כשישראל נרדפים מכל אומות העולם, אל יאבדו חס ושלום את הביטחון והאמונה, כי ישועת ד' כהרף עין / הרב יהושע גינז הי"ד
יתברך הבורא וישתברך היוצר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן את תורתו תורת אמת פקודי ישרי משמחי לב דברי אלקים חיים נצחיים לדור דורים ולכל עתות וזמנים והוא לנו לשעשעון יום יום משגב לדך משגב לעתות בצרה והיא נותנת לנו תמיד מרפא חיים ומרפא נפש וכח ועצמה לעמוד לקבל זרם שטף הרוחות הרעות הרוצים לעקור ולשרש הנקודה האמיתית מקרבינו ולהעבירנו ח"ו מהאמונה והבטחון ולנתק את מותרות האהבה אהבת ד' לישראל עמו, ורק בשיור התורה הזאת מצאנו ידינו ורגלינו לעמוד נגד פגעי הזמן והתלאות והעניקות הנוראות והגזירות הקשות אשר מקיפה את חיי אומה הישראלית במשך זמן הגלות, וכמו שכתב המלך החסיד 'לולי תורתך שעשועי' וכו'. ויען כי ראה ראיתי את עוני עמי ישראל סבא אשר נבוכים הם על מצבם וגורלם, ד' ירחם, ודורשים ומבקשים אחרי דברי חפץ בדברי חז"ל ובספרים הקדושים להשיב נפש בדברי נחמות המדברים מענייני גאולה וישועה. לזאת נתתי אל לבי דברי הרשב"ם בפרשת וישב מה שכתב בשם רש"י ז"ל שכתב שרש"י ז"ל אמר לו שאם היה לו פנאי היה עושה פירוש לפי הפשטות שמתחדשים בכל יום, וכמו שרמז על זה שלמה המלך עליו השלום דבר בעתו מה טוב, ואמרתי לקיים דבריהם ז"ל ולעשות טובה עם אוהבי תורה ושוחרי תושיה להביא לפניהם אומר מן החדש ספר שלם על התורה ממדרשי חז"ל, ועליהם פירושים שונים מגדולי ישראל המדברים מענייני גאולה וישועה להשיב נפשם היפה ויהיה לתועלת להתחזקות האמונה ובטחות לקוות על הגאולה והישועה (וגם אני עני אני בתוך הכתובים זעיר שם זעיר שם באיזה הרהורים ורעיונות וחומר לדרוש, ועל פי רבו כדרכו של עני בפרוסה מטעם הכמוס עמדי) והתקווה תעודדנו שעל המעיינים בהספר הזה לא ידונו אותי חס ושלום שלאיזה תפארת או לכבוד המדומה חברתי הספר הזה, כי באמת הוא מלאכה ואינה חכמה, רק את טובת אחי ראיתי אותן אוהבי תורה שהם מחוסרי ספרים, וגם לרבות הרבנים והמגידים להקל מעליהם עול החיפוש למצוא מבוקשם לעת מצוא שיבקשו לדרוש מענייני גאולה וישועה יהיה לפניהם ספר שלם ממדרשי חז"ל וחומר לדרוש ויהיה להם זה לקשר תשמושי. ואודה ד' על הטוב שגמלני שאחרי רוב עמל ויגיעות וטרחות הרבה עלתה בידי להוציא ח"ר ועין בעין ראיתי כי שליחא דרחמנא אנא בזה, ובמה אקדם אכן לאלקי מרום על רוב רחמיו וחסדיו שהמה עלי עד הנה. ואני אתן תודה על העבר ואתפלל על העתיד שאל יעזבינו ואל תטשנו ד' לנצח. ויהיה חלקי מיושבי בית המדרש ואזכה לישב על התורה ועבודה בלי מפריע, בלי שום טרדה ודאגה, מתוך עושר וכבוד וקדושה וטהרה וחיי נחת ועונג ושובע שמחות מכל יוצאי חלצי, ויקיים בנו מקרא שכתוב ולא ימושו מפיך ומפי זרעך עד עולם. אמן כן יהי רצון.
