ה

המנחם ציון ובונה ירושלים, הוא ינחם בכפלים, ויערה עליך שפעת ברכתו משמים, ה”נ אהובי ידיד נפשי הרב האברך הרב הגאון הגדול בתורה ויראת שמים חריף ובקי טובא צנא מלא ספרא וכ”י כש”ת מו”ה אליעזר ווייזער שליט”א תופס ישיבה בק”ק סיקסא יצ”ו.

אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה. הן קבלתי מכתבך היקר המשברת לב ומעציבת רוח מהאסון הנורא אשר קרה לך מפטירת זוגתך הצדיקת ע”ה. מאד צר לי בצערך אהובי ידיד נפשי ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותיך די, וכבר נאמר כי את אשר יאהב ד’ יוכיח וכאב את בן ירצה. ומובטחני בעזרת יתברך שמו כי זכות תורתך שלמדת תמיד בהתמדה ויגיעה רבה יעמוד לך שיתהפך גלגל מזלך לטובה ואדיר הוא יבנה ביתך בקרוב, וירים קרן הצלחתך בכדי שתוכל לישב על התורה ועל העבודה בקדושה ובטהרה בלי מפריע ובלי דאגות מתוך נחת והרחבת הדעת, והמקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

אודות הדין דאונן ביום טוב שכתבת לי, הן כל יקר ראת עינך וכמעט אין להוסיף על דבריך, רק אעתיק לך מה שמצאתי בספר משמרת שלום ח”ב ערך אונן (סי י”ח) שהביא ג”כ דברי המגן אברהם והש”ך והדגול מרבבה ויעויין שם שציין לחי’ רבי עקיבא איגר (סי’ שמ”א ס”א) בשם התפל”מ דאסור אף בשבת בדברי תורה, וכן כתב בספר שמחת הנפש שאין קורין אותו לעלות לתורה ואסור בדברי תורה וכו’ גם ציין להגהות א”ב יורה דעה (סי’ שמ”ה ס”ה) בהגה שהביא סייעתא להמגן אברהם מלשון הסמ”ק שכתב  וז”ל, אבל ביום טוב וחול המועד ושבת אין אנינות אבל דברים שבצינעה נוהג, וקריאת התורה של צינעה הן ואם יש לו עלייה קבועה כגון ששי אז הן הוי פרהסיא ומותר. עד כאן לשונו. הרי שאסרו בתורה אפילו בשבת. עיין שם. ובאמת כן מבואר בשו”ת מהר”ם שיק יורה דעה (בסי’ שמ”ב) והעלה כהכרעת הבית יוסף דאונן ויש לו יארצייט לא יאמר קדיש אם הקבורה אפשר ביומו, אבל אם לא יקברוהו ביומו מחמת פקודת המלכות שמוכרח להשהותו מעת לעת, בכהאי גוונא יאמר קדיש רק תפילין לא יניח. ועין ברכי יוסף יורה דעה (סי’ שמ”א סקי”ב) דדעתו נוטה לדברי הבל”י (סי’ שע”ו) דאונן ויש לו יארצייט לא יאמר קדיש אך אם הוא שבת יאמר קדיש. עיין שם. ואף בחול אחר שהתפשר עם החברה קדישא פשוט דיכול לומר קדיש. עד כאן דבריו. ולענין קידוש ציין בדרישה יורה דעה (סי’ שמ”א סק”ב) ובחידושי רבי עקיבא איגר ופתחי תשובה שם ומשנה למלך (פרק ד מהלכות אבל, הלכה ו) ועקרי הד”ט האו”ח (סי’ כג אות ג’), מאוד שמחתי בדברי תורה  שכתבת לי…

מטרדות מעלי יומא דשבתא אקצר ואסיים בשו”ש ידידך אוהב נפשך המעתיר בעדך וחפץ בטובתך המצפה לשמוע ממך בשורות טובות ולישועת ישראל בקרוב. הק’ אפרים לייכטאג אב”ד דק”ק דאמבראד והגליל.

(מכתב שהודפס ב”אוצרות ירושלים” חלק לט, עמ’ תרי”ב-תרי”ג)

הרב אפרים לייכטאג אב”ד דאמבראד, נולד בסביבות שנת 1897 לאביו רב פנחס לייכטאג מהוניאד (מחוז סבולץ’) ב”ר אליהו לייכטאג אב”ד קלאסני ומחבר ספר “תורת אליהו” על סוגיות הש”ס.

