דרשה בעניין מינוי רבנים ודיינים הגונים, יראי שמים שתורתם אומנותם / רבי מרדכי מאיר ווייסברויט הי"ד

ב"ה טורבין

דרוש שדרשתי בפרשת תרומה בעיר אחת על דבר מינוי רבנים הגונים

במדרש מובא בדברי יוסף ובז"מ, בשעה שאמרו ישראל "נעשה ונשמע" מיד אמר הקב"ה "ויקחו לי תרומה". והוא פלא. ונראה לישבו בהקדם דברי חז"ל אין משיח בן דוד בא עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל. ורבים מקשים מה תלוי ביאת משיח בן דוד בעת שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל. אך נוכל להבין זאת כשנתבונן מה הוא תפקידו של השופטים והמורים שבישראל הוא ללמד להעם דרכי ד' יתברך ולהדריכם בדרכי האמונה להאמין בד' יתברך ובתורתו. מה שאין כן אם יש דיינים ושוטרים רעים בישראל אזי מדריכים העם להסיר אמונתו יתברך ולעזוב את תורתו, לחתור חתירות אחר קולות והיתרים ולהתאים דרכי תורתינו הקדושה לדרכי הגוים, כאשר רואים אנו חורבן היהדות בארץ אשכנז ובארצי הראנד, והוא מפאת מורים ורבניהם הרעפארניאטין והרבנים הנאורים שלהם.

ודבר זה כבר הראה מראש הקב"ה לאדם הראשון כדאיתא באה"ח "זה ספר תולדות אדם" מלמד שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, וכאשר מפרש שם הדברים האלו התנא אלקי רשב"י, "ואם דרא לא מתנהג בחסידי' שליט עליהון גזלין וגזלי להון", היינו דגזלי מהם התורה והמסורה העתיקה אשר נקבע אצלם מאבותיהם.

והנה כתבה התורה בסוף בשלח, "כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדר דר". ובמדרש איתא נשבע ד' בימינו ובזרוע עזו אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק. והדבר הזה מתמיה מאוד, מה היה החרון גדול כל כך עד שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק. אך נוכל להבין זאת עם מה דכתבו הספרים הקדושים דקליפת עמלק הוא להחליש אמונת ישראל, כדאיתא בזוהר הקדוש דמיד דאמרו ישראל "היש ד' בקרבינו אם אין", מיד "ויבא עמלק", ועדיין לא נמחה קליפת עמלק ושולטת בנו להסיר אמונתינו ח"ו. ונשאר רושם גדול מאז, אשר בשביל זה נשבע ד' בזרוע עזו שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו. והפירוש הוא שאין השם שלם, כתבו הספרים הקדושים היינו שנחסר ו"ה מהשם שלם הוי"ה ברןך הוא, וכן נחסר הא' מ"כסא", כי כל זמן שקליפת עמלק שולטת אמונתו יתברך רופפת. וזה הוא הפירוש דקרא "ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד", היינו ביום אשר יושלם הו"ה אל השם הוי"ה ברוך הוא והא' אל ה"כסא", אשר זה הוא תיבת "הוא" (אזי "יהיה ד' אחד"), והוא בעת שיהיה התחזקות אמונה, אזי "יהיה ד' אחד ושמו אחד" על כל העולם כלו, ויכירו כולם כח מלכותו יתברך.

והנה כתבו המפורשים דאות ד' מ"אחד" והרי"ש מהקרא "כי לא תשתחוה לאל אחר" הם גדולים כדי שלא יטעו חס ושלום מ"אחד" ל"אחר" ומ"אחר" ל"אחד", ומפני זה בעת שחטאו ישראל בעוון העגל ופרקו מעליהם אמונת ד' יתברך, אמר הקב"ה למשה "לך רד", [ופירש רש"י] מגדולתך, היינו הד' והרי"ש הסירם מגדולתם, שמעתה שוב אין תועלת בגדולתם כיון דכבר טעו.

ובזה יכולין להבין מה שאמרה תורה, "מלחמה לד' בעמלק מדר דר", היינו דעבודתו של קליפת עמלק הוא "מדר דר", לעשות מהד' רי"ש ומהר' דל"ת. ועל דרך הצחות נוכל לומר דה"מלחמה לד' בעמלק מדר דר", היינו בהדור דר ודורשיו דור דר ומנהיגיו, דעבודת עמלק היא לטעות בכל דר שופטים ומנהיגים רעים בישראל כדי שעל ידם יהיה לו על נקל לעקור אמונת ישראל חס ושלום.

