נס שנעשה לכללות האומה הישראלית, בבוא הזמן הזה בכל שנה ושנה מתעורר כח הנס / הרב ישראל יהודה ציטרין הי"ד
ב"ה
יתברך שוכן רומה אשבח למלך יושב העליונים ומשגיח דיירי התחתונים לבי ובשרי ירננו לאל חי על אשר זכיני ברוב חסדו אחרי רוב עמל ויניעה ללקט ולסדר ולחבר את האהל להיות אחד ולהביא אליכם ברכה סדר הגדה עם פירוש דברי חיים מהגאון הקדוש המפורסם רשכבה"ג מרן רבינו חיים האלברשטאם זצללה"ה זי"ע האבדק"ק צאנז נערכה כסדר וכהלכה. וכל איש אשר יקרב אליה אל תוך עמודיה ימצא בה כל מחמדיה:
והנה מדרך כל חובר חבר ודורש אל הספרים ללקט מהם אמרים בקרבם אל המלאכה להציג דברים בפתחי שערים, כי ספר בלי הקדמה כגוף בלי נשמה. וגם אני אצא בעקבותיהם להציע לפני הקוראים בעזרת יוצר אורים, למה באתי עד הלום ומה התועלת אשר ימצאו להם, וכל בר דעת ישכיל ויבין את השבח המגיע לפעולתי. כי כל עין רואה מישרים בהגדה הנוכחית יראה כי רובא דרובא מן המאמרים הקדושים מהפירוש דברי חיים על ההגדה לא היו מוכנים ועומדים, רק המה מפוזרים ומפורדים בהספרים הקדושים דברי חיים על התורה ומועדים במקומות שונים, ורבים אומרים מי יראינו טוב מי ישקינו מים מי חיים הנאמנים ללקט הנפזרים לאחד אחד להיות דבר דבור על אופניו הכל נכון בסדר מסודר בלי צריך עוד לחפש דבר. ובפרט כי הספרים הקדושים דברי חיים אינם מצוים ביד כל אדם. לזאת אמרתי אלכה נא לשוט במים חיים אדירים ואלקטה ואספתי באמרים ויגעתי ומצאתי תאמין כי בעזרת ה' יתברך עלתה לי השפל והדל נרדף ונאנח מפגעי הזמן וקורותיו בזכות הצדיק הקדוש והטהור מרן רבינו זצללה"ה זי"ע להוציא הדבר מכח אל הפועל ולהקריב לפניכם היום את התשורה הזאת. וכשם שזכיתי לסדר אותם, כן נזכה לעשותם. והנני מן המודיעים כי הייתי נזהר מאד לבלי לשנות חס ושלום את לשונו הקדוש:
ויתר שאת ויתר עז להחיבור הזה כי באו בו הרבה מאמרים ושיחות קדושות הנוגעים לענין הגדה של פסח אשר לא ראו עוד אור הדפוס, אשר שמעתן אזני בדיבוק חברים המקשיבים לקול אדמו"ר הגאון הצדיק המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא בנם של קדושים כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר אריה לייבוש רובין שליט"א הראב"ד דפה טומשוב. נכדו של בעל המחבר ספר דברי חיים זצללה"ה, וגם לרבות דברים הרבה אשר היו אצלו בכתובים והוא בטובו נהג בי טובת עין ליתנם לי כדי לקובעם בדפוס. וטוב עין הוא יבורך. ובוודאי כל הוגיה ימצאו בה ברכה, כי דברים היוצאים בקדושה וטהרה ממש כנתינתן מסיני, מלב מלא על כל גדותיו באהבת ויראת השם ברוך הוא וברוך שמו בוודאי יהיו נכנסים ללב להלהיב הלבבות לקרב את נפשות ישראל לאביהם שבשמים בדרכי העבודה האמיתית, ובפרט כי הזמן גרמא, כי הנה ידוע דיציאת מצרים הייתה על ידי איתערותא דלעילא, כי ישראל בעצמם לא היו ראויים לגאולה כי היו משוקעים במ"ט שערי טומאה, וכמו שטען שר של מצרים 'הללו וכו' והללו וכו' מה נשתנו אלו מאלו', ורק הקב"ה גאלם למען שמו בזרוע נטויה ובגילוי שכינה, ומחמת גודל הארת הקדושה נתבטלו כל התאוות מישראל ונמשכו אחר הקב"ה. ומבואר בספרים הקדושים כי נס שנעשה לכללות האומה הישראלית בבוא הזמן הזה בכל שנה ושנה מתעורר כח הנס. נמצא דבפסח מתעורר כח הנס להוציא אותנו מן הטומאה ומתאוות רעות ולקרב אתנו להקדושה ולהיות דבק באמונת ה' ובמשה עבדו ובאמונת הצדיקים הקדושים, כי איתפשטותא דמשה רבינו בכל דרא ודרא (תיקו"ז תי' ס"ט) והוא בסוד 'משה שפיר קאמרת' (שבת ק"א ע"ב), ולהיות גם כן מתעוררים עלינו כל החסדים והטובות ונפלאות שעשה עמנו הקב"ה בימים ההם בזמן הזה. וכן יעשה עמנו תמיד נסים ונפלאות אמן :
