עיקר עבודת השטן היא שיתרבו גזירות על ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך. ועיקר עבודתנו היא לעמוד בניסיון ולנצחו / רבי נחום שלמה פרלוב מקוז'ניץ הי"ד
בעזרת ה' י' לחדש גאולתנו ברצו"ת ד'.
החיים והשלום מאדון השלום לכבוד ידידנו הנאמן והנעלה כש"ת מוה"ר ר' נפתלי קירשנבוים יחיה ולכל אנ"ש הנכבדים היושבים על אדמת הקודש בארץ הקודש תבנה ותכונן מהרה.
'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (פסחים קטז,ב), ופירש הריטב"א – לפי שהקב"ה גאל את ישראל בכללות שלהם, ולפיכך היתה הגאולה לבנים כמו לאבות, שלא רצה הקב"ה לגאול את הדור ההוא אלא את כלל ישראל, ואם כן אף אותנו גאל עמהם, ויראה כל אדם כאילו הוא יצא.
מובא ב'כוזרי' שטובה גדולה עשה הקב"ה עם ישראל שכיתרם במצוות, כי לולא זאת היו האומות מחלקים אותם ביניהם לרוב חכמתם ליועצים ועבדים, וכדאמר רב: מסתפינא מהאי קרא 'ואבדתם בגויים', אך שהדת מפרידה, כי צריך לשמור השבת ולאכול בשר שחוטה, וכדאיתא בזוהר הקדוש פרשת בא: דמצראי עבדא קשרא לישראל דלא יפקין מעבודתהון לעלמין, ובהא אתחזי גבורתא ושולטניתא דקוב"ה, ודכרנא דא לא ישתצא מישראל לדרין בתראין. (פירושו: המצרים עשו קשר לישראל שלא יצאו מעבודתם לעולם. ובזה נתגלה הגבורה והממשלה של הקב"ה, וזכרון הזה לא יכלה מישראל לדורי דורות). ועיקר עבודת השטן היא שיתרבו גזירות על ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך. ועיקר עבודתנו היא לעמוד בניסיון ולנצחו, ועבודתנו זו לאו מילתא זוטרתא היא. כדאיתא ב'בית אהרן'.
אהובי אחי, תאמינו לי, שמה שהיו צריכים צדיקים הראשונים להשיג בימים ושנים, אפשר כעת לתקן בשעה אחת ובקל יוכל האדם להשיג קדושתו ואורו של הקב"ה. ובפרט שעינינו רואות, שקץ הימין מתקרב ועוד מעט יהיה אור.
לכן מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, להתחזק באמונה ולעודד הלבבות באהבת אמת ושלום, וביתר שאת ועז להיושבים בארץ הקודש, שער השמים לעליות התפילות, ובאוירא דמחכים בחכמת האמת והצדק אליהם, ואחר כך שיתייחדו בלב אחד בעבודה שבלב זו תפילה, ובציבור דווקא. דמובא ב'בית אהרן', כי תפילה בציבור בכוחה לתקן כל התיקונים וכל עליות וירידת השפעות, כמו הצדיקים הגדולים שהיו יודעין ומתכוונין ומייחדין ומתקנין.
תזכו לחוג את חג המצות בכשרות ובשמחה, בהכנה לגאולה מהרה, באהבת אחים ומסיבת מרעים בענייני תורה וחסידות ובשמחת החג.
ונא להזכירנו לטוב וכל בני ביתנו באוירא דמחכים ידרים, שבכל פינות שאתה פונה יהא לימין, ובמקומות הקדושים, ובפרט במקום ציון המצוינת קודש הקדשים שירחם ה' יתברך על עמו ויושיענו ויוציאנו מאפילה לאור גדול. ונזכה לשיר במהרה השירה הגדולה שירת הגאולה השלמה.
ידידם הדורש שלומם והמצפה לשמוע בשורת החיים והשלום מטוב הארץ ולדרים עליה ברחמים וחיים ושלום וטפ"ל.
