אף שבוודאי אין דבר גדול מלסייע תמיד לאחרים, עליך לשמור שתהיה בריא וחזק לתורה ולעבודתו יתברך / הרב בנציון יוסף הלוי אונגר הי"ד
בעזרת ה' יתברך, יום ה' לסדר וכל העם על מקומו יבא, ישועה קרובה [תש"ד] לפ"ק.
חיים ברכה ושלום ורפואה
שלמה ובריות גופא לך אהובי אחי היקר מחמד נפשי המהולל בתשבחות המוכתר בתורה ויראת שמים זי"ר חו"ש כש"ת מוהרש"ם [מורנו הרב שלום משה] שליט"א ולכל אשר לך שלום וברכה,
שורותיך הנעימים הגיענו והיה לנו שמחה מצד אחד כי זה כמה שלא ראינו מעשי ידי אצבעותיך ושמחנו בהם מאוד, בפרט משלום בני ביתך היקרים הי"ו. אבל באמת אחר שקראנו מכתבך נצטערנו בצערך, ובפרט כי לא כתבת עד הנה מאומה. ובוודאי גם כעת כאשר אנכי מכירך גלית טפח וכסית טפחיים. ובוודאי עבר עליך הרבה כנראה מהמכתב אשר כתבת אלי. ואני תפלה שמעתה תהיה בריא וחזק בכל איברך וגידך לתורה ועבודתו יתברך שמו ולגדל צאצאיך היקרים הי"ו לתורה ויראה כאוות נפשך הטהורה.
שמחתי לשמוע מידידנו היקר מו"ה זכריה ליעבערמאן נ"י משלומך בכלל בעזרת ה', רק שאמר לי שאין אתה משגיח על עצמך כלל, ואי אפשר להוודע ממך אם אתה צריך לאיזה דבר, ואתה מתעניין מאוד תמיד בשביל אחרים. ובוודאי אין לך דבר גדול מזה, אבל ידוע מאמר העולם 'בראשית ברא'. ולא כימים הראשונים הימים הללו, אם אתה יודע באחד שהוא אוהב נאמן לך, או נאמן לכ"ק אאמו"ר הגה"ח שליט"א, ובפרט תלמידו, למה לא יהיה לך לעזר בדבר הצריך לך. הלא באמת אמרו חז"ל, כל הלומד את בן חבירו תורה הרי הוא כאלו יולדו, ובמקום אחר כתיב 'ומבשרך אל תתעלם'. האמת אגיד לך שלא דבר קל הוא לשנות טבעו בדבר שלא נתרגל בו אדם, אבל החכם צריך להיות רואה את הנולד. וכמדומה לי שכל ענין מיחושך נצמח מזה כי אינך רוצה להטיל עול על הבריות, גם כבוד קדושת אאמו"ר הגה"ח שליט"א אמר לי לכתוב לך בזה, וצריך לזה חכמה ואתה חכם ומבין מדעתך מה לרחק ומה לקרב.
גיסך הנחמד ידיד נפשי נ"י עומד עלי לאמר כלה מעשיך כי צריך להוביל המכתב אל השליח אשר נחפז לדרכו, ועל כן לקצר אני צריך כעת, ואקווה כי יהיה לי עוד מראה מקום לכתוב היום על ידי ידיד נפשי מו"ה זכריה נ"י. והנני דורש שלום תורתך ושלומך הטוב ובברכת רפואה שלמה וישועה קרובה בכו"פ, כעתירת אחיך הנאמן האהבה מחבקך ומנשקך בכל לב המצפה לישועה קרובה, הק' בן ציון יוסף הלוי אונגאר.
מכתב זה צורף למכתבו של אביהם, הרב שמואל דוד הלוי אונגר הי"ד, שכתב:
בעזרת ה' יתברך, חיים ברכה חזקת הגוף לעבודת ה' יתברך וכל טוב סלה לכבוד אהובי בני היקר ונעלה מוה"ר שלום משה נירו יאיר.
מאוד שמחתי בשורותיך, כי זה כמה לא קבלנו מכתביך, אבל כתבת רק בקיצור ממיחושך ואקווה שכבר הוטב בעזרת ה' יתברך ועיקר גדול לשמור הדיעט. ותכתוב נא לנו מה אומר הרופא בפרטות העניין, והקב"ה ירפאך בקרוב רפואה שלמה. ובדבר הנאזענביין-ענטצינדונג צריך לשאול למומחא בדבר הזה, וגם אם אין המקור לתלמידי בשיניים. ותודעינו במוקדם האפשרי ממצב הדבר, ותהיה בריא וחזק בכל איברך לעבודת ה' יתברך.