ואני תפלתי לך צור ישועתי ועזרתי, לבל אבוש מסברתי, כי בך חסיתי ואתה תקותי. הן לא אוכל עוד לעצור במלתי מלשפוך שיחתי לפני אילותי. ראה אנחתי ואנקתי, מתגרת ידך אני כליתי, ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי, כי כלו בהבל ימי ושנותי. נא יהמו רחמיך בחנינתי, ושימה בנאדך דמעתי והעביר את אנחתי והשב את שבותי. וזכות הצדיק הקדוש הזה יעמוד לי לאמץ ולחזק רפיון ידי ולברך מלאכתי וכל מעבדי וכל מה שעבר עלי יהיה כפרה על כל חטאת נעורי חפשני בוודאי ובברור ואזכה לחיי בני ומזוני רוויחי ולקבוע עתים לתורה הקדושה מתוך הרחבה ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות באמת ולראות באור פני מלך חיים.
דברי המלקט והמסדר ישראל יהודה ציטרין מטומשוב לוב[עלסקי].
(הקדמה, הגדה של פסח עם פירוש הדברי חיים)
הרב ישראל יהודה הלוי ציטרין מטומשוב (שעל יד לובלין), בנו של ר' אברהם חיים ('ר' אברהמצי') ציטרין, היה תלמיד חכם חסיד, מצוין בתורה ויראת שמים, מחניכי השטיבל של הרב הצדיק ר' יהושע'לי טומשובר. הוא נשא לאשה את חנה, בתו של הרב הגאון ר' יהושע זוברמן, אב"ד קהילת קאפשיווניצא. הוא היה מקורב לאדמו"ר מציעשינוב, ובמשך שלוש שנים התגורר בוורשה אצל האדמו"ר מראדזימין, רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן, ועמל על סידור כתביו. כשחזר לטומשוב קבע עיתים לתורה והתפרנס ממסחר. הוא סידר את ההגדה של פסח עם לקט מפירושי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ה'דברי חיים', הן מכתביו על התורה ועל המועדים, והן משמועותיו שנאמרו בדיבוק חברים ונמסרו לבן בתו של ה'דברי חיים', הרב אריה לייבוש רובין, אב"ד טאמאשוב. בספר הובאו גם פירושי ה'דברי חיים' על ספירת העומר ושיר השירים, וכן חידושי מבנו, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא שנלקטו מספרו 'דברי יחזקאל'.
הספר יצא לאור בבילגורייא בשנת תרצ"ג (1933). בשל הביקוש הגדול להגדה זו, יצאו לאור מהדורות נוספות: לובלין תרצ"ו (1936), ארדעא תרצ"ט (1939), גרוסווארדיין ת"ש (1940), תל אביב תשכ"ב (1962), בני ברק תשכ"ג (1963) וברוקלין תשל"ג (1973).
בהסכמתו לספר זה מתאר הרב אריה לייבוש רובין אב"ד טאמשוב את המלקט והמסדר במילים: 'ידידי האברך המופלג בתוי"ר [בתורה ויראה] החסיד מו"ה ישראל יהודה ציטרין נ"י מפה… את הכל אסף וליקט וסדר כל דבר במקומו ועתו ידידי האברך הנ"ל'.
בימי השואה נספה הרב ישראל יהודה ציטרין על קידוש השם, יחד עם רעייתו ועם ילדיהם יוסף, אלימלך, יעקב, שלום וחיה פייגה. הי"ד. היארצייט נקבע ליום ערב פסח, י"ד בניסן.
בנו, הרב אברהם חיים, נפטר בשנת תשי"א ולימים הובא למנוחות בבית החיים בהר הזיתים.