נחום שלמה פרלוב, חתנא דבי נשיאה אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מקוז'ניץ
(מכתבו של רבי נחום שלמה פרלוב זצ"ל, האדמו"ר מקוז'ניץ, לאנשי שלומו בתל־אביב, בית קרלין סטולין, עמו' שפט)
ב"ה יום וערב שבת קודש לסדר 'חזקו ואמצו' עשרת ימי תשובה שנת תרצ"ח לפ"ק פה ורשא.
ד' השוכן בציון והבוחר בירושלים, ישפות שלום וברכה וחיים טובים וגמר חתימה טובה וכל טוב סלה, אל כבוד ידידי הנאמן האברך החסיד הנגיד הנכבד והמפואר כש"ת מוהר"ר נפתלי קירשנבוים נ"י ויה"ל.
שמוע שמענו קול מבשר שנתייסד על ידכם ביה"ח מחסידי קוזניץ ושמחנו מאד, ואנו מקוים שיהיה זה בית מועד לכל אנ"ש הנמצאים מפוזרים ומפורדים בתל אביב והסביבה, ושמה יגיעו כולם להיות ביחד, ואם ראשיתך מצער אחריתך ישנה מאד.
הנה לדבר בקולמוס לשוני מיקרת ערך ארצנו מקום התקשרותינו בעלית תפילותינו דרך ציון המצוינת קודש הקדשים רצוף אהבה אהבת הידידות אחינו בית ישראל, להתקשר ולהתייחד לאחד בלב אחד לעבודה שבלב זו תפילה. מי אנכי לגשת הלום להאריך בשבח דברים העומדים ברומו של עולם מאור עולם באוצר חיים ('בית אהרן'), אולם כאשר אין מזרזין אלא למזורזין, לכן באנו לעורר, ידוע מאמר חז"ל כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, וענין גדול ויסוד לתפילה שיהיה בדבוק ואהבת חברים וכל קריבה שיחזק אחדות לבב בעבודה, בעבודה שבלב זו תפילה, טוב ויפה להיות בקביעות מקום מיוחד ולהתקבץ שמה בשבתות קדשינו ובימים טובים הבעלים, ואם אפשר גם באמצע השבוע אזי מה טוב ומה נעים, ויהיו כל המתפללים בצוותא, ואהובים ומקושרים באהבה אחוה וריעות זה לזה ואלינו, והגם שהגופים רחוקים יהיו הלבבות קרובות, ארץ אשר ד' דורש אותה ידרשנו לטובה, ויזכירונו תמיד לטובה בכל המקומות הקדושים. ועוד הפעם הנני מעורר אותם לחזק בדק הבית שיהיה ליסוד מוצק וכלם יחזיקו בזה ויבואו תמיד, ובאפשר להרבות חברים לתורה ולתפילה. וגדול המעשה נפתלי אילה שלוחה, להשגיח על הכל בעינא פקיחא שיהא לבן קיימא ולהגביר חילם.
הננו מברכים אותו זאת כל אנ"ש הנעלים איש כברכתו יבורך, בגמר חתימה טובה לחיים טובים ארוכים ולשלום, וזכאין ישראל דקב"ה ציית לצלותייהו לברכא לון בשפע פרנסה והצלחה וניוושע בשנה זו תשועת עולמים במהרה.
כעתירת הדורש שלומם באהבה רבה וחבה יתירה נודעת להיושבים על אדמת הקודש, יהיה שלום בחילם ושלוה בארמנותם.
