על חשיבות תקנת עגונות / הרב חיים לובוצקי הי”ד

הקדמה

יתברך היוצר וישתבח הבורא אשר עד הנה ברחמיו עזרני להוציא לאור ספרי זה “תוספות חיים” חלק שני, כן יעזרנו ויזכני להוציא לאור שארי ספרי “תוספות חיים” על כל חלקי השולחן ערוך וספרי “דברי חיים” על דרוש ומדרש ויהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל ויתאמרון שמעתתאי משמאי בי מדרשא.

ספרי זה תוספות חיים חלק שני כולל שני ספרים. האחד, קונטרס עגונות גדול ורחב ידיים מהגמרא והפוסקים הראשונים והאחרונים ומתשובות רבותינו חדשים גם ישנים אשר מפיהם אנו חיים, ביאור דבריהם המאירים כספרים והוספת נופכיים משלי שיהיו משוכללים ומהודרים ומחודשים, אשר חנני החונן לאדם דעת בסברות ישרות ונכונות ומקורים נאמנים וקיימים. והשני קונטרס ההשלמה כולל חידושים וביאורי עניינים ותשובות להלכה בחלק אבן העזר. ואף הוא קונטרס נחמד ונעים שכל דבריו מקורים טהורים ונאמנים ובפס הסברא שקולים, כאשר עיני הלומדים תחזינה מישרים.

הקונטרס עגונות כתבתי בימי המלחמה האחרונה כדבר בעתו, ונתעוררתי ונזדרזתי לזה על ידי מה שראה ראינו בגמרא כי חששו לתקנת עגונות  וכי משום עיגונא אקילו בה רבנן כדאיתא ביבמות פ”ח גיטין ג’ […] ובעוד מקומות הרבה ובתוספתא סוטה פרק עגלה ערופה איתא, כיצד עושין לו שלוחי ב”ד, יוצאין ונוטלין סימנין וחופרין וקוברין ומצינים את מקומו. ומפרש בתשובת גליא מסכת סימן ט, דנוטלין סימנין כדי שיוכלו להעיד על אשתו להתירה. וכתב שם בשם ספר פענח רזא פרשת שופטים בשם בכור שור שעיקר עסק עגלה ערופה כדי שיבואו הרבה ע”פ הקול הזה ואולי יתירו את אשתו. הרי לנו עד כמה חששה תורה לתקנת עגונות. ובתשובות הב”ח סימן ס”ד כתב כל מי שמתיר עגונה אחת כאלו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים העליונה. ובתשובת רבינו בצלאל אשכנזי סימן ל”ב כתב, חזינן רבוותא קמאי ובתראי דקמהדרי אשרייתא דעגינא ומטו אפריון למי שיאחז דרכם למיפך בזכותא דלא ליפוק חורבא לעלמא ושהרדב”ז בתשובותיו כתב דיש לילך בדרך טובים לחזור בצדדין וצדי צדדין בתר זכותא. והמבקש אומדני הכרס לעגן אין רוח חכמים נוחה הימנו, ושהרמב”ם בתשובה כתב אין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש וחוקר בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין דעת חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנתם בעגונה הקילו משום עיגונא דאתתא. והרא”ש בתשובה כתב כמה קולות הקילו חכמים משום תקנת עגונות וכן ראוי לכל מורה לחזור על כל צדדין להתיר. עד כאן. ודברי הרמב”ם והרא”ש האלה הביאו גם הב”י והב”ש בסימן י”ז ס”ק ס”ה. וכיוצא בדברים אלו כתבו שנו ושלשו רבותינו בתשובותיהם. מידי בתשובת דב”ה סימן ע”ד כתב דאין לנו כח להוסיף קולות בעגונות מסברת עצמנו היכא דליכא רמז כלל בתלמוד ובפסקי הגאונים ובכי הא יראי אומרים הבו דלא ליסוף עלה טכי הנה עיניך רואות דאין להקל בעגונות אלא היכא דאיכא יסוד חזק וראיה ברורה כמסמרות נטועים מן התלמוד, לא ע”פ סברא בלא ראיה. עד כאן לשונו. ובכן חברתי וכתבתי את הקונטרס עגונות דזה דבר שהזמן גרמא לזה.