וראשית ביכורי תודתי אקריב לבני קהלתי המפוארה והכי נכבדה קהילת קודש אפץ יצ"ו כולם אהובים וכולם ברורים אנשים יקרים אנשי אמת אשר זה י"ג שנים בתוך עמי אנכי יושבת בכבוד, ומחזיקים אותי כפי כחם, ובכן כוס ישועות אשא בעדם ובשם ד' אקרא לברכם בברכת התנא אלקי רבי עקיבא המחייה חיים יתן להם חיים ארוכים ומתוקים ושפע וברכה והצלחה ופרנסה ויתענגו על רוב שלום בחיי נחת ועונג נצח סלה ועד. כן יהי רצון.
וברכתי עלה לראש כבודת אימי מורתי הרבנית הצדקת אשת חיל מי ימצא מרת שרה טויבנא שתחיה עד מאה ועשרים לאורך ימים טובים וכבוד קדושת אדוני מורי וחמי הגאון הצדיק חו"פ פטיש החזק עמוד הימיני וכו' כבוד קדושת מו"ה שמואל בנימין הלוי יונגרייז שליט"א האבדק"ק פילעק יצ"ו ולנוות ביתו חמותי הצדקת מרת רבקה שתחיה עד מאה ועשרים לאורך ימים טובים. אנא ד' תאריך ימיהם בטוב ובנעימים בשיבה טובה דשנים ורעננים עד מאה ועשרים שנים בחיי נחת ועונג ושובע שמחות מכל יוצאי צאצאיהם נצח סלה ועד. כן יהי רצון.
וטרם אכלה לדבר עוד אחת אבקש בתפלה מא-ל הטוב בעדי ובעד ביתי זו אשתי הצדקת מרת חנה יוטל שתחיה עד מאה ועשרים לאורך ימים טובים, ובעד יוצאי חלצינו הבתולה המהוללה והמפוארת פיגא יהודית שתחיה והבחור המו"מ מלא פלג וברכת ד' יניק וחכים טובא כמר יעקב יוסף נ"י והבחור המופלא חכם ונבון שושן פרח כמר משה אהרן נ"י והבחור ילד שעשועים אברהם אלטר חיים נ"י והילדה פרומט שתחיה והילדה דבורה סלאווע שתחיה, שיזכינו ד' לגדלם בחיי נחת ועונג ושובע שמחות מתוך עושר וכבוד ורוב נחת לתורה, ולבעלי תורה, ולחופה, ולמעשים טובים ולעובד ד' באמת. ויהי רצון שלא ייבש המעיין ולא יקוץ האלון ויראו עיניינו וישמח לבנו ותגל נפשינו בפרי בטנינו דור ישרים דור דורים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצות ומעשים טובים, כן יהי רצון. וזכות רבותינו ז"ל והגאונים והצדיקים נשמתם עדן אשר נזכרו בספר זה, יגן בעדינו ובעד על אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, ונזכה במהרה דידן לביאת בן דוד ברוב רחמיו וחסדיו ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון.
דבר המחבר אשר בלב נשבר ונדכה מדבר עומד על שדה צופים לקראת ישועות אלקינו ולהרמת קרן התורה וישראל במהרה בימינו אמן.
ה' לסדר ונא אל תעזוב אותנו תש"ג פה קהילת קודש אפץ יצ"ו.
יהושע גינז, בן לאדוני מורי ורבי הגאון הצדיק מוהרר"ג זצללה"ה, האב"ד דקהילת קודש הנ"ל.
(הקדמת ספר 'גאולה וישועה')
'ויחלום וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו', אמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעים שליבות ויורד, ושל מדי חמישים ושנים ויורד, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עולה ולא ידע כמה (רומז על קץ גלות אחרונה שלא נודע לו). באותה שעה נתיירא יעקב אבינו עליו השלום, אמר לו הקב"ה 'ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל' (ירמיה ל).