ומעתה נוכל להבין היטב הא דאמרו חז"ל אין משיח בן דוד בא עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל. כיון דעיקר ביאת משיח תלוי בהתחזקות אמונה לבטל קליפת עמלק מכל וכל, וזה תלוי ע"י שיהיו בישראל שופטים הגונים ויחזקו אמונת ישראל, ולא כמו שנעשה בדור הזה אשר משתדלים אחר רב שיהיה בקי בשפת המדינה היטב שיוכל ללמוד בפני שרים ורוזנים, וגם שיהיה מטיף טוב לדרוש דרשות של דופי, ולהאריך בנאומים המושכים לבם של האנשים הפשוטים, ואינם משגיחים כלל שיהיה בקי בהוראה ושיהיה ירא שמים כיאות לרב מד"א.

ובדברים אלו כבר המתקתי דברי המדרש על "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", לפניהם ולא לפני אומות העולם, לפניהם ולא לפני הדיוטות, דהתרגום על "ואלה המשפטים" הוא "ואלין דיניא די תסדר קדמיהון" ורצונו לומר היינו אלה הדיינים אשר תסדר לפניהם, לפניהם ולא לפני אומות העולם, היינו שלא תחפש דוקא אחר רב שיוכל לדבר עם אומות העולם. לפניהם ולא לפני הדיוטות, שלא תשתדל אחר רב אשר יש בידו לקחת לב הדיוטות ע"י נאומיו שלו, אך רק שיהיה בקי במשפטי ד' ובתורתו יתברך.

והנה כתבו המפורשים על זה דאמרו ישראל קודם מתן תורה הקדושה "נעשה ונשמע", דנעשה מרומז לתורה שבכתב ונשמע לתורה שבעל פה. והנה בכלל תורה שבעל פה הוא מה שמפרשים חכמי ישראל התורה שבכתב. ועיין בסנהדרין ו' שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה, תלמוד לומר "ועמכם בדבר המשפט", אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ועיין גם כן שמות רבה פרשה ל"ג "ויקחו לי תרומה" הדא הוא דכתיב "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אמר הקב"ה לישראל כביכול אני נמכרתי עמה. ומעתה בשעה שאמרו ישראל "נעשה ונשמע" על התורה שבכתב והתורה שבעל פה, וכפי שיפרשו חכמי הדור וכפי ראות עיניו של הדיין כבסנהדרין ו', מיד אמר הקב"ה בבקשה מאתכם תראו שתקחו לי לשמי כפירוש רש"י שם, שיהיה גם כן ירא שמים ותורתו אומנותו, ועל ידי זה נזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

הק' מרדכי מאיר ווייסברויט

האבד"ק טורבין והגליל בהגה"ק מהר"י שליט"א אבדק"ק קראשניק והגליל

(הבאר, כרך רביעי חלק שני, סימו קמ"ו).

הרב מרדכי מאיר וייסבראט (וייסברויט \ ווייסבארד), נולד בשנת 1898 לאביו, המקובל אב"ד ואדמו"ר בטורבין ובקרושניק, רבי יעקב. מילא מקום אביו כאב"ד טורבין שבמחוז לובלין, לאחר שאביו עבר לקרושניק. אחיו, הרב דוד יוסף, מילא את מקום אביהם ברבנות קרושניק. הרב מרדכי מאיר נשא לאשה את הרבנית מרת אסתר עטיל הי"ד בתו של האדמו"ר ואב"ד מעזיטשקא, רבי גרשון רויטבלט משעדליץ. "החצר של הרבי" כלל בית מדרש ובית כנסת גדול ויפה שנקרא "השטיבל של חסידי (קרושניק) טורבין", וחצר גדולה בה התאכסנו החסידים שבאו ממרחקים. רבים בעיר היו מנאמני הרב אך היו לו גם מתנגדים, בעיקר מקרב למדני העיר וחסידי גור, שטענו שהרב יושב על כסאו בזכות אביו ולא בזכות עצמו ואין הוא למדן למדי.

בשנת תרפ"ח היה בין הרבנים שיצאו במחאה נגד קונטרס "לקרוא לאסירים דרור" שיצא לאור בלונדון ע"י יוסף שאפאטשניק שביקש להתיר את העגונות ואת הזקוקות לחליצה בדרך המנוגדת להלכה. בשנת תרצ"ח כתב הסכמה לספר "ובחרת בחיים" מאת הרב חיים שכטר הי"ד, שיצא לאור בטארנופול. הוא נמנה על הרבנים שתמכו ב"אגודת ישראל".

הרב רעייתו וכל משפחתם הגדולה נספו בשואה.