היקר מוה"ר שמעון ווינקלער נר"ו תאמר תשואת חן ממני בעד משלחת הטהורה, בוודאי דבר חשוב בזמן הזה, והקב"ה ישמרהו ויצילהו בכל דרכיו. ובלי ספק הוא קובע עתים לתורה, דהיינו בכל עת הפנוי. וכן גיסו היקר לי כמו"ה יום טוב ני"ו אשר לא שמעתי ממנו זה כמה.
אקוה שבעזרת ה' יתברך אתה שומע כל טוב מזוגתך הצנועה תחיה ומיוצאי חלציך הי"ו. ואני ידעתי שבוודאי לומד אתה בעתותך הפנויים, ולא באתי רק לזרז המזורז, שלא תניח לבטל אותך, רק תעשה לך תמיד שיעורים ללמוד עם חבר וגם בעצמך ולעיין בדברי תורה בשכבך ובקומך. ובוודאי אם יש ביכלתך לעשות טובות לאחד מאחינו בני ישראל דבר גדול מאוד הוא ומצוה יקרה עד מאוד, אבל גם בזה צריך השכל ודעת שלא להתבטל על ידי זה במקומות שאינם נצרכים. ותהיה בריא וחזק בכל איברך שלא יהיה לך שום מונע ועיכוב לעבודת ה' לתורה ולתפלה. וירחם ה' על עמו בקרוב ויראנו בישועתו ברוחניות וגשמיות, בכלל ובפרט. והוא ברחמיו יתקנינו בעצה טובה מלפניו וינחנו במעגלי צדק למען שמו יתברך, ונזכה לעבוד ה' באמת ובלב שלם מתוך נחת והרחבת הדעת בהר הקודש בירושלים.
כעתירת אביך הנאמן באהבה רבה המצפה לישועת ה' במהרה, הק' שמואל דוד הלוי אונגאר
(משאת משה, ב, עמו' ו-ז).
הרב בנציון יוסף הלוי אונגר הי"ד,
נולד בז' בחשון תרע"ב בקהילת קראמפאך, לאביו הגאון הרב שמואל דוד הלוי אונגר הי"ד אב"ד נייטרא ולאימו מרת מרים לאה הי"ד, הוא היה היה תלמיד אביו בישיבת טירנוי ותלמידו של הרב עקיבא סופר, ה'דעת סופר', אב"ד פרשבורג.
בשנת תרצ"ה נשא הרב בנציון יוסף הלוי אונגר לאשה את מרת חיה פייגלא בת הרב המנוח ר' קלונימוס קלמן וועבער, אב"ד פישטיאן ונשיא לשכת בארטודוקסים בסלובקיה, על אף גילו הצעיר, נבחר הרב בנציון יוסף למלא את מקום חותנו המנוח בתפקיד אב"ד פישטיאן. בנוסף להנהגת הקהילה, ניהל שם ישיבה. הוא למד עם תלמידיו בשקידה גדולה, והיה חכם וצדיק, שנון ובקי נפלא, בעל מדות נעלות ואהוב על ידי בני עדתו ותלמידיו.
בשבת 'כי תצא' תרצ"ה לרגל נישואיו והכרתו לרבנות פישטיאן, נשא אביו דרשה בה אמר: "הגם שאין רצוני להאריך בשבחים, כלום יש אב מעיד על בנו, וחוץ מזה אקוה שבעזרת ה' יתברך תראו שברכה בו. אבל אחת אוכל לומר, שכוונתו טובה ורצויה וחפצו ומגמתו, הגם שלא חשב על זה להיות רב, בפרט בשנים כאלו, אבל עכשיו שכן היתה סבה מן השמים, ברוב חסדו, תשוקתו הוא לזכות את הרבים ולשעבד כוחותיו לעבוד עבודתו הקדושה באמונה".
במכתב שכתב הרב שלמה ישכר טייכטל הי"ד בי"ג בתשרי תש"ג הוא מזכיר איך היה הרב בנציון יוסף הלוי שותף להצלתו:
"ארשום לזכרון, ביום שלאחר יום כיפור נעשה פה בקהלה בהלה גדולה, כי בא פקודה מפרעשבורג לחטוף ולצוד נפשות ישראל ולשלוח לפולין, צידה זו היה צריך להיות עוד ביום הכיפורים, רק איזה נכבדי הקהלה פעלו אצל הממשלה שיתנו לנו מנוחה ביום הקדוש הזה, על כן תיכף אחר עבור יום הקדוש התחילו הרשעים במלאכתם. ואימה וחשכה גדולה נופלת על כל אחד מישראל, ובאים במחבואות, ביערים ובנקיקים ועל גגות, כל אחד מה שמצא, כדי להמלט מידי הרשעים.