פירוש על המדרשים הנ"ל
א. יובן על פי מה שפירש המדרש רבה פרשת אמור, והוא בתנחומא פ"ז עיין אות ט"ו שהקב"ה הראה ליעקב שרים של ד' מלכויות עולים ויורדים, אמר לו הקב"ה עלה אף אתה וכו', ויעקב לא האמין ולא עלה. ופלא על יעקב אבינו עליו השלום מובחר שבאבות לא יאמין חס ושלום בדבריו של הקב"ה. ואפשר לומר הכוונה למשל מי שנתחייב תפיס[ה] על פי חורי המדינה על שעבר על אחת מדתות המדינה, ויתנו אותו במאסר על איזה זמן קצוב. לזה אין שום תקווה שיצא משם עד כלות הזמן שגבלו לו להיות יושב בכלא ובמאסורן. ובפרט אם הזמן הקצוב הוא נתן לרבות שנים, אזי מתייאש מלצאת לחופשי באומרו מי יודע אם יהיה באפשרי לסבול הצער והיגון אשר יקרה לו פה וכו' וכו'. לא כן מי שנתנו אותו במשמר על זמן בלתי מוגבל, הוא מחכה בכל יום ויום שהיום יבוא ישועתו לצאת לחופשי מבית האסורים והתקווה נותנת לו חיות ושארית לסבול צרת נפשו. וזו הייתה כוונת יעקב אבינו עליו השלום שלא רצה לעלות אחרי שראה מה שהראה לו הקב"ה שרק אחרי ירידת ד' מלכויות יעלה הוא על אושר הצלחה, ורק אז יזרח לו שמשו, והיה חושש בעד בניו שפן חס ושלום לא יוכלו לעמוד בגלות לסבול עול הצרות וחס ושלום יתייאשו מן הגאולה, כי בכל עת שיעלה אחד מאומות העולם יש ירידה ליעקב. לכן חשב שמוטב יותר לסתום הקץ מבניו, כי על ידי זה ישארו באמונתם כי יחכו לו בכל יום שיבוא, כמאמר הכתוב 'כי קרובה ישועתי לבוא' וישועת ד' כהרף עין. וזה כוונת יעקב אבינו עליו השלום, יעקב לא האמין שהיה חושש שלא יתנו בניו אומן לגאולתם, על כן לא עלה, ועל ידי זה יהיו מחכים לביאת גואל צדק בכל עת ובכל שעה, כי הקב"ה משנה עתים ומחליף הזמנים בעתה ובאחשנה, וכמו שכתוב במדרש 'אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ'. 'אל תירא יעקב' וכו', 'ויצא יעקב מבאר שבע' מבית אביו, שהיה נרדף מעשו וביקש להרגו. 'וילך חרנה' לבית לבן הרשע שביקש לעקור את הכל. 'ויפגע במקום', לכל מקום שהלך, לכל מקום שבא, פגעים פגעו בו. 'וילן שם', כל מקום בואו היתה לו חשכת הגלות. 'כי בא השמש', שמש הצלחה. עם כל זה לא אבד סברו מד', 'ויקח מאבני המקום', מאבני נגף אשר זרקו עליו אבנים שונות זה מזה. וישם מראשותיו, שם על לבו ועל מחשבתו קורותיו הנוראים והאיומים למה ועל מה הגיע לו כל אלה יותר משאר בני אדם, ובוודאי לא על חינם הוא, רק הקב"ה חפץ בטובתו והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד, ובזה הרעיון מצא מרגוע לנפשו, עד כי 'וישכב במקום ההוא', שנתן מנוחה גם לגופו כאיש אשר לא דואג עבור שום דבר. כי איש אשר יש לו דאגה, דאגתו אינו מניח לו לישן, והוא בביטחונו שהכל לטובתו וקבלו באהבה, להורות נתן גם לבניו אחריו מעשה אבות סימן לבנים, כשיהיו נרדפים מכל אומות העולם ופגעים רעים יפגעו בהם בכל מקום בואם, חס ושלום לאבד הביטחון והאמונה מהבורא יתברך שמו כי ישועת ד' כהרף עין. 