הרב אפרים ואחיו הרב אברהם לייכטאג ווקסמן הי”ד היו תלמידי רבי צבי קינסטליכר. הרב קינסטליכר הזכיר בספרו “באר צבי”, עמ’ רצ-רצב, חידוש בענייני נישואין בשם תלמידו הרב אפרים.

הרב אפרים נשא לאשה את מרת שרה בלומה בתו של הגאון רבי חיים פרידמן אב”ד דאמבראד (נפטר בי’ בשבט תרע”ג) שהיה תלמידו של בעל ה”ייטיב לב” מסיגעט. הרב אפרים לייכטאג מונה כממלא מקום חותנו משנת תרפ”א. הרב הי”ד וחותנו היו הרבנים היחידים שכיהנו בקהילה זו.

מחבר פירוש “מנחת אפרים על שו”ת “פרי מגדים” (קליינווארדיין, תרצ”ה). הספר זכה להסכמות גדולי דורו ובהם רבי שלמה זלמן עהרענרייך הי”ד אב”ד שימלויי, רבי עקיבא סופר אב”ד פרשבורג, רבי שלום ווידער הי”ד אב”ד נירעדיהאזא, רבי נפתלי טייטלבוים אב”ד נירבאטור, רבי צבי יחזקאל מיכלסון הי”ד חבר וועד הרבנים לעדת ורשה  ומאת חתנו רבי אברהם נתן עלבערג הי”ד אב”ד בלאשקי, רבי מאזעס חיים ליטש סג”ל רוזנבוים אב”ד קליינווארדיין, רבי דוב בעריש ווידנפלד אב”ד טשעבין, רבי שמואל אהרן [מליר] הי”ד אב”ד לאבאווא, וכן הסכמה מגיסו הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ הי”ד. כל כותבי ההסכמות הפליגו במעלות של הרב המחבר כגאון מפורסם בתורה ובחכמה, חריף ובקי עצום בחדרי התורה, שקדן, ירא שמים מופלג שמשנתו זכה וטהורה.

בשנת תרפ”ח (1928) כתב מכתב שפורסם בספר “כתבי הקודש… מלחמת מצוה החדש… נגד כת מחרחרי ריב המתפרצים בעם מהרסי הדת שלחלק יצאו מהעדה הקדושה הארטה’ בעיר מוקאטש” (מונקאטש, תרפ”ח), עמ’ נו-נז. במכתב זה יצא חוצץ נגד אנשים שהתפלגו מקהילתו של רבי חיים אלעזר שפירא, בעל ה”מנחת אלעזר”, האדמו”ר והאב”ד במונקאטש,  וקובע כי שחיטתם היא “כנבילה וטריפה יחשב ואסור לכל בר ישראל להתגעל במאכלם ומשתם. ואתם יראי ה’ אנשי קהל ארטהאדאקסען סורו מעל אהלי האנשים האלה אל תבואו בקהל עמהם ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם. סורו טמא קראו למו כי נבלה עשו בישראל ואתם בזה את נפשכם הצלתם”.

מכתב נוסף שכתב הרב אפריים לייכטאג לרב אליעזר וויזער,  בדין מקווה שהתמלא עם צינות המרובים לגג ועל דבר משלוח מנות לאבל בתוך י”ב חודש, הודפס ב“אוצרות ירושלים”, מלק מ”ו, עמ’ תשכ”ב-תשכ”ג.

ציטוטים קצרים ממנו הובאו בספרים נוספים.

תשובה אליו מובאת בספר “לבושי מרדכי”, מאת רבי מרדכי ווינקלר, סימן סימנים מג-מד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היתה דומבראד לזמן קצר תחת שלטון רומני, שנגשו ביהודים וגזלו מהם כסף ותכשיטים. היהודים סבלו מחרם כלכלי ומאיבה עזה. בשנת תרצ”ה ערכו איכרים התקפות אלימות נגד חנויות של יהודים. בשנת תשצ”ח חוקקו חוקי אפלייה שנישלו יהודים רבים מפרנסתם. בשנת תש”ב שולחו הגברים לעבודות כפייה. בשנת תש”ד רוכזו כל היהודים בחצר בית הכנסת וגורשו משם לגטו קליינווארדיין (קיש-וארדא), כעבור מספר ימים גורשו הרב, ילדיו פינחס, משה ליב ומנדל וולף ושרידי קהילתו לאושוויץ ונרצחו שם. בן נוסף, חיים, נולד בסביבות שנת תרפ”ז ונפטר כעבור מספר חודשים.

בתו, חיה ליבא, נישאה לרב ד”ר יעקב חיים יהודה ב”ר משה גדיל.

מספר הצפיות במאמר: 151

הדפס