נחום שלמה פרלאוו
חתנא דבי נשיאה כ"ק האדמו"ר הרב הצדיק זצ"ל מקוזניץ
(אגרת עם פתיחת בית המדרש דקוזניץ בתל אביב, מוריה, ל, גליון י-יב, תשרי תשע"א, עמו' נ)
רבי נחום שלמה פרלוב (פערלאוו) הי"ד, בנו הבכור של האדמו"ר רבי משה מסטולין הי"ד, ודור שביעי למגיד מקוז'ניץ. בשנת תרצ"ז נשא לאשה את מרת פערל יהודית בת האדמו"ר רבי אשר אלימלך הופשטיין מקוז'יניץ-לובלין (אחיו של האדמו"ר רבי אהרן יחיאל הופשטיין הי"ד). עוד לפני החתונה נפטר חותנו, רב אשר אלימלך, בב' באלול תרצ"ו, בשעת ניתוח שנערך לו בעיר פריז. לאחר כחמישה חודשים, בח' בטבת תרצ"ז התקיימה החתונה ורבי נחום שלמה מילא את מקום חותנו באדמו"רות קוז'ניץ. בניסן תרצ"ז ייסד רבי נחום שלמה בוורשה את הישיבה הגדולה 'כתר אלימלך', שנקראה על שם חותנו, ועמד בראשה. אל הישיבה הגיעו בחורים מחסידי פולין. באותה שנה פנה לר' נפתלי קירשנבום, מייסד בית החסידים בתל-אביב על שם הצדיקים מקוזניץ', וביקש שיכתוב ספר תורה מיוחד על שמם.
רבי נחום שלמה הצטיין מילדותו בכישרונות נדירים: עילוי בעל שכל ישר, ומתמיד לימוד התורה. הוא נודע כתלמיד חכם מובהק, בקי וחריף, בעל השכלה כללית רחבה במקצועות חיוניים, בעל יכולת כתיבה שנונה ועסקן נמרץ. כבר בהיותו כבן חמש עשרה, הוא החל לפרסם מאמרים ספרותיים ופובלציסטים בעיתונות החרדית בפולין, בשם העט 'פ. חושן' (כגון: מאמר בכתב העת "דאס ווארט', וילנה תרצ"ב, 28.08.1932: תפארת בחורים וועלט; 'דאס ווארט', וילנה תרצ"ג, 21.07.1933: דער אלארם-סיגנאל; 'אונזער גייסט', ג, חוברת 9, תמוז תרצ"ב, עמו' כו: וואס האט תפארת בחורים געשאפען אויף די קרעסען?; 'אונזער גייסט', תפארת בחורים: די קאנפערענץ, איהרע רעזולטאטען אוט פערספעקטיווען; 'ארטאראקסישע יוגענד בלעטער', מס' 33, ורשה, אלול תרצ"ב: די צא"י בעוועגונג אויף די קרעסען).
הוא נמנה על ראשי תנועת 'תפארת בחורים' הבלתי מפלגתית, שנועדה לארגן את הנערים המבוגרים והאברכים במסגרת תורנית דתית להמשיך בלימודי תורה והלכה. רבי נחום שלמה היה חבר הנהלת הסניף הראשון של התנועה, שנוסדה בשנת תרפ"ז בעיר פינסק בעידודו ובהשתתפותו של רב העיר הגאון הרב אהרן וואלקין הי"ד. בחשוון תרצ"ג, היה רבי נחום שלמה ממארגני כנס של 'תפארת בחורים' בעיר ברנוביץ, בה השתתפו אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות.
רבי נחום שלמה היה גם מראשי המנהיגים הצעירים של 'אגודת ישראל'.בשנת תרצ"ח הוא נבחר לעמוד בנשיאות הוועידה הכלל ארצית של 'צעירי אגודת ישראל' בפולין. לאחר הוועידה הוא כתב ופרסם את הדו"ח המלא של הוועידה. הוא נבחר בוועידת 'אגודת ישראל' בוורשה כחבר הועד הפועל של אגודת ישראל' בפולין, ופעל להפצת תורה בשכבות רחבות, ובהכשרה לעליה לארץ ישראל ולבניינה ברוח התורה.
רבי נחום שלמה אמר בשם סבו: 'אם אדם רוצה רק עולם הזה ,הרי זה מהדברים הקלים. אם הוא רוצה ועמל להשיג עולם הבא, גם זה לא כל כך קשה. לעבוד על שניהם יחד ולהשיגם, זהו דבר קשה ביותר. אנו קבלנו על עצמנו את שניהם יחד'.