'והנה ד' נצב עליו' לשומרו. 'אשא עיני אל ההרים', הר הוא היצר הרע, שורש נחש הקדמוני הוא היצר הרע, שרו של עשו ולבן. 'אל ההרים' שנים, מלפני לבן הרשע ההר הגבוה שאני צריך לעבור עליו, ומאחורי אחי עשו הרשע עוד חמתו בערה בו. 'מאין יבוא עזרי', אשר נרדף אני מהם ורוצים לבלעות אותי מחיים על חינם על דבר 'מאין יבוא עזרי', אשר אין בידי מאומה כי לקחו ממנו הכל החומרי והרוחני במה אוכל להילחם נגדו, באיזה כלי זיין אוכל לנצחם, ואני נשארתי לבדי, 'ויוותר יעקב לבנו', אין מי יעמוד לעזרתו. 'קראתי למאהבי' ואינם , והם בחילות גדולים חמושים בכלי זיינם על חרבם תחיה. חזר ואמר מה אני מיבד סבריה מבריה, כי ישועת ד' כהרף עין, 'חבי כמעט רגע יעבור זעם והנה ישועת ה' באה. וזה שאמר 'אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק', ירצה אם ישועתך תהיה נראית מרחוק, אז יבוא ישועתך וזרעך מאותן שביים, כמו מי שנשבה בשבי עיניו ולבו ומחשבותיו תמיד הוא לבוא אל ביתו, לצאת חופשי מהשבי, ומקווה בכל יום ויום שהיום יהיה האות הזה שיוצא לחפשי ממסגר אסור, כן אתם תוכלו לקוות על זה שקרובה ישועתך וצדקתי להגלות. וזהו שאמר המדרש 'ויצא יעקב' לגולה, ויהיה בבחינת שוכב על מטתו שינתן חס ושלום בידי לא אוכל קום. לא תפחד מעשו ולבן, אף 'ושכבת' עם כל זה 'ערבה שנתך' בתקווה שתקום משנתך ותקח לך לסמל את אבינו יעקב הזקן אשר כתוב בו 'וישכב במקום ההוא' כאיש בטוח ולבו נאמן בד' ובצור ישועתו כי יקום בעזרתו. והבוטח בד' חסד יסובבנו. כן יהי רצון…
י. ומקום אתי פה להעתיק מספרא דאבא מארא 'הרי בשמים' מה שפירש בחרוז רבון עלם 'פרוק ית ענך מפום אריותא ואפיק ית עמך מגו גלותא'. ולכאורה קשה למה הכפיל הדברים 'פרוק ית ענך… ואפיק ית עמך'. ופירש אאמו"ר זי"ע דהנה אנו מתפללים בתפלת 'רבון כל העולמים וכו' שתרחמינו עוד בגלותי לגאלנו לעורר לבי לאהבתך'. דלכאורה אינו מובן, דאם יגאלנו אז לא נהיה בגלות, ובוודאי רק עוד בגלותנו יבוא משיח צדקנו וגאלנו. אבל אמיתת העניין הוא דהנה מבואר באשל אברהם בשלחן ערוך אורח חיים סימן קי"ב סעיף א' דמה שאנו מתפללין שמונה עשרה 'וגאלנו מהרה למען שמך', אינו קאי על הגאולה העתידה, ועל הגאולה שלימה אנו מתפללין אחר כך 'את צמח דוד עבדך וכו' 'ו[ל]ירושלים עירך', 'ותחזנה עינינו' וכו', עיין שם. אם כן לפי זה מלבד הגאולה העתידה במהרה בימינו אמן צריכין אנו להגאל ולהפדות מכל צרה וצוקה אשר עוברים על ראשינו עוד בגלותינו, וזה הוא הפירוש 'שתרחמנו עוד בגלותי לגאלנו', רצה לומר אנו מבקשים מתחלה גאולה שהוא עוד כל זמן היותנו בגלות המר שיושיענו מכל המעיקים לגאלנו. וזוהי הכוונה גם כאן, 'פרוק ית ענך מפום אריותא', דהיינו מכל צרינו אשר גזירות 'אריה' עומדת עלינו חס ושלום לכלותינו בגלות המר הזה. ואחר כך 'ואפק ית עמך מגו גלותא' גאולה אמיתית, גאולה שלימה, ודו"ק.
