אידן, מיר גייען אויף קידוש השם, ווייל מיר זיינען אידן / הרב מאיר לוין הי”ד
הרב מאיר (אליעזר) לוין נולד בציטמיאן שבליטא בשנת תרנ”ג (1893), להוריו יהודה ליב ומרים, הוא נשא לאשה את ציפורה לבית ברמן. משנת 1934, ועד לחורבן הקהילה שם, היה הרב מאיר לוין רבה של גורזד שבמערב ליטא, בסמוך לגבול גרמניה. ידיעה על מינויו לרבה של גורזד הופיעה בירחון ‘שערי ציון’ (ירושלים, תשרי-כסלו, תרצ”ה), בגורזד היו כאלף ומאה יהודים, ובהם גם תלמידי חכמים ויראים. רבים התפרנסו בדוחק מעבודה בממל שבגרמניה, הרחוקה 15 ק”מ מגרוזד. בגרוזד היה מוסדות חינוך ובתי מדרש, חדרים, בית ספר עממי, חברת ‘תפארת בחורים’, וארגוני גמ”ח, ‘לחם עניים’, ‘ביקור חולים’ ו’לינת צדק’. היו בה שני ספריות, אחת ביידיש ואחת בעברית, ומספר ארגונים ציוניים.
גורזד נכבשה בידי הצבא הגרמני ב-22.6.1941, בתוך זמן קצר נעצרו הגברים היהודים. כעבור כשלשה ימים, ללא מזון ושתייה, הם הובלו בקבוצות, הופשטו, הוכרחו לחפור בור ונורו בתוכו. הנשים והילדים הוחזקו במעצר במחסנים, למשך כחודשים, בהם הוכרחו הנשים לצאת לעבודת כפייה. הילדים נרצחו בירי ביער בידי כוחות ליטאיים, ב14.9.1941, וכעבור יומיים נרצחו גם הנשים. רק אשה יהודיה אחת שרדה את הטבח. בין הנרצחים היו הרב והרבנית ובנם יצחק, בן ה-12, ובתם רחל, בת ה-9.
במאמר “רבני ליטא שמתו על קידוש השם” (עיתון הצופה 17.04.1966, עמ’ 2), נכתב שלמחרת כיבוש העיר גורוד בידי הגרמנים, נצטוו יהודי העיר לחפור בור והגרמנים הביאו את הרב מאיר לוין, רבה של העיירה והכניסוהו לתוך הבור ועינוהו שם קשות. עם גמר העינויים הטילו אותו חי לתוך הקבר הפתוח.
ממקורות נוספים עולה כי למחרת כיבוש גורזד נצטוו כל התושבים להתייצב בכיכר השוק. היהודים והפעילים הקומוניסטים הופרדו מהשאר ונלקחו לגן העירוני, והשאר שוחררו. לאחר שהוחזקו בשעות ארוכות, בכ”ח בסיון תש”א (23.6.1941), צוו הגברים היהודים לחפור בור בצמוד לבית המכס. הגרמנים המיתו באכזריות יוצאת דופן וביסורים נוראיים את הרב מאיר לווין ואת היהודים שנשאו בתפקידים חשובים בתקופת שלטונם של הסובייטים. למחרת הובאו לעיר 20 אנשי גיסטפו יחד עם שוטרים מממל והם רצחו את כל המאתים הגברים היהודים ואשה אחת שהייתה אשתו של קומיסר קומיניסטי. לאחר הרצח חגגו הרוצחים בשתיית בירה ווודקה.
ידיעה על פטירתו הופיעה בבולטון ‘ועד ההצלה’, מס’ 25 של “פועלי אמוני ישראל” בפולין, 05.1947 עמ’ 1-2., בנוסף נכתב ביידיש על גורזד ועל הרב שלה ב’אודים מאש- אש זכרון’ עמו’ תמו וב’חרבן ליטע’ עמו’ 207-209..
ב’חרבן ליטע’ נכתב שהרב לוין אמר לפני מותו “אידן, מיר גייען אויף קידוש השם, ווייל מיר זיינען אידן” [- “יהודים אנו הולכים [למות] על קידוש השם, כי אנחנו יהודים”]. לצערי, לא הצלחתי למצוא דברי תורה מכתביו או כל שמועה משמו של הרב מאיר לוין הי”ד – מלבד אותו משפט בודד שנמסר שאמר בשעה שעמד לפני המרצחים; דברי קודש של נכונות למות על קידוש השם בשל יהדותנו.
(רבנים שנספו בשואה, דף עד, ועוד).
מספר הצפיות במאמר: 85