הקונטרס עגונות הזה מיוסד בעקרו בדיני עגונות המלחמה, ובכן חברתיו וסדרתיו בסדר זה בראש ובראשונה באו בו כל שיטות רבותינו הראשונים בדין עד אחד במלחמה וביאורי דבריהם והמסקנא להלכה ואחר כך רוב ככל דיני עד אחד בעדות אשה לכל פרטיהם והרבה דינים והלכות בדיני עגינא דאתתא אחת לאחת בכל האופנים והמציאותים שאפשר להזדמן ולהקרות בעגונות המלחמה, ואח”כ רוב ככל הלכות נכרי מסיח לפי תומו בעדות אשה לפרטיהם ואופניהם שאפשר שיזדמנו בזה, ולבסו דיני הכתבים והספראווקעס מיענעראל קאמאנדא וכיוצא בהן מהערכאות בכל האופנים שאפשר שיזדמנו בעגונות המלחמה והלכות וצדדים וסניפין בתקנת עגונות בכלל ותשובה ארוכה בנידון הספראווקעס והכתבים מהערכאות והטריבונאלים שברוסיא הסוביטית. ואם אמנם כי כן היא כי בעקרו היא מיוסד בעגונות המלחמה ותקנתן, אבל איכא למשמע מניה הלכתא גיברתא בתקנת עגונות בכלל כאשר יראו ייווכחו המעיינים בקונטרסי זה.

בקונטרס השלמה באו השמטות מספרי תוספות חיים חלק ראשון וחידושים וביאורים ענינים ותשובות להלכה בחלק אבן העזר לפעמים בא בארוכה ולפעמים בקצרה והוא כעין הוספה והשלמה לספרי תוספות חיים חלק ראשון המסודר על שולחן ערוך אבן העזר הנדפס בשנת תער”ב ועל כן קראתיו בשם ‘קונטרס השלמה’.

לא ענדתי את ספרי זה בהסכנת הגאונים שליט”א מפני טעמים שונים אשר עמדי הם כמוסים וגל לדעתי ספר כזה אינו זקוק להסכמות, ע”פ מאמרם בגמרא ביצה ה’ יבמות כ”ב: עדות לבית דין מסורה. ופירש רש”י דהם לא יטעו. ובכן אין לי לירא חס ושלום שלא יבא מכשול על ידי כי אולי שגיתי וטעיתי באיזה מקומות, בטח יעמדו על זה חכמי התורה והוגיה המעיינים בספרי, ולא חיישינן לבית דין טועין. אמנם לפי החילותי להדפיס את ספרי זה נמלכתי עם מעלת כבוד ידינו מרנן ורבנן הרבנים הגאונים שבדורנו שליט”א ואחרי עיונם בספרי זה הסכימו על הדפסתו. ואך גם כי זרזוני ואמצו את רוחי וידי בזה. ובזה יצאתי ידי חובתי גם לדעת החתם סופר בתשובה באו”ח סימן ר”ח ובליקוטים סימן ס”א. וכל הדן אותי לכף זכות, ידין אותו המקום לכף זכות.

המחבר.

(הקדמת “תוספות חיים” ח”ב)

הרב הגאון חריף ובקי רבי חיים ב”ר ברוך לובוצקי, נולד בשנת 1877 בווידז שבמחוז ווילנה. נשא לאשה את מרת ליבא פרידא לובא (שנולדה ב-1888), וכיהן כאב”ד קאבילניק (קובילניה) פלך ווילנה החל משנת 1905 לערך. לימים, התגורר ברז’יצא שבלטביה. [ב”ברכת אשר” מוזכר שהרב חיים לובוצקי היה רבה של אנטופול שבלטביה]. היה חבר בחובבי ציון ובמזרחי.

מכתבים ממנו מופיעים בספר “ליקוטי דב”ש” מאת דוד בכרך שו”ב (ירושלים, תרע”א). ספרו “תוספות חיים” (ב”כ): ח”א, על שו”ע אבן העזר, יצא לאור בווילנא תרע”ב (1912) וח”ב, יצא לאור בריגא תרפ”ט (1929). בחלק הראשון ישנם הסכמות מרבי רפאל שפירא הרב וראש הישיבה של וואלוז’ין, מרבי חיים הלוי סולוויציק מבריסק ומרבי יהודה ליב גורדון אב”ד סמאגאן.

הרב והרבנית נספו בשואה. הי”ד.

מספר הצפיות במאמר: 126

הדפס