(גאולה וישועה, דף נה:-נח:)
הרב יהושע גינז, נולד בסביבות 1902 לאביו הרב יעקב יוסף גינז אב"ד בסרמין ומחבר הספר 'הרי בשמים' (בודפסט תרפ"ז, ופיוטרקוב תרצ"א) ולאימו שרה טויבא.
הרב יהושע קיבל היתר הוראה מאת הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד, מהרב שלום אברהם אטלאס אב"ד יאלשאווא, מהרב חיים מרדכי יעקב גוטליב מחבר שו"ת 'יגל יעקב' ומהרב יונתן שטייף.
הרב נשא לאשה את מרת חנה יוטל בת הרב שמואל בנימין הלוי יונגרייז אב"ד פולעק, ונולדו להם ששה ילדים: פייגא יהודית, יעקב יוסף, משה אהרן, אברהם אלטר, פרומט ודבורה סלאווע. לאחר נישואי התגורר הרב יהושע בפילעק ליד חותנו, ומשנת תר"צ עבר לכהן בתפקיד אב"ד אפץ (אבץ Apc, מחוז העוועש). הוא הוציא לאור את ספרו של אביו, והוסיף לו הקדמה גדולה על תולדות אביו והנהגותיו.
וחיבר את הספר 'גאולה וישועה' על ספר בראשית והמדרשים (מישקאלץ, תש"ג). הספר הודפס בעיצומה של מלחמה העולם השנייה, והוא מאחרוני הספרים העבריים שהודפסו בהונגריה. בספר מופיע לקט מדברי חז"ל במדרשים 'אשר מסוגלים להבעיר לב אחינו בני ישראל לתורה הקדושה וליראתו יתברך שמו והמאור שבהם החזיר למוטב כל שיקרא בו'. מטרת הספר היא לעודד את העם היהודי ולחזק אותו באמונה ובביטחון, מתוך דברי תורת חיים, באותה תקופה אפילה של רדיפות, גזירות והשמדה.
הספר זכה להסכמות של הרב שמואל בנימין הלוי יונגרייז הי"ד אב"ד פילעק (חותנו של המחבר), הרב מנחם מנדל טננבוים הי"ד אב"ד קארנא, הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז רבה של קהילת מעזעקעוועשד, הרב יונתן סטייף דומ"ץ קהל יראים בבודפסט מחבר הספר 'למודי השם', הרב יעקב שרגא יונגרייז הי"ד אב"ד נאגראדבערצעל והרב יהושע ציטרון (גיסו של המחבר) אב"ד בסרמין.
הרב יששכר שלמה טייכטל הי"ד נשא (בזיווג ראשון) לאשה את מרת פראדל, אחותו של הרב יהושע גינז.
הרב יהושע גינז, הרבנית וחמישה מילדיהם נספו באושוויץ בכ"ד בסיון תש"ד (1944). בתם פייגא יהודית שרדה.
כתבים ממנו מופיע בספר 'דרכי משה החדש' עמו' כג-כו אות נה-נז, מו' נו (ובמהדורה החדשה, ירושלים תשע"ב, בעמו' צג, צט, רד, רמח, רמט), עלי זכרון לג עמו' נב, ובאתר בית המכירות תאג' ארט. חידושיו הודפסו בכתב העת 'הנשר' (שנה יב, סי' ה), תפארת שמואל עמו' פב אות מד, תפארת שמואל (תשמ"ט) עמו' לג).
הוא מוזכר בשו"ת יגל יעקב יורה דעה סי' יב וסג, בשו"ת חקל יצחק מאת האדמו"ר מספינקא רבי יצחק אייזיק וייס הי"ד סי' מט, ובשו"ת מהר"י שטייף.
בקובץ