בחודש כסלו ת"ש לאחר שהגרמנים כבשו את ורשה עבר רבי נחום שלמה עם בני ממשפחתו ללובלין והתאחסנו בבית החסיד ר' לייבוש שוחט. מפחד ומחשש שיתפסו לעבודת פרך, נמנעו לצאת מהבית. אחד מחסידיו הסתכן ויצא מסטולין, שהייתה תחת הכיבוש הסובייטי, הסתנן לשטח הכיבוש הגרמני והגיע ללובלין, על מנת להביא את הרבי נחום שלמה, רעייתו ובתם הקטנה, שרה גיטעלע, כשהם מוסתרים בתוך עגלת דואר. הם הצליחו לעבור מחסום של אנשי גיסטפו שלקחו מהם את כל כספם, נתנו להם לעבור והתחילו לירות לעברם בחושך. כשהגיעו לצד הרוסי, נאסרו על ידי שומרים רוסים וכמעט הוסגרו בחזרה לגרמנים. לבסוף הם שוחררו, הגיעו לבריסק ולקחו רכבת לסטולין. הם הגיעו לבית אביו של רבי נחום שלמה, רבי משה, בחנוכה ת"ש. כעבור כשנה וחצי נכבשה סטולין על ידי הנאצים, שהחלו בהשמדת היהודים.
יהודי סטולין הוכנסו לגטו. בכ"ט באלול תש"ב, חיסלו הנאצים את גטו סטולין, ונהרגו עקה"ש גם רבי נחום שלמה עם בני משפחתו ובכל בית אביו בסטולין. הי"ד.
מרת בתיה קמפינסקי-ליברמאן העידה יום לפני הטבח ההוא פגשה את רבי משה'לה ובני ביתו באמצע הלילה בגטו סטולין:
לעולם לא אשכח לילה זה. בגיטו כולו שררה אימה וחשכה משמרות ס.ס. ושוטרים אוקראינים הוצבו מסביב לגטו, ואיש לא יכול היה להימלט… אלפי היהודים התרוצצו כעכברים במלכודת. מאותו חלק של העיר שהיה מחוץ לגטו נשמעו ללא הפסק יריות. הלב נמס מפחד, הכל ידעו כי הסוף מתקרב. היללות בגיטו התרוממו עד לב השמים. היו יהודים שניסו להסתתר במקומות מחבוא, ביניהם גם אני ומשפחתי. לפני שנכנסנו למחבוא שלנו בסוכה, ניגשתי עם בעלי אל הרבי. היה זה לאחר חצות בחצר הרבי שררה אפלה. בחדר הקדמי מצאנו את הרבנית עם כלתה פרלה, ובכי איום בקע מחדר הרבי. הדלת הייתה פתוחה, ואנו נכנסנו שם מצאנו את הרבי ר' משהלה עומד עם בנו הבכור ר' נחום שלמה, ומספר יהודים כולם היו עטופים בטליתות. הרבי ניגש אל העמוד אמר וידוי עם כל הקהל, ואחר כך פרש ידיו לשמים וזעק: 'אבינו מלכנו חמול עלינו ועל טפינו' ופרץ בבכי תמרורים. יותר לא ראיתי את הרבי. בערב ראש השנה תש"ג (1942) בבוקר, הנצאים ימ"ש אספו את כל יהודי סטולין בכיכר בשוק והובילום לשחיטה.
באתר בית המכירות 'תפארת' ניתן לראות מכתב בכתב ידו של רבי נחום שלמה, משנת תרצ"ח, בו הוא מספר על הולדת בתו, על תהליך מינויו לרבה של קוזניץ', על המאמצים להביא להכרת השלטונות ברבנותו, על הקמת ישיבת 'כתר אלימלך' ועל השתתפותו ב'כנסיה הגדולה' של אגודת ישראל במארינבד בשנת תרצ"ז.
תולדותיו הובאו בקובץ 'כרם נחום שלמה' (אייר תשע"ו, בהוצאת כולל כרם נחום שלמה).