ברם, זכור אותם לטוב, הרי הם ידידי הרב הגאון מו"ה בנציון יוסף אונגאר שליט"א אבדק"ק פישטיאן שליט"א והגביר המפורסם בצדקותו מו"ה משה צולץ שליט"א, כוכב מזהיר פה קהילת נייטרא, שנתייעצו ביניהם באמצע הלילה, להוציא אותי ואת בני ביתי ממקום דירתי למקום אחר, משפני שמצאו אותנו שמה במקום סכנה כי היא לא רחוק מהמקום שמתקבצים הנחטפים, הז'רמדרמים שומרים שמה ועלולים להכנס לדירתי,על כן שלחו אלי באמצע הלילה להעירני ולהוציאני משם אל מקום אחר. ובאמת צדקו דבריהם, כי בבוקר באו הז'נדרמים ושברו את הדלת ביתינו – כי היה סגור ומסוגר – וחיפשו את האנשים שהיו שם, ואלמלי נשארנו שמה, היינו נלקחים שבויים בידיהם וממש מעשה נסים נעשה לנו, וישלם ה' שכרם על שהשכילו בעצה, עלי ועל בני ביתי. לאחר ששברו את המסגר שעל ביתנו ולא מצאו אותנו הלכו להם, וכה נמלטתי מידם, וכתבתי לזכרון, להזכיר חסדי המקום עלינו, ולקיים 'שיחו בנפלאותיו' וה' ישקיף וירא לנו מן השמים וירחם עלינו בב"א כי כבר כשל כח הסבל, וה' יתברך יושעינו לחוג את חג הקדוש של סוכות הבא עלינו לטובה בלי שום מכשול, ולא יהיה לאויבים שליטה עלינו, אמן כן יהי רצון" (אמונה צרופה בכור השואה, א).
בשנת תש"ב נאלץ אחיו, הרב שלום משה הלוי אונגאר, מחבר הספר 'משאת משה', להסתתר לאחר ששמו נכלל ברשימת המיועדים לגירוש להשמדה. בסופו של דבר הצליח להבריח את הגבול להונגריה יחד עם אשתו וילדיהם. הרב, אשתו והילדים הופרדו והסתתרו במקומות שונים בעיר בודפסט במשך כשנה. בהמשך נאסר הרב שלום משה הלוי, אך הוא הצליח לברוח במסע רווי סכנות בחזרה לפרשבורג. הוא נמלט ליער, והתגורר שם בבונקר עד לסיום המלחמה. בהיותו בהונגריה הרבה הרב שלום משה הלוי לעסוק בסיוע לפליטים היהודים, ביחד עם כמה עסקנים ורבנים מפורסמים. אביו, ואחיו, הרב בנציון יוסף, דאגו לשלומו ולמצב בריאותו, וכתבו לו מכתבים בעניין.
הרב בנציון יוסף הלוי הצליח להציל את כתבי סבו וחלק מכתבי אביו.
הרב בנציון יוסף הי"ד גורש בחודש אלול תש"ד עם משפחתו ושארית קהילתו למחנה סערעד, ולפני שעמד להיות מגורש לאושוויץ ציוו עליו הרשעים שיתעטף בטלית ובתפילין, התעללו בו בעינויים קשים, רצחו אותו ביריות, בז' בתשרי תש"ה (1944), ויצאה נשמתו בעודו צועק 'שמע ישראל'. על המצבה שהוצבה לימים על מקום קבורתו נכתב ש'יצאה נשמתו הטהורה מתוך ענויים קשים ביום ד' תשרי תש"ה', [בספר 'פאר יעקב', ח"ג, כתב: "מה שנדפס בספר פאר יעקב ח"א דהיא"צ של הרה"צ רבי בן ציון יוסף זצ"ל הוא ז' בתשרי הוא טעות, כי הגיע לידינו צילום המצבה, ושם כתוב היאה"צ ביום ד' תשרי", אך ב'פאר יעקב', ח"ד, עמו' צ, כתב שנרצח בז' בתשרי, ובעמו' צג שם כתב כי יום ד' בתשרי הכתוב במצבה נחקק בטעות וצריך להיות ז' בתשרי. וכן הובא בספרים נוספים]. לאחר שנרצח הוא הובא לקבר ישראל בבית העלמין בסערעד.
רעייתו נרצחה ביום הראשון של סוכות תש"ה, יחד עם ילדיהם שרה (סרח) יהודית וקלונימוס קלמן משה. הי"ד.
הרב בנציון יוסף חיבר כתבים רבים בהלכה ובאגדה, אך הם אבדו כמעט כולם בשואה.
מקצת מחידושיו יצאו לאור בספר 'נאות דשא' על הש"ס.
תשובות אליו במשנה שכיר, או"ח, סי' א, בשיח יצחק, ב, סי' קמא (עמ' קצה), ובחסד יהושע, סי' יב (עמו' רפה).